העימות האלים בין הדרוזים לבדואים בסוריה, שכלל מעשי אימה, טבח וזוועות שאיימו לפרק גם את ההסדר המתגבש בין דמשק לירושלים, עלול להתלקח שוב חרף הפסקת האש. שורשיו של הפיצוץ האחרון נעוצים אמנם בתהליכים שקידמו ההתפתחויות שאחרי נפילת משטר אסד, אך לא ניתן להבין אותו מחוץ למסגרת ההיסטורית של היחסים המורכבים וארוכי השנים בין "הר הדרוזים" (ג'בל א-דרוז) בא-סווידא לדמשק - ובלי להבין את החיבור של הדרוזים בסוריה לדרוזים במרחב, למשל בישראל או בלבנון.
(צילום: מיקי שמידט)
"הדרוזים הופיעו מבחינה דתית במרחב הזה לפני כאלף שנה, זה השורשים שלהם", סיפר פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. "יש ריכוזי דרוזים בהר הדרוזים, בהר הלבנון ובאזור של הגולן שמחברים ביניהם. במאות השנים האחרונות, הם התיישבו גם בגליל ובכרמל".
לדבריו, מכיוון שהר הדרוזים נמצא בדיוק על הדרך הקרקעית מדמשק לקיום מצוות החאג' בסעודיה, בעבר זו הייתה דרך המסחר החשובה ביותר - ולכן היה חשוב למקומיים להיות ביחסים טובים עם הדרוזים. "כשהסתבכת איתם - הסתבכת גם עם העלייה לרגל", הוסיף.
לדברי אל"ם במיל' ד"ר ענאן ווהבי, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במכון למלחמה בטרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן, בתקופה העותמאנית ההר היה מקום בלתי מאויש - ומשפחתו של חכמת אל-הג'רי, אחד משלושת בכירי הדת הדרוזים בסוריה, הייתה מהראשונות שהתיישבו בו. "לאט-לאט היגרו דרוזים תחת האימפריה העותמאנית אל ההר והתיישבו שם", אמר ווהבי.
עם חרבות ורובים: החמושים הבדואים בקרבות רחוב מול הדרוזים בסווידא
"הדרוזים הגיעו גם מהאזור של אידליב בצפון-מערב סוריה, ונעו על פני המרחב - כל פעם אל מול סכנות", אמר ווהבי. לדבריו, כשקמו המדינות לדרוזים היה תפקיד מרכזי בכל התהליך. ב-18 ביולי, בשנת 1925, פרץ בסוריה המרד הגדול, המוכר גם בשם המרד הדרוזי. "הר הדרוזים הוביל את המרד נגד המנדט הצרפתי, והדרוזים שילמו ב-3,000 לוחמים שנהרגו מול הצרפתים", הוסיף.
ווהבי סיפר כי "הדרוזים לא קיבלו הכרה, לא מהעולם הערבי ולא מהעולם המוסלמי, עקב שונות דתית. הם חיו על חרבם, וגם כשעשו למען האומה לא קיבלו את הקרדיט. תחת המנדט הצרפתי בג'בל א-דרוז הייתה אוטונומיה. היו שתי אוטונומיות תחת דגל צרפת המנדטורית – בהר הדרוזים ובאזור העלווי. שני האזורים שטבחו בהם עכשיו. 15 שנה הייתה להם אוטונומיה ועכשיו הרעיון הזה מתעורר שוב מחדש בעקבות ההתפתחויות. סוגיית האוטונומיה לא חדשה. כאשר קמו המדינות הדרוזים פתאום התפצלו, כשמדובר למעשה במיעוט שהיה תחת אימפריה, בכל המקומות האלה".
פרופ' זיסר הסביר כי להר אין יכולת קיום עצמאית: "צריך לזכור שלדרוזים לא היה מעמד, כי הם לא סונים, אז האימפריה לא מכירה בהם אבל מכירה בקיומם שם. עם כל מושל באזור דמשק יש סיפור. אחת ל-100-50 שנה, יש מרידה על רקע של מיסים, או רצון של שלטון מרכזי לכפות את עצמו (על האזור), וזה בוודאי מתגבר בעת החדשה".
