בין בכירי אמ"ן ו-8200 שהיו ספונים בחדרי הפיקוד ומול המסכים הייעודיים, ומי שנכח באותה שעה ב"כנרית", מוצב הפיקוד התת-קרקעי של חיל האוויר, ובמצפ"ע, מוצב הפיקוד העליון של צה"ל - קיים רוב מוצק לדעה שבדיוק שם ואז התרחש הרגע הדרמטי והמותח ביותר, "שכשחוט השערה", כמאמר אחד מהם, "הבדיל בין הצלחה לכישלון בתקיפה הזו. אבל במקרה המסוים הזה, מעבר לחשיבות המטרה, יכולה להיות השפעת דומינו על רכיבים אחרים במבצע כולו".
השעה הייתה בערך 02:45 שעון ישראל, בלילה שבין 12 ו-13 ביוני. כמעט כל חיל האוויר הישראלי היה באוויר, קרוב לאיראן או בדרך לשם, נוקטים בכל האמצעים של חמקנות, לוחמה אלקטרונית ועוד שיטות כדי שלא להתגלות על-ידי האויב, כשלפתע מתברר שהמטרה שרבים ראו בה את החשובה ביותר מכלל 25 האישים שסומנו לחיסול באותו לילה, עומדת לחמוק.
והיא, המטרה, כלומר הוא, בכלל לא ידע שהוא כזה. גנרל עלי חאג'יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אחד מהקצינים הבכירים, המקצועיים והקיצוניים ביותר במערכת הביטחון של איראן והמקורבים ביותר למנהיג הרוחני, היה משוכנע ששום דבר לא עומד לקרות.
שעתיים קודם הוא עוד היה בביתו ותכנן להישאר שם באותו לילה, למרות המתח הגובר והסימנים שהעידו על מתקפה ישראלית קרובה. אחד ממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר זאת במילים מפורשות בתקשורת, וארה"ב הורתה לדיפלומטים ולבני משפחותיהם באזור להתפנות בדחיפות - אבל הצמרת הפוליטית באיראן, לרבות הגנרל חאג'יזאדה, הייתה בטוחה שישראל סתם מנסה לעשות שרירים כדי להפחיד את האיראנים לקראת המשך המשא ומתן בינם לבין ארה"ב. "אין שום סיכוי שישראל תתקוף הלילה", אמר גורם במשמרות המהפכה לעיתונאי מערבי, "זה הכול הצגות".
5 צפייה בגלריה
"האיראנים לא העלו על דעתם שישראל תתנקש בכל האנשים האלה מהאוויר"
(צילום: MORTEZA NIKOUBAZL)
חאג'יזאדה היה השם הראשון שישראל רשמה בלוח המטרות של מבצע "חתונה אדומה", רשימת החיסול של בכירים בצבא ובמשמרות המהפכה שהורכבה במקביל לרשימת המדענים. יחד הכילו הרשימות כ-25 שמות, שאת כולם צריך להרוג בו זמנית, במכת הפתיחה, במקביל לעוד מטרות שהשמדתן תאפשר את המשך המבצע. "היה ברור שמי שלא ייפגע במכת הפתיחה יבין שניצל בנס ושחייו בסכנה, וייעלם לנו", אמר גורם צבאי בכיר.
ואז מדווחים מ-8200, שמקשיבים לטלפונים הסלולריים של השומרים והנהגים, שהגנרל הגיע למסקנה שסתם הטריח את עצמו ואת אנשיו לישיבת חירום בבונקר הפיקוד של זרוע האוויר של המשמרות, ושכמו שחשב כל הזמן, לא קורה שום דבר. הוא ושאר צמרת הפיקוד הודיעו למלווים שהם יוצאים עוד מעט ומתפזרים למקומות שונים. עד שיתארגנו, הגנרל עלה למעלה מהבונקר להתפלל, אולי להודות לאלוהים שדאג לשמור אותו בטוח גם הלילה. חלק מהקצינים הבכירים עלו גם הם.
לעוקבים באמ"ן היה ברור שתוך דקות ספורות הפגישה תתפזר, וישראל עלולה לאבד את המומנטום. אם הגנרל ייצא לכיוון אחד, ראש המודיעין לכיוון אחר ומפקד זרוע הטילים לכיוון שלישי, ישראל תתקשה מאוד לאתר ולהרוג אותם, והגנרל בוודאי ייעלם לעולמים. המטוסים הישראליים כבר היו קרובים מאוד, ובאמ"ן ובחיל האוויר חיפשו רעיון שישאיר את הקצינים בבונקר עוד כמה דקות.
