יואל ריצ'רדסון (37) הקדיש זמן רב מחייו ללימוד מבנה מערכת העצבים. הוא למד שיטות חניקה מבלי להותיר סימנים חיצוניים, ואת מה שלמד יישם בתוך פחות מחודשיים: בתחילת יוני חנק למוות את אימו בביתה באמצעות כרית, והציג את האירוע כמוות פתאומי בשנתה, כשדקות לפני כניסת כוחות הרפואה לביתו – שפך על פרצופו מים על מנת לדמות בכי.
אחר כך, בזמן שמתנהל נגדו כתב אישום בגין הרצח והוא נשלח להסתכלות פסיכיאטרית, חנק למוות קורבן נוסף - מטופל במחלקה סגורה - וגם הפעם כמעט וביצע את הרצח המושלם. בשני המקרים דוחות ראשוניים של המכון לרפואה משפטית לא הצביעו על חשד למוות כתוצאה מאירוע פלילי, אך סגירת מעגל ותושייה של חוקרי ימ"ר ש"י וחוקרי תחנת מוריה במחוז ירושלים צפויות לשלוח את ריצ'רדסון, שניסה להתל במשטרה ולחמוק מעונש, לשני מאסרי עולם.
4 צפייה בגלריה
מימין: רס"מ מיטל חפצדי, רפ"ק יואב דניאל, סנ"צ עדי מזרחי־בוארון, רס"ר מלכי פלטו, רנ"ג אבי סוטו, מפקח איציק גבאי
(צילום: גיל יוחנן)
"קיבלנו קריאה לטפל באירוע מוות בבית החולים כפר שאול", סיפר מפקח איציק גבאי, איש מז"פ שהיה מהראשונים בזירה במוסד הפסיכיאטרי בבירה. "יחידת הזיהוי מטפלת בלא מעט מקרי מוות, ובניסיון שהצטבר אצלנו במהלך חקירת הזירה עלו מספר ממצאים שלא מתיישבים עם המידע שקיבלנו ועם התיאור שהתקבל בדיווח הראשוני.
"ברגע שממצאים כאלו לא מתיישבים לנו, אנחנו לוקחים תרחיש אחד קדימה, תרחיש קיצון שמדובר באירוע מסוג אחר - אירוע רצח. כמובן שברגע שהעלינו חשד, יחד עם החקירות, ביצענו עוד בדיקות נרחבות והמלצנו לשלוח את הגופה לנתיחה", הוסיף. "בבדיקה הראשונה לא עלה חשד, אבל כשמתקדמים עם הבדיקות ועוד פרטים לא מתיישבים, לפני שמקבלים החלטה צריך להבין במה מדובר. לא נתקלתי בזירה כזו, זירה שבבדיקה ראשונה לא מעלה חשד".
רנ"ג אבי סוטו, חוקר בכיר בתחנת מוריה, ציין כי בשלב הראשוני ריצ'רדסון היטיב להתל בחוקרים, באופן כמעט מושלם. "הוא הגיע מכפר שאול, אז הוא נכנס לדמות של חולה הנפש - והוא שחקן טוב. במשך כמה שעות הוא שיחק משחק של חיה ועשה קולות של ינשוף. לא היה לי הרבה מידע מוקדם עליו. אחרי מיצוי החקירה שיחררנו אותו לתא המעצר, ואז התחלנו ללמוד את כל ההיסטוריה שלו וערכנו עליו פרופיל".
הרגע שבו ריצ'רדסון "התחיל לדבר"
אחרי שנאספו ממצאים נוספים, זומן ריצ'רדסון לחקירה נוספת. "לא הכנסנו אותו לחדר חקירה רגיל, אלא אירגנו חדר סטרילי מצולם, חדר המתנה של אזרחים שהפך למתחם חקירה", תיאר רנ"ג סוטו. "זה היה קשה. בערך שלוש שעות של שיחה איתו על כל דבר אפשרי שלמדתי עליו. ניסיתי הכול, עד שנעצרנו בעניין הדת - שם ראיתי שזה תופס אותו, ושם הוא התחיל לדבר".
לדבריו, "הוא לא דיבר על המקרה, אלא בכלל, הוא נהיה ורבלי, פתוח. ואז באיזו נקודה הוא פלט משהו. אחרי שהוא פלט הוא נלחץ, בדק את הגבולות, התחיל להסתובב סביב הנושא ואז דיבר על הכול. הוא פלט שהמנוח רצה שהוא יעשה לו את זה. זו הייתה התפנית".
בשלב הזה, כשהחשד כבר התגבש, נערכה חקירה פרונטלית מצולמת. ריצ’רדסון הסביר כיצד חנק את המטופל מבלי לגרום לשבר או סימן ברור. "הוא הסביר על שיטות לחימה, על מערכת העצבים", סיפר סוטו, "אמר שזה תחביב שלו, שהוא שנים עוסק בזה. הוא עשה את זה בצורה שאפילו בבדיקות של המכון לרפואה משפטית לא הצליחו לשים את היד על כך שמדובר ברצח".