הוא סיפר כי בעבר "הצרפתים ניסו לתת להם אוטונומיה, אבל הדרוזים הם לא עדה שיש לה שאיפות לאומיות וגם אין להר יכולת קיום עצמאית. היא צריכה עורף כלכלי, מסחר, וצריך בשביל זה את דמשק. הדרוזים תמיד ראו עצמם כחלק מהמרחב הסורי, אבל היו חשדנים כשממשלות סוריה ניסו לכפות עליהם. גם בסוריה העצמאית, בשנות ה-50, יש לנו תמיד אי-שקט ומרידות. תחת הבעת' ואסד הם היו חלק מהמערכת. הם היו מרכיב בקואליציה של אסד וזה גם משטר דיקטטורי אז יותר שקט".
פרופ' זיסר הסביר למה הדברים התפרצו דווקא עכשיו: "עולה לשלטון שליט, שיש לו אג'נדה איסלאמית. זה לא המשטר החילוני. השליט היה מפקד של ג'בהת א-נוסרה שנלחמה בדרוזים בהר הדרוזים. היו הרי כל הזמן סכסוכים בין ג'בהת א-נוסרה לדרוזים, גם על שליטה וגם כי ג'בהת א-נוסרה מהבחינה הג'יהאדית שלה, לא רואה בדרוזים מוסלמים, היא רואה בהם סוג של כופרים".
הוא תיאר כי ישנם גם הסכסוכים בתוך העדה: "אם יש מישהו שאומר שצריך לדבר עם המשטר החדש, יש אחר שאומר שלא צריך לדבר. נוצרת מערכת יחסים מתוחה ועימותים בערים מעורבות שלאיש אין אינטרס להסלים, אבל זה קורה, ואז מתפרץ הסיפור עם הבדואים וצריך שלטון מרכזי שירגיע – אבל השלטון המרכזי כולל כוחות שחלקם ג'יהאדיסטים לשעבר, והעסק מסתבך".
מאבק על המעמד
ההנהגה הדרוזית בסוריה כוללת שלושה שייחים בכירים: יוסף ג'רבוע, חמוד אל-חנאווי וחכמת אל-הג'רי. הם מכונים "שייח עקל" (המילה עקל משמעותה בערבית שכל, או הבנה), מהווים את הסמכות הדתית ומקבלים החלטות בכל הנוגע להתפתחויות האירועים במדינה מול העדה, גם בקרבות האחרונים, אך לא רק.
חיילי צה"ל עם הפצועים הדרוזים
(צילום: דובר צה"ל)
חכמת אל-הג'רי הפך כעת לאחד הקולות המוכרים ביותר המתנגדים לממשלת דמשק ומדיניותה. ד"ר ווהבי מסביר: "המושג שייח אצל הבדואים יש לו משמעות שבטית וזו לא אותה המשמעות של שייח דרוזי. שייח דרוזי הוא איש דת שלא אמור להתערב בענייני המדינה. יש מסורת כי הוא מקור הסמכות, אבל הוא תמיד יחתור למצב שיהיו מנהיגים פוליטיים וצבאיים. זו לא מערכת שבטית. שייח אל-הג'רי, מסורתית, הוא המרכזי בסוריה". מנגד, השייח יוסף ג'רבוע שבעבר תמך באסד מגלה פתיחות לממשל הנוכחי, והשייח חמוד אל-חנאווי שנחשב לקול מתון קורא לשיח לאומי ושמירה על שלום לאומי.
"הדרוזים בסוריה הם בעד סוריה, כמו שהדרוזים בישראל בעד ישראל, וכמו שהדרוזים בלבנון בעד לבנון", אמר פרופ' זיסר והוסיף: "הם היו חיילים בצבא הסורי והם נאמנים. עד היום אף מנהיג סורי דרוזי לא קרא לישראל להתערב. גם חכמת אל-הג'רי לא קרא בעצמו. הם אומרים שהם סורים. יש היום בקרב הדרוזים מאבק על המעמד".
