סוף לסאגת ועדת החקירה למחדל 7 באוקטובר? אחרי יותר משנתיים עיכוב בשל החשש ממהומה ציבורית, ואחרי שבג"ץ הורה לממשלה לעדכן לגבי הקמת ועדה ממלכתית, בקואליציה מתכוונים לקדם במושב החורף את הצעת החוק להקמת ועדה - עם שינויים משמעותיים ממה שקובע החוק כיום. הנוסח לוועדה טרם נקבע, אך בכירים בליכוד ציינו כי המתווה המתגבש כולל ועדה בראשות שופט מוסכם, שהרכבה ייקבע במנגנון שמקובל על הקואליציה והאופוזיציה במתכונת של חצי חצי.
סמכויותיה של הוועדה וצורת הפעילות שלה יהיו כפי שמוגדר כיום בחוק, אך הנוסח שמכניס שינויים דרמטיים מהחוק הקיים צפוי לעורר מחלוקת קשה וזעם בקרב המשפחות. כדי לקדם את הוועדה בנוסח הזה, יש לציין, נדרש שיתוף פעולה מצד האופוזיציה - שכרגע לא מוכנה להתפשר על אף נוסח.
למרות זאת, גורם בכיר בליכוד סבור כי "אם נחוקק חוק - לא תהיה ברירה והוועדה תתמנה במתכונת של חברים משני הצדדים". לדבריו, "אין לנו כוונה לעורר ריב ומחלוקת, אבל אנחנו רוצים לוודא שהוועדה תחקור שנים אחורה. כולל את חלקו של בג"ץ, את חלקם של שרי הביטחון לאורך השנים - וגם את חלקה של המחאה. אנחנו לא סומכים על יצחק עמית שיעשה את זה".
בכנסת מסתובבים בשלב זה שני נוסחים להצעה, אחד מהם אצל ח"כ אריאל קלנר, בשיתוף גורמים בליכוד, בהם גיא לוי דובר הליכוד, שמסייע בגיבוש הנוסח. עם זאת, ההבנה הייתה כי הצעת החוק שתונח על שולחן הכנסת וקידומה יובילו למחלוקת קשה בעיקר בקרב המשפחות השכולות שדורשות ועדה על פי לשון החוק, ולכן הדבר לא קרה עד כה.
מושב החורף של הכנסת ייפתח רשמית ביום ראשון, וביום שני תתכנס ישיבת המליאה החגיגית. מלבד חוק הפטור מגיוס שמאיים על שלמות הקואליציה, ואליו מופנים כרגע רוב המשאבים, ל-ynet נודע כי מאחורי הקלעים כבר החלה היערכות לקידום הצעת החוק לחקירת מחדל 7 באוקטובר.
3 צפייה בגלריה
המועמדים שיכולים להיות מקובלים על הקואליציה: יוסף אלרון ואשר קולה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, אלעד גרשגורן)
בין השופטים שיכולים להיות מקובלים על הקואליציה נמנים יוסף אלרון, שופט העליון בדימוס שהיה המועמד המועדף של יריב לוין לכהן כנשיא העליון; והשופט אשר קולה, שלוין מינה לאחרונה לנציב תלונות הציבור על השופטים.
ביום רביעי האחרון קבע בג"ץ כי על הממשלה לעדכן בתוך 30 יום בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר 2023, וכתב בהחלטה כי "נוכחנו לדעת שאין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות והסמכות לקבוע ממצאים ולגבש המלצות בכל הקשור לאירועי 7 באוקטובר".
בהחלטתו נמנע בג"ץ מהביטוי המקובל "ועדת חקירה ממלכתית", והסתפק בביטוי "ועדה ממלכתית". משום כך ניתן להסיק כי השופטים לא מתכוונים שאין מחלוקת בצורך בוועדת חקירה ממלכתית, אלא מתייחסים להצהרת מייצג הממשלה בדיון האחרון, שאמר כי הממשלה תגבש הצעת חוק להקמת "ועדה לחקירה אירועי 7 באוקטובר". מכן אין חולק על הצורך בהקמת ועדת חקירה, אך יש מחלוקת משפטית בנוגע לשאלה איזו ועדה תוקם - ומתי.
רק לפני כשבועיים, בדיון בעתירה להקמת הוועדה שתחקור את המחדלים, אמר השופט יחיאל כשר כי "התקבלה החלטה של הממשלה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית כל עוד נמשכת המלחמה, אלא לקדם ועדת חקירה מסוג אחר. על כן ההתערבות של בית המשפט שמורה למקרים נדירים בלבד, והטענה שהחלטת הממשלה בלתי-סבירה באופן קיצוני אינה טריוויאלית. להוציא צו שמחייב להקים ועדת חקירה ממלכתית בזמן מלחמה - זה אתגר משפטי כבד במיוחד". כעת, עם שחרורם של כלל החטופים החיים והכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי "המלחמה נגמרה", נדרשה הממשלה להשיב מחדש בעניין.
בחודש מאי האחרון, נזכיר, הממשלה דנה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, יותר משנה וחצי אחרי הטבח ובהתאם לדרישת בג"ץ - והחליטה בסיומה כי לנוכח ההחלטה שהתקבלה אז בקבינט על הרחבת הלחימה - "אין מקום לחקור כעת את אירועי 7 באוקטובר". במקביל, הוחלט כי הממשלה והכנסת יגבשו הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה מיוחדת" - שאינה ממלכתית לפי חוק.
