לוחמים מחטיבת כפיר, שעומדים לקראת סיום שירותם הסדיר בצה"ל, קיבלו לאחרונה הוכחה לטענת "אפליית השחיקה" שממנה הם סובלים. בצה"ל, מתברר, לא מיישמים את פקודת אכ"א (פקודה 77) לאחידות בדחיית חופשת השחרור וצמצומה לחיילים הסדירים, שנובעת מהמחסור החמור בלוחמים בצבא.
כך למשל, בימים האחרונים החליט מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה ע', לאפשר ללוחמי החטיבה שאמורים לסיים בימים אלו 32 חודשי שירות חובה, לצאת לחופשת שחרור בחודש הקרוב.
אלא שמדובר בצעד שהוא בניגוד להצהרות אגף כוח האדם בצה"ל מלפני כחודשיים, על "פקודת 77", שאמורה להיות אחידה לכל החטיבות הסדירות - ללא אפליה בין הלוחמים. באיגרת שנשלחה בימים האחרונים ללוחמי החטיבה החומה, הובהר ללוחמים שהתגייסו במחזור נובמבר 2022 שהם ייצאו בסוף החודש לחופשת שחרור בת כשבועיים, בנוסף לאירועי שחרור מסורתיים נוספים כמו מסע משתחררים ויום שחרור. זאת בכפוף להמשך הפעולה הקרקעית ברצועת עזה, שבה לוקחת חטיבת גולני חלק מרכזי בחודשים אלו. במילים אחרות: ניתן להניח שאם תהיה עסקת חטופים והפסקת אש, תובטח לחלוטין חופשת השחרור.
אלא שלצד לוחמי גולני נלחמים בחודש וחצי האחרון בחאן יונס גם לוחמי חטיבת כפיר, ולהם לא צפויה כרגע חופשת שחרור דומה. כפי שנחשף ב-ynet שלשום, 24 לוחמים מגדוד שמשון של החטיבה המנומרת פנו בצעד חריג - בגלל העומס הקיצוני עליהם - לראש אכ"א, אלוף דדו בר-כליפא. בפנייתם ביקשו הלוחמים לקבל - כמו חבריהם מיחידות אחרות בצבא - את חופשת השחרור הקצרה לה הם זקוקים, לפני שיחלו את ארבעת חודשי המילואים הנוספים ביחידתם, במסגרת אותה פקודת 77.
בצה"ל החליטו לאחד ללוחמים הסדירים את חופשת השחרור עם חופשת ההתארגנות ממילואים, ולדחות אותה לסוף ארבעת חודשי המילואים. איחוד שתי החופשות הביא לקיצור משמעותי שלה בהשוואה ללוחמים מחטיבות מילואים, אך גם בתוך צה"ל הסדיר, כך מתברר כעת - יש אפליה בין הלוחמים.
"אנחנו אחרי חודשים ארוכים מאוד של לחימה אינטנסיבית בגזרות לבנון, איו"ש ובעיקר עזה, ונמשיך להיות הראשונים להתייצב לכל משימה, כי כך חונכנו", כתבו לוחמי כפיר לראש אכ"א, באמצעות עורך הדין סא"ל (במיל') עידן פסח. "אנו נלחמים מול פני אויב כדבר שבשגרה, חלקנו עם תעוקות נפשיות ועומסים פיזיים קיצוניים".
"אנו זקוקים נואשות לחופשת השחרור למטרת רענון ואיסוף הכוחות כדי שיכולותינו והמוטיבציה שלנו להמשיך להילחם גם במילואים, לא ייפגעו. אנו חייבים לקבל את הנשימה העמוקה והאתנחתא הזו אחרי תקופה כה ארוכה תחת אש, במהלכה נפצעו או נהרגו חברינו לנגד עינינו", נכתב עוד בפנייה, שהצעד הבא אחריה צפוי להיות הגשת עתירה לבג"ץ.
בצה"ל הסבירו שהמהלך לאיחוד חופשת השחרור ולדחייתה נובע ממחסור של יותר מ-10,000 חיילים שנפלו או נפצעו לאורך המלחמה הארוכה; ריבוי המשימות בכל הגזרות ולא רק בעזה; והתעלמות הדרג הפוליטי מהפצרות הצבא, עוד מתחילת המלחמה, להחזיר בחוק את תקופת שירות החובה לשלוש שנים, כפי שהיה ברוב שנות צה"ל עד לפני כעשור, גם בתקופות ביטחוניות רגועות, קל וחומר בתקופות עמוסות ביטחונית.
בדרג הפוליטי סירבו לבקשת צה"ל, על אף קשיי הלוחמים והעלויות האדירות - מאות מיליוני שקלים - רק לצורך מימון ארבעת חודשי המילואים הנוספים לחיילים הסדירים, ביחידתם. הסיבה לסירוב: דרישה של הפוליטיקאים לכונן קודם חוק השתמטות לחרדים, כתנאי לתיקון החזרת תקופת השירות לשלוש שנים.
"האפליה הזו קיימת גם מול גדודים אחרים סדירים, כמו בצנחנים ובנח"ל, שהם מקבלים את חופשת השחרור בזמן ואנחנו לא. זה מאוד מתסכל ומבאס", אמרו אתמול הלוחמים מכפיר לקרובי משפחתם.
בדובר צה"ל מסרו בתגובה כי כל מח"ט, למעשה, יכול להחליט בנושא ככל העולה על רוחו. בפועל, זה לא מה שנכתב בפקודת אכ"א.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.07.25