לפי פרופ' זיסר, על רקע המאבקים על ההנהגה בעדה הדרוזית באזור, אנחנו רואים את התגובות של הדרוזים במדינות השונות, כאשר בישראל התגובה יותר מיליטנטית, בעוד המנהיג הדרוזי לבנוני וליד ג'ונבלאט והדרוזים בלבנון, שיודעים על ההשלכות האפשריות על לבנון, אומרים שצריך להרגיע ולדבר עם א-שרע.
"הבדואים הם בדואים, זה נקמות שבטיות, זו אוכלוסייה בדואית, וצריך לראות אם א-שרע שולט בה או לא, כאשר כרגע אין לכך תשובה". הוא מוסיף: "זה מתחיל כסכסוך בין בדואים לדרוזים והופך למלחמה", לדברי פרופ' זיסר. לטענתו, הרצון בסוריה כעת הוא יציבות, ומה א-שרע חושב באמת או מה הוא יעשה לגבי מיעוטים - עדיין לא ברור.
"הוא לא יגיד שזה מדינה חילונית של כל אזרחיה אבל גם לא יקדם אג'נדות שמסבכות אותו. מבחינת א-שרע שהדרוזים ישתלבו, יהיה לו שלטון מרכזי והם יקבלו מעמד שהוא פחות כנראה ממה שהיה אצל בשאר אל-אסד, כי זו הולכת להיות מדינה מוסלמית", הבהיר פרופ' זיסר.
ד"ר ווהבי רואה את האירועים האחרונים כמשהו מתוכנן ורחב בהיקפו הרבה יותר: "אנחנו רואים היום נקמה מתוכננת. היא לא סורית. התכנון הוא להעניש את המיעוטים הדתיים. זו חשיבה איסלאמיסטית שמממנות אותה טורקיה וקטאר, כאשר הרעיון הוא אימפריה איסלאמית וא-סווידא היא רק תחנה בדרך. איראן בחוץ והם בפנים".
עוד הוא הוסיף כי "יושבים קצינים טורקים במלון בדמשק. הם תכננו את מעשי הרצח והזוועות באזור החוף נגד העלווים, הם הובילו את המעשים נגד הדרוזים באזור הכפרי של דמשק (בחודשים האחרונים) ועכשיו בא-סווידא, וגם כנראה את כל הפגיעה שהייתה בנוצרים והפיגוע בכנסייה בדמשק (ביוני האחרון). זו שנאת האחר. והם רוצים להמשיך גם לישראל. הדרוזים זה לא הסיפור. צריך להבין מי מממן את הכול. להבין את התמונה הגדולה".
6 צפייה בגלריה
דמשק תלויה באנקרה? רג'פ טאיפ ארדואן ואחמד א-שרע
(צילום: AL ARABIYA TV/Handout via REUTERS, Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
השפעתה של טורקיה עוד מהדהדת בתלות א-שרע בסיוע למדינתו. לפי גורמים טורקיים סוריה פנתה בבקשה לסיוע ביטחוני ימים ספורים אחרי העימותים הקטלניים בא-סווידא - בהם נהרגו יותר מ-1,300 בני אדם. לטענת הגורמים, הבקשה הגיעה מהצורך לחזק את יכולות ההגנה של המדינה בגלל המתיחות שגברה עקב הקרבות, ושהביאו להתערבות ישראל. לפי ההסכם אנקרה צפויה להקים בסיסים צבאיים טורקיים בשטח סוריה.
תמיכת טורקיה בא-שרע היא רבת שנים, ואף טרם עלייתו לשלטון סוריה. בעבר, א-שרע הנהיג את הארגון הג'יהאדיסטי "הייאת תחריר א-שאם" שנלחם בכוחות הכורדיים של הארגון SDF, אליו טורקיה מתייחסת כארגון טרור בגלל קשריו למחתרת הכורדית - שהודיעה על פירוק במאי האחרון. לפי הסכם שנחתם בין ממשלת סוריה ל-SDF ושטורקיה תומכת בו, הארגון אמור להשתלב בצבא הסורי.