החוליה החלשה - שומר הראש
שלשום חשף ה"ניו יורק טיימס" (בכתבה שגם הח"מ היה חתום עליה) את תוצאות התחקיר של המודיעין האיראני אודות האופן שבו הצליחה ישראל לאתר את אותם 25 מנהיגים צבאיים, מודיעיניים ומדעני גרעין, לדעת היכן הם מסתובבים, למפות את שגרת היום ואת סידורי האבטחה שלהם, ולדעת בדיוק היכן יהיו בשעה 02:55 בלילה, כשהפצצות יוטלו. האיראנים הגיעו למסקנה - שאושרה בידי גורמים ישראליים - שישראל גילתה את החוליה החלשה במערך האבטחה העצום שהקיף את המיועדים לחיסול - שומרי הראש שלהם.
הרעיון הבסיסי בשני המבצעים היה לייצר יכולת לאתר בין 20 ל-25 מטרות אדם כדי לפגוע בכולן במכת הפתיחה של המערכה, בהנחה שאחר כך הם ייזהרו ויהיה הרבה יותר קשה לפגוע בהם. "היה ברור שהמטרות לא נמצאות באותו מקום, ולא מנהלות בהכרח שגרה קבועה. שחלק גדול יהיה בבית, וחלק אחר אולי בנכסי החירום ואולי במקומות בלתי צפויים".
את היכולת הזו היה צריך לשמר עם התרעה קצרה מאוד, כלומר, לדעת בכל רגע נתון איפה נמצא כל אחד מאותם מדענים ומפקדים. הצורך לנטר קבוצה כל כך גדולה בו זמנית, כשרובם נמצאים תחת שמירה הדוקה, הוא משימה בלתי אפשרית במונחים של איסוף מודיעין.
למזלה של ישראל, בא גורם רב כוח שפתר לה את הבעיה - המנהיג הרוחני של איראן עלי חמינאי. אחרי ההתנקשות במוחסן פחריזאדה, ראש "קבוצת הנשק" של פרויקט הגרעין, ב-2020 הורה חמינאי להגביר מאוד את השמירה על המדענים והמפקדים, ושוב הורה להוסיף שומרים אחרי 7 באוקטובר.
5 צפייה בגלריה
הודעת צה"ל על חיסול חאג'יזאדה. "איראן לא העלתה על דעתה חיסולים מהאוויר"
(צילום: דובר צה"ל)
האיראנים היו בעלי ניסיון כואב, שותת דם, בכל המיתווים של התנקשויות מהקרקע, ולכן העצימו את השמירה מפני דרכי פעולה אפשריות כאלה. "אבל האיראנים לא העלו על דעתם שישראל תתנקש באנשים האלה מהאוויר, וכשזה מהאוויר, כל השמירה הזו לא שווה כלום", אמר גורם ישראלי בכיר.
המאובטחים עצמם לא נשאו מכשור כלשהו, שומרים על הוראות קפדניות של ביטחון מידע וקשר, אבל כל מערך השמירה שלהם דווקא כן. לדברי גורמים איראנים וישראלים, השימוש הרשלני של המאבטחים האיראניים בטלפונים ניידים - כולל פרסומים ברשתות החברתיות - מילא תפקיד מרכזי בכך שיחידה 8200 יכלה לצוד מדעני גרעין ומפקדים צבאיים איראנים, וחיל האוויר הישראלי יכל להגיח ולחסל אותם באמצעות טילים ופצצות. "השימוש במאבטחים רבים כל כך הוא חולשה שכפינו עליהם, והצלחנו לנצל אותה", אמר גורם ישראלי. "ככל שחמינאי נתן הוראה לשים עליהם יותר שומרים, כך הם הפכו ליותר חשופים".
ההצלחה של ההתקפה בת 12 הימים על איראן נעוצה בשילוב שבין מודיעין סופר-מדויק על מטרות רבות שהשיג אמ"ן עם יכולות הביצוע של חיל האוויר. כמה קצינים וקצינות מודיעין, רובם ורובן בדרגי סגן-אלוף ואלוף-משנה, זוכים לשבחים על תרומתם העצומה להכנות לתקיפה. עד לפני שנתיים ושלוש היו רובם בתפקידים אחרים בקהילת המודיעין, שבהם נגעו בדרך כזו או אחרת בשרשרת הטעויות שהביאו למחדל 7 באוקטובר.
