מאחורי הקלעים, מתנהל בחודשים האחרונים מהלך להכתרת מושל חדש לעזה, איש עסקים פלסטיני בכיר בשם סמיר חלילה. שיחות שקיים "שומרים" עם מעורבים בסוגיה, כמו גם מסמכים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקאי, מלמדים שמדובר בניסיון להכניס לרצועה אדם שיפעל בחסות הליגה הערבית, יהיה מקובל על ישראל ועל ארצות-הברית, ויאפשר סוף-סוף להגיע ל"יום שאחרי" המלחמה בכל הנוגע לשליטה בעזה.
את חלילה מריץ בין היתר לוביסט שנוי במחלוקת, ישראלי לשעבר בשם ארי בן-מנשה, הפועל מקנדה. לדבריו, בשבועות האחרונים צברה היוזמה תאוצה, בין השאר בעקבות פגישות שהתנהלו בעניין בארה"ב ומגעים שקיים חלילה במצרים.
חלילה, המתגורר ברמאללה, הוא כלכלן בהשכלתו ודמות פוליטית ועסקית מוכרת ברשות הפלסטינית. הרזומה שלו כולל תפקידים בכירים ברשות כמו גם קשרים עסקיים ענפים. בשנת 2005 הוא שימש כמזכ"ל הממשלה הפלסטינית, ובהמשך כיהן כתת-מזכיר משרד הכלכלה והמסחר הפלסטיני, יו"ר הדירקטוריון של המכון הפלסטיני לחקר מדיניות כלכלית, חבר מועצת המנהלים של מרכז הסחר של פלסטין, מנכ"ל פאדיקו (PADICO), חברת האחזקות הגדולה ברשות הפלסטינית ויו"ר הבורסה הפלסטינית. חלילה נחשב למקורב מאוד לאיש העסקים בשאר אל מסרי, מיליארדר פלסטיני-אמריקני, שעמד מאחורי הקמת העיר הפלסטינית רוואבי ומוכר כבעל קשרים טובים לממשל טראמפ.
ממסמכים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקני עולה כי בן-מנשה נרשם כלוביסט למען חלילה כבר לפני מספר חודשים, ושמטרת הקמפיין המוצהרת היא להשפיע על מקבלי ההחלטות האמריקנים לקדם את מועמדותו של חלילה כמושל עזה. בבסיס היוזמה עומדת המחשבה שכל השחקנים המעורבים מעדיפים שהרצועה תנוהל על ידי אישיות פלסטינית שתפעל בחסות ארה"ב והליגה הערבית.
המהלך יצא לדרך כבר בשנה שעברה, בשלהי כהונתו של ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב, אך צבר תאוצה רק לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. במסמכים נוספים, שהוגשו למשרד המשפטים האמריקני בשבוע שעבר נכתב כי בן-מנשה שוחח על הנושא בין השאר עם גורמים בקטאר, סעודיה ומצרים.
בחסות הליגה הערבית
בן-מנשה, ישראלי לשעבר שנולד באיראן ושירת במודיעין הישראלי, הוא אישיות צבעונית שהתפרסמה בעבר, לא תמיד בהקשרים חיוביים. בתחילת שנות ה-80 הוא היה לכאורה מעורב בפרשת איראן-קונטרס, הועמד לדין בארה"ב – וזוכה. הוא היגר לאוסטרליה ואחר כך לקנדה וטען שעבד בעבר עבור המוסד וראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר (טענות שהוכחשו על ידי ישראל). מאז שנרשם בארה"ב כלוביסט, הוא פעל בין השאר לטובת נשיא זימבבואה לשעבר רוברט מוגבה, החונטה במיאנמר ועוד. רשימת הלקוחות הנוכחית שלו, על פי הדיווחים שהגיש בן-מנשה למשרד המשפטים האמריקני, כוללת את קירגיסטאן, קונגו, ואנואטו, נשיא בורקינה פאסו, השלטון הצבאי בסודאן ועוד.