גם הרצח של האם שרה ביישוב מעלה לבונה, לדבריו, בוצע באותה שיטה. "הוא לא התחרט על מה שעשה. היו נקודות שהוא פרץ בבכי, אבל זה היה רצח מקביל לרצח של אימו, החניקה הייתה מאותו סוג. הוא ניסה לשבש את הרצח, הוסיף סוטו. "מדובר בבן אדם קר רוח. יש לו ידע נרחב בהרבה תחומים, ולא נראה שהוא מביע חרטה. הוא אמר שהרגיש שהאנשים האלו רצו שהוא יעשה את זה".
סוטו סיפר כיצד ריצ'רדסון הדגים עליו את מעשיו: "ריצ'רדסון שחזר עליי את הרצח, ועד אז לא הבנתי את המיומנות שלו. הוא אמר 'עשיתי הכול כדי לא לשבור לו את המפרקת'. זה תפס אותי. האם הייתי עושה את זה עוד פעם? אם הייתי שקול, אז לא. אבל כשאתה יושב בחקירה ומרגיש שהוא מדבר, אתה זורם איתו, אתה מבין שאתה צריך לעשות צעד קדימה, לקחת סיכון על מנת לפענח את התיק. לפני השחזור בבית החולים הוא ביקש להתפלל, ואפשרנו לו".
גם רס"ר מלכי פלטו, אחת החוקרות בתיק, זוכרת את הספקות שעלו בזירה. "לקחתי את העדויות מאנשי הצוות. הם לא הבינו למה אנחנו עושים מהאירוע הזה סיפור, הם חשבו שמדובר בדום לב. דיברתי עם מנהל בית החולים והוא אמר שריצ'רדסון 'שיחק אותה' הרבה, אבל הוא בן אדם רגיל, עם הרבה שכל. אנשי הצוות לא זיהו את זה - הכול התגלגל דרך החקירה". לדבריה, היו חורים בסיפור: "תא השירותים היה חשוך, מנח הגופה לא היה טבעי. זה לא נראה כמו מוות מקרי".
"קשה לתפוס שמישהו רצח שני בני אדם בזמן כל כך קצר"
רס"מ מיטל חפצדי תיארה את הבוקר השגרתי שהחל בתחנה, עד שהוזעקה לזירה. "התקבל הדיווח במשטרה, וגורמי הרפואה שטיפלו במנוח מסרו שככל הנראה מדובר באירוע לבבי. יצאתי והתחלתי לעשות פעולות חקירה במקום, כולל בדיקת מצלמות אבטחה, ומהן עלה חשד שלא מדובר במוות טבעי - עלה חשד פלילי. החשוד היה שם, במחלקה. אחרי שבדקנו הבנו במי מדובר. אחרי שהבנו שעלה חשד פלילי קודם נגדו, עצרנו אותו בבית החולים והוא הובל לתחנת מוריה".
סגן-ניצב עדי מזרחי, ראש מחלקת החקירות בתחנת מוריה, תיארה את נקודת המפנה: "פתיחת האירוע זו החלטה כבדת משקל, כי מקבלים דיווח על אירוע מוות וצריך להחליט אם הולכים לקבורה או שמתחילים בהליך פלילי. ואז אחת החוקרות שלי לחשה לי בזירה: 'עדי, יש לי תחושת בטן שמשהו פה לא בסדר'. ישר התקשרתי לצוות החקירה ממחוז ש"י ובנינו פרופיל משותף.
"התעקשנו לנתח את גופת המנוח מבית החולים", המשיכה, "זו הייתה סיטואציה קשה. ראינו את ההורים של הקורבן, בני 80, מגיעים לדיון. זו סיטואציה ששום דבר לא מכין אותך אליה. כשקיבלנו את התוצאות הנוספות של המכון, שאישרו שיש חשד לאירוע פלילי, נרשמה אנחת רווחה בצוות החקירה".
רב–פקד יואב דניאל, ראש צוות החקירה, סיכם: "הנקודה בחקירה הזו הייתה מלאכת איסוף הראיות. זה הדבר המרכזי בתיק חקירה, באירוע פלילי שמתחיל ואתה לא יודע איך הוא ייגמר. צריך להיות תמיד צנועים במהלך הדרך, ולא להינעל על נרטיב. אנחנו מסתכלים על ראיות. אני לא יודע אם אני שמח מהתיק, זה באמת קשה להבין שיש מי שמסתובב ורוצח בפרק זמן כל כך קצר שני אנשים. יש פה קורבן שהלך לבית חולים לתשושי נפש, וסיים בגבעת שאול מהצד של בית הקברות. התיק מלווה אותי גם בבית".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.25
