היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה לקיים בשבוע הקרוב התייעצויות לקראת גיבוש עמדתה בנוגע למינויו של אלוף (מיל') דוד זיני לראש השב"כ. חוות דעתה תועבר לוועדת גרוניס, שצפויה להתכנס ביום חמישי הבא לדיון בבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את המינוי.
ההערכה היא שבהרב-מיארה עשויה שלא להגיש "שורה תחתונה", אלא להציף בעיות אם יימצאו בהליכי המינוי. היא אינה מתכוונת להתייחס לשמועות או להערכות בדבר נטיותיו הפוליטיות של זיני, אלא רק לנושאים הנוגעים לטוהר מידותיו ולהליך הבחירה.
2 צפייה בגלריה
זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
מאז תחילת עבודתה של ועדת גרוניס, המוסמכת לדון בשבעה מינויים בכירים בשירות המדינה, היא נוהגת לבקש את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, בעיקר בכל הקשור לטוהר המידות. הוועדה בוחנת אם למועמד היו בעבר חקירות פליליות או משמעתיות שיכולות למנוע ממנו לכהן כ"שומר סף".
מקור בכיר במערכת המשפטית הסביר ל-ynet: "ראש השב"כ, המוגדר על פי חוק כ'שומר סף', מחויב לעבוד על פי חוק השב"כ, פסיקות בג"ץ, הנחיות היועמ"שית והנחיות הממשלה. הוא פועל בצמידות רבה ליועמ"שית. מדובר בשני שומרי סף האוצרים בידיהם סמכויות מרחיקות לכת הקשורות לביטחון המדינה ולשמירה על הדמוקרטיה, בעיקר בתקופה כה סוערת וגם בעת מלחמה. לכן יש חשיבות רבה גם ליחסי העבודה האישיים והמוסדיים ביניהם".
במערכת המשפטית מעריכים כי יוגשו פניות רבות נגד המינוי, הן לוועדת גרוניס והן ליועמ"שית. מעבר לשאלות פליליות או משמעתיות, עשויה הוועדה לעסוק גם בשאלת טוהר הליך הבחירה - למשל, האם היו מניעים זרים בהצגת מועמדותו של זיני. כך, נטען כי בעת שכיהן כאלוף, לא דיווח לרמטכ"ל על שיחה שקיים עם רה"מ בניגוד לנהלים. עוד נבחנת הטענה כי הבטיח לנתניהו הבטחות שהובילו בין היתר להדחתו של ראש השב"כ הקודם, רונן בר, סביב ניהול המחאות ומשפטו האישי של רה"מ.
הוועדה צפויה להתכנס ביום חמישי הבא לדיון רשמי בבקשת רה"מ, ותיפגש עמו כדי לשמוע מדוע בחר בזיני. היא תקיים ראיונות אישיים גם עם זיני עצמו, עם ראש השב"כ לשעבר רונן בר ועם ממלא המקום הנוכחי ש'. היום פרסמה הוועדה קול קורא לציבור, שבו הזמינה כל אדם שסבור כי בידיו עובדות העשויות לסייע להליך - לפנות אליה עד יום רביעי הבא. בהודעה צוין כי בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018, מינוי ראש השב"כ מחייב בחינת טוהר המידות של המועמד, וכל פנייה שתתקבל תיבחן לפי שיקול דעת חברי הוועדה.
עימות בין השופטים בדיון בעתירות על מינוי ראש השב"כ
(צילום: בית המשפט העליון)
2 צפייה בגלריה
נתניהו וזיני. אם לא תימצא "עננה משמעותית", סביר שהוועדה תמליץ לאשר
(צילום: מעיין טואף/ לע"מ)
פניית רה"מ לוועדת גרוניס צפויה לפתוח שרשרת של הליכים משפטיים עד לאישור הסופי של המינוי, כשבסיומם יעמוד גם למבחן בג"ץ. עמדת היועמ"שית, שתעוצב גם מתוך מחשבה על עתירות עתידיות, תהווה נדבך מרכזי בתהליך. זאת בהתאם לפשרה שהושגה לאחרונה בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה, שלפיה כל מינוי בכיר ייבחן בוועדת גרוניס.
ועדת גרוניס צפויה להתכנס בהרכב חסר לאחר שנציגת הממשלה, פרופ' טליה אינהורן, לא תשתתף בדיונים עקב מעורבות בנה ישראל בפרשת "קאטר-גייט", שנחקרת על-ידי המשטרה והשב"כ. בכך יישארו בהרכב נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ממלא מקום נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ ונציג הציבור משה טרי.
הוועדה אמורה להתמקד בטוהר המידות של זיני ולא בכישוריו המקצועיים. במערכת המשפט מעריכים כי אם לא תימצא "עננה משמעותית" - סביר שתמליץ לאשר את המינוי. במקביל, צפויות להגיע אליה פניות ציבוריות רבות: מכתבים בעד זיני ממתנחלים וחוגי ימין, ומנגד מכתבים משמאל שיעסקו בעמדותיו הפוליטיות ובקרבתו לימין האידיאולוגי. רק לאחר הדיון תנפיק הוועדה חוות דעת רשמית שתועבר לממשלה עם המלצה לאשר או לדחות את המינוי.
כהונתו של ממלא המקום ש' צפויה להסתיים ב-21 בספטמבר. נתניהו כתב לוועדה כי "לאור האתגרים הביטחוניים הכבדים ששב"כ מתמודד עמם בימים אלה - והצורך הדחוף באיוש ראש שירות קבוע - אבקש לקדם את בחינת מינויו של האלוף זיני בהתאם ללוח הזמנים שקבוע בהסדר, כדי שניתן יהיה להביא את המינוי לאישור הממשלה ב-21 בספטמבר". במילים אחרות, אם תאשר הוועדה - יובא המינוי לאישור הממשלה כבר ביום ראשון, 21 בספטמבר, יום לפני ראש השנה וחמישה ימים לפני נסיעתו של נתניהו לעצרת האו"ם בניו יורק.
בשל הרגישות הציבורית והמחלוקת סביב המינוי, צפויה הוועדה הפעם לבחון לעומק את כשירותו של זיני, התאמתו וא-פוליטיותו. מקור משפטי ציין: "ועדת גרוניס, שתפקידה בדרך כלל לוודא שהמינוי נעשה כדין ושהמועמד ללא רבב, תיאלץ הפעם לבצע מלאכה יסודית ולבחון גם את עצם סיבת הצגת מועמדותו".
