ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין צפויה לאשר היום (שני) את בקשת הצבא לעוד אלפי צווי מילואים בעקבות הרחבת התמרון הצבאי ברצועת עזה. אחרי יותר משנה וחצי של מלחמה, כשהציבור המשרת קורס תחת הנטל, בממשלה כנראה מבינים שאין מקום להיכנע ללחצי החרדים והגיעה השעה לחוק גיוס שירחיב משמעותית את שורות המשרתים.
הכותרת
נתניהו יצלח גם את כנס הקיץ? אלו האתגרים של הקואליציה
24:27
ביום חמישי האחרון הוועדה סיימה את הדיונים על חוק הגיוס. השבוע תחל בכתיבת הנוסח העדכני להצעת החוק. אחרי פגישה משולשת עם יו"ר ש"ס אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו, אדלשטיין קיבל אור ירוק להתקדם לעבר חקיקה בחוק הדרמטי שעומד במרכז המחלוקת עם החרדים, בעיקר בזרם הליטאי. אתמול, בדיון החסוי בוועדה, נתניהו נתן חיזוק חיובי לאדלשטיין על פועלו בנושא, מתוך הבנה שהמלחמה המתמשכת מחייבת הרחבה מיידית של כוח האדם בצה"ל.
מחר אדלשטיין ייפגש עם ארגוני המשרתים, שלקחו חלק פעיל בדיוני הוועדה וגם נפגשו עימו במהלך החודשים האחרונים. בפגישה ישתתפו צוות הוועדה, כולל הייעוץ המשפטי, כדי להתחיל בגיבוש טיוטת הצעת החוק החדשה. הארגונים צפויים להציג מתווה גיוס משלהם, שחלקים ממנו היו"ר מתכוון לאמץ. המטרה העיקרית היא הגדלת הסד"כ בצה"ל, בעיקר במערך הלחימה, תוך הפעלת צעדי ענישה נגד אלו שאינם לומדים בישיבות ובוחרים להשתמט. הצוות המשפטי קיבל הנחיה מאדלשטיין לעבוד כמה שיותר מהר על ניסוח החוק, מתוך הבנה בצורך הצבאי הדחוף.
החקיקה צפויה לכלול למעשה שני חוקים: חוק גיוס שיעסוק בגיוס חרדים לצה"ל באמצעות שיח עם ההנהגה החרדית; הצבת יעדי גיוס שנתיים גבוהים; וענישה אישית נגד המשתמטים, וגם כללית נגד הישיבות שלא יעמדו בתנאים.
החוק השני יהיה חוק מעמד המשרת, שיזמו פורום נשות המילואימניקים עם ח"כ אוהד טל, שיכלול הטבות לאלה שכן בוחרים להתגייס לצה"ל, החל מהנחה בארנונה, סיוע בשכר דירה, סיוע כלכלי בלימודים, סבסוד מעונות יום, תעדוף במכרזים, קצבאות ועוד. המטרה היא לעודד את הגיוס לצבא, מכל המגזרים, כך שמי שמשרת יהיה זכאי לסיוע רחב מהמדינה, ומי שלא משרת מסיבות שאינן מוצדקות - לא יהיה זכאי לכך.
2 צפייה בגלריה
נתניהו נתן חיזוק חיובי לאדלשטיין, שייפגש עם ארגוני המחאה לצורך ניסוח החוק
(צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ)
מבחינת ההנהגה החרדית, החוק חייב לכלול התחייבות לאופן הגיוס והשירות עצמו, כך שאורח חייהם של המשרתים יישאר כשהיה לפני גיוסם. סוגיה זו עלולה להתנגש עם האינטרס של צה"ל להרחיב את היצע היחידות הפתוחות בפני נשים, שכיום הינן 20 אחוז ממערך הלחימה.
המורכבות העיקרית כרגע מבחינה משפטית ופוליטית היא הסנקציות שיוטלו על המסרבים להתגייס ועל הישיבות. כיום החברה החרדית מקבלת תמיכה רחבה מהמדינה בחינוך ובדיור ובהנחות בתחבורה הציבורית. אלו יהיו הנקודות הרגישות ביותר בגיבוש הנוסח. אם הצעת החוק שתוגש תקבע שההטבות הללו ייגרעו מהמשתמטים, עלולה לקום התנגדות גדולה בכנסת ומחוצה לה. אולם, גם בש"ס וביהדות התורה מבינים שללא סנקציות, הצעת החוק תתייתר.
בצה"ל הבהירו שוב ושוב במהלך הדיונים כי הגדילו את ההיערכות לקליטת משרתים מהמגזר החרדי, תוך התאמת יחידות ומסלולים ייעודיים תואמים לאורח חייהם. יעד הגיוס לשנה הנוכחית היה 4,800 מתגייסים חרדים, אך צה"ל צפוי לגייס רק מחצית מכמות זו. היעדים לשנים הבאות גבוהים בהרבה, ובצבא הודו כי נדרשות סנקציות בחוק כדי לעמוד בהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.05.25