ומעליהם - הקצונה הבכירה של הצבא שנכשלה ב-7 באוקטובר מול חמאס, הם אותם המפקדים שהובילו למכה הקשה שחטפה איראן, אחת ההצלחות המודיעיניות והצבאיות המרשימות בתולדות צה"ל: ראש אמ"ן עד אוגוסט אשתקד, אלוף אהרון חליוה, מחליפו בתפקיד ורח"ט המבצעים עד אז - אלוף שלומי בינדר, מפקד 8200 עד מרץ תת-אלוף יוסי שריאל, ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, תת-אלוף פ', ומפקדי חיל האוויר ואגף המבצעים שנותרו בתפקידם - אלופים תומר בר ועודד בסיוק. "קשה להניח שיש עוד צבא בעולם, עוד קהילת מודיעין שתוך כדי מלחמה אחת תחווה כישלון נורא ושני ניצחונות חסרי תקדים, ושאותם קצינים מכל הדרגים יובילו גם כאן וגם כאן", אמר קצין בכיר.
ההצלחה מול איראן לא הייתה מובנת מאליה. מאז חתימת הסכם הגרעין ב-2015 ובהנחיית הדרג המדיני דאז החליטו בצה"ל כמעט ולא לעסוק בנושא האיראני בחמש השנים הבאות. רק במהלך 2021 איראן הפכה לנושא מרכזי ומשמעותי הרבה יותר באמ"ן, והואצה תוכנית בניין הכוח המודיעינית מול הזירה, או בקיצור - התכוננות למלחמה כוללת. מעבר לשורה של יכולות מודיעיניות ששיפרו את היכולת לתאר את המתרחש באיראן, בדגש על תחום הגרעין, הושם דגש ניכר על מוכנות למערכה מול איראן, תרחיש שאמ"ן כמעט ולא עסק בו עד אז.
בפועל, המשמעות הייתה הצבת שורה של נושאים בראש סדר העדיפויות - קבוצת הנשק, יכולות ההגנה האווירית האיראניות, יכולות שיגור טילי הקרקע-קרקע ועוד - שכמעט לא היו משאבים להשקיע בהם. התהליך החל אצל ראש אמ"ן חליוה והואץ אחרי המערכה עם חיזבאללה אצל מחליפו בינדר. לצד זאת החל אמ"ן לאסוף ולהפיק מודיעין אופרטיבי על איראן, ולא פחות חשוב - לערוך תרגילים שישפרו את המוכנות שלו.
המפקד הבכיר שהיה על הכוונת
במשך שנים התלבטה ישראל באיזה חלק של פרויקט הנשק האיראני עליה להתמקד: מערך ההעשרה, קבוצת הנשק או הטילים. המוסד חיבל בחלקים שונים של מערך העשרת האורניום, אבל לא פגע בו בצורה משמעותית, ובכל פעם האיראנים קמו מההריסות והמשיכו בעבודה. המבצעים של המוסד, כולל גניבת ארכיון הגרעין ב-2018, היו מוצלחים ומלאי דמיון, אבל נקודתיים. גם המוסד, לאורך שנים, בסיוע מידע מאמ"ן, הרג כמה מהמדענים ופצע אחרים, אבל גם זה - ואפילו חיסול ראש פרויקט הנשק, פחריזאדה - לא הרתיע אותם.
במוסד החלו עוד בתקופת תמיר פרדו לעבוד על תוכנית להשמדת המתקנים בפורדו, בנתנז ובאיספהאן. הפרויקט מעולם לא הגיע לבשלות מבצעית על אף שבמשך עשור הושקעו בו מיליארדים רבים, והמוסד שיעבד לטובתו משאבים עצומים של גורמים אחרים, בעיקר 8200. זמן קצר אחרי שהתמנה לתפקיד שר הביטחון בממשלת נתניהו הנוכחית, מינה יואב גלנט ועדת מומחים חשאית בראשות ידידיה יערי כדי לבחון את היתכנות הפרויקט של המוסד. המסקנה שהגיעו אליה הייתה "לצבוע בכחול ולזרוק לים".
נתניהו הקים ועדה משלו, בראשות ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר, פרופ' יעקב נגל, שהמליצה, כמו קודמתה, לסגור את כל הפעילות של המוסד ולהעביר את התכנון למלחמה כוללת לצה"ל. ההחלטה איפשרה לשחרר את תקציבי העתק לטובת תכנון המבצע החדש. מה שלקח למוסד 13 שנה ולא יצא מעולם לפועל, לקח לצה"ל, בעיקר לאמ"ן ולחיל האוויר, פחות משנתיים.
