הקרב על הרכב הסניוריטי: השופט נעם סולברג פנה כמה פעמים בשבועות האחרונים אל נשיא העליון יצחק עמית, בשיחות בארבע עיניים שקיימו השניים, ומתח ביקורת על כך שעמית משאיר את הדיונים בעתירות בג"ץ החשובות והעקרוניות לשלושת השופטים הוותיקים - סולברג, ברק-ארז והנשיא עצמו - שרובם אקטיביסטים, בהרכב קטן שאינו נהנה מאמון הציבור. כך נחשף הבוקר (חמישי) ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
3 צפייה בגלריה
נעם סולברג יצחק עמית
נעם סולברג יצחק עמית
סולברג ועמית. ביקורת מצד המשנה על הנשיא
(צילום: הרשות השופטת, אלכס קולומויסקי)
לפני כחודש פרסם העיתונאי עמית סגל ב"ידיעות אחרונות" טור פנייה אל השופט סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ובו קרא לו שלא לאפשר לשופט עמית ללהק אותו כדעת מיעוט אל הרכב הסניוריטי.
כעת נחשף כי בסמוך לפרסום הטור פנה סולברג לעמית בטענה דומה, ודרש ממנו לחדול משיבוץ הרכב שלושת השופטים הוותיקים לעתירות העקרוניות. סולברג אמר לעמית כי בעתירות כאלה נדרש להרחיב את מספר השופטים בהרכב, כפי שנהוג בעליון, וכך לאפשר לקולות השונים בבית המשפט להתבטא - ולא רק לשלושת הוותיקים.
באותן שיחות, טען סולברג כי הדבר נחוץ לאמון הציבור בבית המשפט ובטוהר ההליך השיפוטי. אלא שהרחבת ההרכב תבטל את הרוב האקטיביסטי של עמית וברק-ארז, כשאליהם יצטרפו הבאים בתור בוותק השיפוטי: השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון השמרנים, וזו הסיבה שנשיא העליון נמנע מכך.
הסיבה שהביאה בין השאר את השופט סולברג להיפגש בנושא עם הנשיא עמית היא פסקי הדין בנושא פיטורי רונן בר ונציב שירות המדינה, שבשניהם הוציאו האקטיביסטים עמית וברק-ארז פסק דין מרחיק לכת. הם קבעו, למשל, כי לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בניגוד עניינים בפיטורי ראש השב"כ, אלא הממשלה כולה - בעוד בשניהם נותר השופט סולברג בדעת מיעוט ועם ביקורת חריפה על חבריו בפסק הדין.
3 צפייה בגלריה
דיון בבג"ץ בעתירות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר
דיון בבג"ץ בעתירות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר
שופטי בג"ץ במהלך הדיון על פיטורי רונן בר. "הנשיא ממעט להתערב בקביעת הרכבים"
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
עתירות המוגשות לבג"ץ, נסביר, מגיעות אל "מדור קליטה" ומשם לשופט תורן. אם השופט קובע כי התיק יעבור לדיון בפני הרכב שופטים, הוא מגיע אל מה שנהוג לכנות "היומן". בפועל, מדובר על עובדת בית המשפט העליון, עו"ד יפעת דומידיאנו, שמנהלת את יומני הדיונים והשיבוצים. כשהיא מזהה עתירות חשובות, היא מעבירה אותן ללשכת הנשיא לקבלת הנחיות.
לפי החוק, הנשיא רשאי לקבוע את ההרכבים. בעתירות חשובות נהוג לקבוע את "הרכב הסניורטי" - שלושת השופטים הוותיקים - ובעתירות החשובות אף יותר להרחיב את מספר השופטים לחמישה כדי להעניק תוקף שיפוטי משמעותי יותר לפסק הדין. בפועל, נשיאי העליון עושים זאת אמנם במשורה, מכיוון שעל ידי שיבוץ השופטים ניתן למעשה להשפיע על תוצאת פסק הדין, אך לרוב זה נעשה בעתירות העקרוניות והחשובות ביותר.
ב-2025 קבע השופט עמית כי בחמש עתירות, החשובות ביותר שנדונו השנה, ידון הרכב הסניוריטי ולא הרכב אקראי: פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביטול חוק לשכת עורכי הדין, ביטול חוק נציב התלונות על השופטים וביטול החלטת הממשלה למנוע פרסום ממשלתי בעיתון "הארץ". הרכב סניורטי נקבע גם בבג"ץ הגיוס ובג"ץ נציב שירות המדינה על ידי מ"מ הנשיא הקודם עוזי פוגלמן, אך מי שנתן בהם צו על תנאי ונמנע מהרחבת ההרכב הוא השופט עמית.
3 צפייה בגלריה
דפנה ברק-ארז שופטת בית המשפט העליון
דפנה ברק-ארז שופטת בית המשפט העליון
דפנה ברק-ארז. אחת משלושת השופטים הוותיקים בעליון
(מתוך אתר הרשות השופטת)
רמז לשיח המתוח בין השופטים נתן השופט סולברג בהחלטתו להעביר את בג"ץ מינוי ראש השב"כ לדיון בפני הרכב רחב, ושם כתב כי "ככל שיינתן צו על תנאי, תישקל הרחבת ההרכב", בשל היותו חשוב ומשמעותי - אף שהרחבת ההרכב היא החלטה בלעדית של הנשיא עמית. בניגוד לבג"צים החשובים האחרים, הפעם עמית נמנע מלקבוע לעתירה הרכב סניורטי ושובצו לו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. התוצאה הייתה ניכרת בדיון האחרון, כששני השופטים אתגרו את עמדותיו של הנשיא עמית למורת רוחו.
למעשה, בשל השינוי בזהות השופטים בעליון בשנים האחרונות, נשיא העליון עמית מצוי במצב שלא היה כמותו מעולם בעבר לנשיאים אחרים. עד כהונת עמית, כשנשיא היה מרחיב את ההרכב היה נשמר בכל זאת רוב לשופטים האקטיביסטים - אך כיום הרחבת הרכב הסניורטי משמעותו איבוד הרוב האקטיביסטי.
מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "סעיף 27 לחוק בתי המשפט מתיר לנשיא לבחור את הרכב השופטים. כפי שמסרנו במספר הזדמנויות בעבר, הנשיא ממעט להתערב בקביעת הרכבים. כאשר מדובר בהליכים בהיקף חריג, שהמעורבות בקביעתם נעשית לטובת חלוקה שוויונית של העומס בין שופטי העליון, או כאשר ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד שיש לה השלכות רוחב משמעותיות, או שהיא בעלת משמעות ציבורית מיוחדת - הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים רבות בבית המשפט העליון היא שבהליכים אלו ידון ההרכב הבכיר של בית המשפט.
"בניגוד לנטען באופן ספקולטיבי, הנשיא עמית קבע את הרכב השופטים שידון בתיק אחד שנשמע בשנת 2025 (מתוך למעלה מ–1,700 תיקים שנשמעו לפני הרכב שופטים; בארבעה תיקים נוספים נקבע הרכב השופטים, אך טרם התקיים בהם דיון ועשויים להיות שינויים). עוד בניגוד למצוין בשאילתה, ההנחיה על זהות ההרכב שידון בהליך שנגע לנציב שירות המדינה ניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא בדימוס, השופט פוגלמן, ולא על ידי הנשיא עמית. בבית המשפט העליון קולם של כל אחד מהשופטות ומהשופטים מקבל ביטוי במסגרת הליכים רבים שמתנהלים בהרכבים מגוונים".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.25