בלשכת הרמטכ"ל מבינים כי האופן שבו דווח על הפרידה מדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, יצר סערה שהעיבה על כניסתו של רב-אלוף אייל זמיר לתפקיד. מאז פרסום ההודעה על כך שזמיר החליט שלא להעניק להגרי דרגת אלוף מיד וביקש ממנו לבצע תפקיד נוסף של תא״ל, נשמעת הטענה כאילו זמיר העניק לדרג המדיני את ראשו של הגרי, ממש כפי שחזה המקורב לראש הממשלה, יעקב ברדוגו. הגרי, שנתפס כדמות מוערכת בקרב ציבורים נרחבים, צויר כקורבן של סגירת חשבונות לא-עניינית.
בתגובה החלו בסביבת זמיר לנסות לצמצם את הנזקים ולהסביר את הצד שלו. לדבריהם, "הרמטכ"ל מעריך את הגרי ורצה שיישאר בתפקידו עוד זמן עד שימונה דובר חדש, כשם שהגרי מונה על-ידי הרצי הלוי עם כניסתו. הגרי סירב לקבל תפקיד תת-אלוף נוסף והרמטכ"ל לא היה יכול להתקפל". מעל הכול, בסביבתו של זמיר יוצאים מגדרם כדי להצהיר שלא היה דיון בנושא עם שר הביטחון, ושלא הופעלו עליו לחצים.
1 צפייה בגלריה
"רצה שיישאר בתפקיד, הגרי הציב אולטימטום". סביבת זמיר על הפרידה מדובר צה"ל
(צילום: דובר צה"ל, שלו שלום)
לפי גרסת זמיר, אין חדש תחת השמש: רמטכ"ל נכנס ממנה דובר צה״ל חדש. הגרי ציפה לתגמול, אך מבחינת הנתונים היבשים לא היה לו על מה להסתמך: הוא עשה שני תפקידי תא"ל בלבד וקידום לדרגת אלוף בשלב זה אינו עניין של מה בכך.
אלוף בכיר במטכ"ל אמר: "אני מאוד מעריך את הגרי ואת תפקודו במלחמה, אבל לא ראוי היה להציב אולטימטום 48 שעות אחרי שהוא נכנס לתפקיד - תבטיח לי אלוף או שאני הולך הביתה. זה שטעו עם הדי זילברמן לא אומר שצריך לחזור שוב על הטעות".
אולם הרמטכ"ל וסביבתו כשלו בלהבין שהגרי אינו עוד תא"ל וגם לא עוד דובר צה"ל. אפילו נחמן שי בימי מלחמת המפרץ לא הגיע לממדי חשיפה והשפעה ציבורית כמו הגרי, שלעיתים ביצע לא רק את תפקידו אלא התייצב באומץ ובקור רוח היכן שהדרג המדיני העדיף להיעלם.
בנוסף, עצם היותו של הגרי מטרה פוליטית ברורה, הפך את סוגיית עתידו לנושא שיש לנהל בשום שכל וברגישות, מה שלא קרה למרבה הצער. ואם דובר צה"ל פחות מוצלח מהגרי כמו תא"ל הדי זילברמן זכה לדרגת אלוף ותפקיד נספח צבאי בוושינגטון, אפשר היה למצוא מוצא דומה גם עבור מי שעשה אומנם כמה שגיאות (מדוברות אישית לרמטכ"ל ועד התבטאות חריגה בנושא חקיקה בכנסת) אבל ניהל מערכה דוברותית חסרת תקדים באתגריה ועמד בה לרוב בהצלחה.
כמו כן, גם זמיר יודע שאם שר הביטחון היה עדיין יואב גלנט, אין סיכוי שהגרי היה מטופל כך. גלנט עצמו די כפה על הלוי את מינויו של אבי בלוט לאלוף פיקוד מרכז במקום אלוף רפי מילוא, כדי לרצות את הבייס הליכודי. מינויים בצבא לא היו ולא יהיו בית מרקחת, אבל פרשת הגרי היא רק המחשה לסביבה הרותחת שאליה נכנס הרמטכ"ל. למרבה הצער, הוא לא עשה זאת ברגל ימין.