בשיחה עימו אישר בן-מנשה לשומרים את הפרטים על אודות חלילה והסביר כי קידום המהלך חשוב לו באופן אישי, ואין מדובר רק בסוגיה עסקית. "זה טוב ליהודים", אמר. לדבריו, העניין מקודם מול בכירים מאוד בממשל האמריקני, כשהכוונה היא שחלילה יפעל בחסות הליגה הערבית – במיוחד מצרים וערב-הסעודית. בצורה זו תיפתר ההתנגדות הישראלית להכנסתה הרשמית של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
בן-מנשה מספר שבשבועות האחרונים חלה התקדמות משמעותית בנושא, אך לא פירט מעבר לכך. במסמכים שהגיש בארה"ב נכתב שהתוכנית כוללת הצבה של כוחות אמריקאיים וערביים ברצועת עזה, הכרה במעמד הספציפי של עזה על ידי האו"ם, חכירת קרקע ממצרים להקמת נמל תעופה ונמל ים בסיני, קבלת זכויות קידוח גז מול חופי עזה ועוד.
חלילה עצמו, בשיחה שהתקיימה עימו בעודו בעמאן, נשמע קצת יותר מסויג. לדבריו היוזמה נולדה על ידי בן-מנשה עצמו, שהגיע מקנדה כדי להיפגש עימו, פרס בפניו את הרעיון והוא קיבל אותו. לשאלת שומרים, מי מממן את פעילות הלובינג השיב, ש"כסף אף פעם לא היה הבעיה פה", והוסיף שעד עתה הוא שילם לבן-מנשה 130 אלף דולרים לצורך קידום הסוגיה. יצוין כי החוזה בין חלילה לבין הפירמה של בן-מנשה הוא על סכום כולל של כ-300 אלף דולר.
בלי "שאריות של חמאס"
לדברי חלילה, הצעד ההכרחי הראשון בקידום הנושא הוא מחויבות הצדדים להפסקת אש קבועה וסיום המלחמה. "רק אז נוכל לדבר על היום שאחרי", הוא אמר. כשזה יקרה הוא רואה את עצמו כמי שיכול להיות "מנהל הפרויקט" של שיקום עזה. תוכניתו לכך כוללת "הכנסת כמות גדולה של סיוע, לפחות 600 עד 1,000 משאיות ביום ופתיחה של לפחות ארבעה-חמישה מעברים חופשיים לסחורות שישראל לא תוכל להגביל".
במקביל, הוא מוסיף, צריך להחזיר לרצועה חוק וסדר. "אנשים צריכים להרגיש שיש ברצועה סמכות – לא סמכות של הרשות הפלסטינית או של חמאס – אבל סמכות שהם צריכים לכבד". לדבריו, הרצועה לא יכולה להיות מלאה בכלי נשק של "שאריות חמאס או ג'יהאד", כיוון שאנשים צריכים להרגיש ביטחון בביתם.
השלב הבא בשיקום הרצועה, ממשיך חלילה, יהיה להזרים לרצועה סכומי כסף עצומים. לפי החישוב שהוא מציג, מדובר ב-53 מיליארד דולר שיצטרכו להיות מושקעים בשיקום עזה. לדבריו, "זיהינו את מדינות המפרץ שמוכנות להשקיע, אבל צריך שגם ארה"ב וגם האיחוד האירופי ישקיעו סכומים משמעותיים".
חלילה שב ומבהיר שדבר לא יתקדם לפני שתסתיים המלחמה, אך בדבריו נשמע גם שביב אופטימיות. בימים האחרונים, הוא אומר, נראה שישראל מסכימה לראשונה לדון בסיום המלחמה ולא רק בהפסקת אש זמנית, והדבר מתואם עם ארה"ב. חלילה, כך נראה, שואב עידוד מסוים מהתבטאות של שליחו של טראמפ לנושא החטופים, סטיב וויטקוף, שאמר לאחרונה בפגישה עם משפחות חטופים, כי "התוכנית היא לא להרחיב את המלחמה אלא לסיים אותה. אנחנו חושבים שצריך לשנות את המו"מ להכל או כלום. לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה באותו זמן – רק כך".
מאז, כידוע, הצביע הקבינט נגד עמדת צה"ל ומערכת הביטחון על תוכנית לכיבוש מלא של רצועת עזה, תוך הנעת אוכלוסיית הרצועה לאזורים מתוחמים. האם מדובר בתוכנית אופרטיבית או רק באמצעי לחץ על חמאס? ימים יגידו. אולם כבר עתה ברור שיש מי שמכינים את הקרקע, בעיקר בוושינגטון, לרצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.08.25
