אקדמיה, נדל"ן, ספורט, הנשיא ומטוסו, וכעת מתברר - גם פוקס ניוז. דפוס הפעולה של קטאר מול התקשורת הישראלית, שהוביל להתפוצצות פרשת "קטאר-גייט", חוזר על עצמו גם בארה"ב: מסמכים שהוגשו למשרד המשפטים בוושינגטון במסגרת חוק הסוכנים הזרים (FARA), מעידים על עומק החדירה של קטאר אל תוך הממסד התקשורתי האמריקני – ובמיוחד זה המזוהה עם הימין.
במהלך השנה שקדמה לבחירות לנשיאות, רק 10% מהפניות של סוכנים שפעלו בשם ממשלת קטאר הופנו אל עיתונאים וכלי תקשורת המזוהים עם השמרנים. אך מאז ניצחונו של דונלד טראמפ, נרשם שינוי חד: יותר ממחצית מהפניות של אותם סוכנים הופנו דווקא אל כלי תקשורת דוגמת פוקס ניוז, ניו יורק פוסט והדיילי מייל. מטרתן: לקדם נרטיבים אוהדים למדינה שנחשבת לבעלת קשרים מורכבים עם חמאס ואיראן, ולהציג את הנסיכות כשותפה אמינה בעיני הנשיא טראמפ וצוותו.
התמורה, ככל הנראה, לא איחרה להגיע. בתחקיר שפרסם אתר “Washington Examiner” תועדו שורת מקרים שבהם פניות מצד סוכני לובינג לכתבים אמריקנים היו מלוות בפרסום כתבות חיוביות במיוחד כלפי קטאר – לפעמים בהפרש של ימים ספורים בלבד. כך למשל, אחד האירועים הבולטים והנצפים בקמפיין ההסברה הקטארי היה הריאיון שערך טאקר קרלסון עם ראש הממשלה מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני, שצבר יותר משישה מיליון צפיות תוך שעות ספורות.
הריאיון הזה נחשב ל"הישג תקשורתי" משמעותי של קמפיין ההסברה הקטארי, ותואם על-ידי חברת ייעוץ התקשורת האמריקנית Lumen8 Advisors, כחלק מהשירותים שהיא מספקת לממשלת קטאר. לפי חוזה שהוגש לרשויות במסגרת חוק FARA, החברה מקבלת תשלום חודשי קבוע של 180 אלף דולר מהשגרירות הקטארית בוושינגטון עבור "מתן שירותי תקשורת, ייעוץ אסטרטגי והכשרת דוברים".
בין היתר התחייבה החברה להקדיש 13 ימי עבודה בחודש לעבודה ישירה מול קטאר – לרוב בדוחא – ולהיות זמינה לפי דרישה גם מעבר לכך. בחוזה אף צוין כי טיסותיה של נשיאת החברה, רבקה דיאז-בונייה, יוזמנו בביזנס או במחלקה ראשונה של קטאר איירווייז. סעיף ייחודי נוסף אוסר על חברת התקשורת לעבוד עם ממשלות נוספות במזרח התיכון וצפון אפריקה ללא אישור קטארי.
קבלת פנים לנשיא טראמפ, עת נחיתתו בקטאר
(צילום: רויטרס)
הכותרת
השיטה הקטארית: הדרך היחידה להתמודד עם "המתווכת הבוגדנית"
25:44
קרלסון לא היה מטרה בודדת. עובד של פוקס ניוז קיבל ב-20 בפברואר 2025 הודעת טקסט מנציג של GRV Strategies, חברת לובינג נוספת שפועלת מטעם קטאר, ובה "רעיון לסיפור על מדיניות חוץ". שלושה ימים לאחר מכן, פורסמה באתר של פוקס ניוז כתבה תחת הכותרת: "קטאר עומדת איתן מול לחץ איראני", עם אזכור של "מקור שמכיר את תוכניותיה של קטאר".
באירוע אחר, נציגי GRV פנו לעובד הניו יורק פוסט ב-4 בדצמבר 2024, ולאחר שלושה ימים פורסמה בעיתון כתבה נרחבת על תפקידה המרכזי של קטאר במשא ומתן לשחרור החטופים. המסמכים מעידים על דפוס חוזר: פנייה לעיתונאי, לאחר מכן ניסוח רעיון לכתבה, ולאחריה כתבה שמתפרסמת תוך שלושה ימים, עם שפה כמעט זהה למסר שנשלח. הדוגמאות הבולטות עם פוקס ניוז ועם הניו יורק פוסט כוללות ביטויים שיווקיים מובהקים, ומעידות על העברת מסרים מתוזמרת ופחות על דיווח עיתונאי עצמאי.
