שופט לענייני הגירה במדינת לואיזיאנה בארה"ב קבע אמש (שישי) כי ניתן לגרש את מחמוד חליל, שהנהיג את המחאות האנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה, בעודו מחזיק באשרת שהייה (גרין קארד). בתום דיון שארך כשעתיים, השופט קיבל את טענת ממשל טראמפ כי חליל מהווה "סכנה לביטחון הלאומי". חליל יוכל לערער על פסק הדין.
השופט ג'יימי אי קומאנס קבע גם בסיכום הדיון כי טענת הממשל שלפיה לנוכחותו של חליל בארה"ב ישנן "השלכות חמורות על מדיניות החוץ של המדינה" - מספקת כדי לגרשו. "הממשל פרסם ראיות ברורות ומשכנעות לכך שחליל ניתן לגירוש", קבע.
מנגד, עורכי דינו של חליל מסרו לאחר הקביעה כי בכוונתם להמשיך להיאבק, ולהגיש ערעור. לפי פסיקת השופט, ביכולתם לעשות זאת עד 23 באפריל. עורך הדין של חליל, מארק ואן דר הוט, הצהיר לאחר סיום הדיון כי "ראינו את הפחדים הכי גרועים שלנו: הפרה בוטה של זכותו של חליל לשימוע הוגן, והפעלת חוקי ההגירה כדי לדכא התנגדות".
חליל נעצר לפני כחודש על-ידי רשויות ההגירה הפדרליות של ארה"ב, לאחר שמילא תפקיד מרכזי בהפגנות האנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה באביב שעבר, שגלשו לא פעם לעימותים אלימים, לאיומים על תומכי ישראל ועל סטודנטים יהודים – ולטענות לאנטישמיות. הוא הוטס אלפי קילומטרים מביתו אל מתקן כליאה בעיירה ג'נה בלואיזיאנה – מתקן ידוע לשמצה בשל העדויות על יחס מחפיר כלפי עצירים, הפרות של זכויות אזרח ומקרי מוות בלתי-מוסברים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח לפני כן כי יגרש סטודנטים שהשתתפו במחאות, כיוון שהדבר מהווה הבעת תמיכה בחמאס, והצהיר כי אותם סטודנטים "איבדו את זכותם להישאר במדינה". לאחר מעצרו של חליל, כתב ברשת החברתית שלו Truth Social "שלום מחמוד", והוסיף כי "זה המעצר הראשון מתוך רבים שיבואו".
מעצרו של מחמוד חליל באוניברסיטת קולומביה, בחודש שעבר
(צילום: מתוך X)
בדיון שנערך בבית המשפט בניו יורק מעט לאחר מעצרו נקבע אז כי הוא לא יגורש מארה"ב. עורכי דינו טענו בפני השופט כי הוא "נעצר כנקמה על האמירות שלו נגד התקיפות של ישראל בעזה", ואמרו כי זו הפרה של זכותו לחופש ביטוי. מנגד, הפרקליט מטעם משרד המשפטים האמריקני אמר אז כי חליל לא ניצב בפני איום גירוש מיידי, בזמן שההליכים בנושא ההגירה נמשכים. השופט האריך כאמור את הצו המונע את גירושו, תוך שהוא ממשיך לשקול אם מעצרו היה חוקתי.
חליל שימש כאיש צוות המשא ומתן מטעם הסטודנטים בימים שבהם ניהלו שיחות גישור עם בכירי האוניברסיטה על פירוק מאהל המחאה האנטי-ישראלי שהקימו בקמפוס. במסגרת תפקידו הוא היה אחד הפעילים היחידים מתוך תנועת הסטודנטים הפרו-פלסטינים שהסכימו לחשוף את שמם וזהותם.