GRV Strategies מנוהלת על-ידי גארט ונטרי - לשעבר יועץ רפובליקני, ואחד הדמויות המחוברות ביותר לימין האמריקני. ונטרי, שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בקונגרס ובמשרדי תקשורת שמרניים, נאלץ לעזוב את כלי התקשורת האחרון שבו עבד לאחר שהחל לפעול רשמית כלוביסט של קטאר - כדי להימנע מניגוד עניינים גלוי. לפי רישומים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקני, החברה שלו מקבלת כיום 80 אלף דולר בחודש מממשלת קטאר.
השינוי בעמדות טראמפ
כל המהלך התקשורתי הזה מגיע כזכור על רקע שינוי פומבי בעמדות של טראמפ עצמו. אחרי שבעבר הוא האשים את קטאר בגלוי בתמיכה בטרור, בחודשים האחרונים הנשיא מהלל את תרומתה ליעדים האסטרטגיים של ארה"ב. התבטאויותיו החיוביות כלפי דוחא גברו בביקורו האחרון באזור, ולאחר שקטאר העניקה לו מטוס יוקרה בשווי 400 מיליון דולר - שי שמתוכנן לעבור לטובת ספרייתו הנשיאותית לאחר תום כהונתו. המבקרים טוענים כי מדובר במהלך בעייתי מאוד מבחינה אתית, אך טראמפ ובכיריו מתעקשים כי כל עוד המטוס מוגדר רכוש ממשלתי, לא נפל כל פסול.
המתנה הזאת מצטרפת לשורת ממצאים המעוררים דאגה בקרב מומחים לממשל ולשקיפות ציבורית. לצד המעורבות של קטאר באקדמיה האמריקנית ובפרויקטים נדל"ניים רחבי היקף עם משפחת טראמפ, נחשפת כעת גם התמונה המלאה של ההשפעה המתרחבת שלה על סדר היום התקשורתי. המבקרים מזהירים כי הפער בין האינטרסים של מדינה כמו קטאר ובין ערכי הדמוקרטיה האמריקנית רק ילך ויגדל, אך האפקט התקשורתי כבר כאן – מהודק, ממומן ובעל נוכחות גוברת בלב השיח הציבורי בארה"ב.
מטרת-העל של קמפיין ההסברה הקטארי היא קודם כול להקהות את הביקורת הרפובליקנית נגדה בשל קשריה עם חמאס ואיראן. בהתאם לכך, מרבית הפניות לתקשורת כללו ניסוחים מדודים שמציגים את קטאר כמעצמה אחראית, מוכנה לשיתוף פעולה עם המערב, תוך ציטוטים אנונימיים של "מקורות המכירים את תוכניותיה של קטאר". מדובר בדפוס שמזכיר במידה רבה את אופי ההדלפות שהיו מזוהות גם עם קשרים תקשורתיים בישראל, כפי שנחשפו בפרשת "קטאר-גייט".
2 צפייה בגלריה
אוריך, נתניהו ופלדשטיין
(צילום: שאול גולן, Q world/Shutterstock, REUTERS/Stoyan Nenov/Pool)
בפברואר השנה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על פתיחת חקירה פלילית בחשד למגעים בלתי מדווחים בין לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ממשלת קטאר. החקירה, שמנוהלת על-ידי שב"כ ויחידת יאחב"ל במשטרה, עוסקת בחשדות חמורים למגע עם סוכן זר, שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.
עם המעורבים בפרשה נמנים יועץ התקשורת של ראש הממשלה יונתן אוריך, וכן דוברו לשעבר לענייני ביטחון אלי פלדשטיין. השניים נעצרו ונחקרו לאחר שנמצאו לפי החשד בקשר ישיר עם נציגים מקטאר בתיווכו של הלוביסט האמריקני ג'יי פוטליק. לפי החשד, יועציו של ראש הממשלה קידמו מסרים תקשורתיים חיוביים כלפי קטאר תוך הסתרת זהות המממן ומידת המעורבות. בדומה לממצאים שנחשפים כעת בארה״ב, גם בזירה הישראלית עולה דפוס פעולה עקבי: מימון מסרים, החדרת נרטיבים אוהדים והפעלה שקטה של שליחים בלתי רשמיים במרחב הציבורי של דמוקרטיה מערבית.