בתחום הגרעין ניתנה הנחיה על-ידי צמרת אמ"ן להתמקד יותר ויותר במענה לקבוצת הנשק. היה ברור שיכולות ההעשרה של האיראנים משמעותיות באופן שרק תקיפה אווירית מסיבית תוכל לטפל בהן, יכולת שספק גדול אם ישראל אוחזת בה. "על כן, נעשו הצעדים הנדרשים כדי לספק מודיעין לתוכנית תקיפה אווירית אפקטיבית ככל שניתן של שלושת האתרים, אך היה ברור שאין בכך די ביום פקודה", אמר גורם צבאי בכיר. באביב 2024 הציג ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן גרסה ראשונית של התוכנית לראש הממשלה נתניהו.
כך נולדה תוכנית נרניה. על בסיס המודיעין המדויק על המתרחש באיראן ויכולת טקטית-מבצעית שנבנתה לאורך שנות המב"מ, באמ"ן החליטו לעשות משהו שנראה דמיוני - לגבש תוכנית סיכול של מדעני הנשק באיראן בתקיפה אווירית סימולטנית.
היעדים הראשונים היו המדענים הבכירים, אלו שהמעקב אחריהם מאז סוף 2022 הוליד התקדמות שלהם לקראת פצצה. בהכנות לתקיפה באיראן בעקבות התקיפה על ישראל באוקטובר היו שהציעו להרוג אותם, אך השר רון דרמר סבר שיש לפעול אך ורק בתחום מה שהנשיא ג'ו ביידן הסכים לו באופן ברור. "זה יהיה הבסיס שעליו נוכל אחר כך לפנות לטראמפ, כשהוא ייבחר, ולהגיד שבפעם הבאה אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר".
הדמיית המבצע לחיסול מדעני הגרעין
(צילום: דובר צה"ל )
וכך, מאוקטובר ואילך עבדו על הרשימות של המדענים המיועדים להתנקשות ועל הלקחים שהופקו מהסיכולים בעזה ובלבנון, ונערכו אינספור מודלים משותפים לאמ"ן ולחיל האוויר. במקביל, החלה להירקם "חתונה אדומה", כשחאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, הוא היעד הראשון ברשימה, ואחריו התווספו עוד שמות.
עלי חאג'יזאדה היה המפקד הבכיר ביותר על הכוונת של ישראל, גם מפאת בכירותו וקרבתו למנהיג, גם בגלל החשבון הפתוח של ישראל איתו, ובעיקר מאחר שהוא ועוזריו הקרובים היו בלב צמרת הפיקוד והשליטה על מערך הטילים והכטב"מים של איראן. הם הקבוצה שתנסה, כך העריכו בישראל, לשגר מכת נגד איראנית של מאות טילים לשטח ישראל בתגובה למכה הישראלית.
באמ"ן ובחיל האוויר תיכננו להרוג את חאג'יזאדה בביתו בשעות הקטנות של הלילה, אבל אז חלה התפתחות בלתי צפויה: האיראנים קיבלו מחיזבאללה מידע שלפיו יש אפשרות שישראל מתכננת משהו, וחאג'יזאדה זימן מייד את כל חבורת הפיקוד הקדמי שלו לבונקר. באמ"ן ובחיל האוויר ידעו לספוג את השינוי, ופשוט החליטו להסיט את המטוסים לשם. מפקד חיל האוויר תומר בר הורה להוסיף עוד שורת פצצות מפצחות בונקרים כדי לוודא שמי שיושב בבונקר לא ייצא משם חי.
אבל אז, כאמור, תקלה נוספת. חאג'יזאדה ראה שלא קורה כלום, חשב שהמידע היה מוטעה, והחליט לפזר את הכינוס שהתקיים במפקדת זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה. לישראלים שעקבו אחריהם היה ברור שהם תיכף יתפזרו, ובצה"ל חיפשו פתרון, פוחדים לאבד את ההזדמנות שספק אם תשוב להרוג את כולם.
אחרי התייעצות עם המפקדים הבכירים שלו, ודיון בכמה אפשרויות שונות, הורה בר על הפתרון. בבת אחת 140 מטוסים של חיל האוויר הדליקו את מערכות הזע"ט, "זיהוי עמית טורף" שלהם, כך שפתאום נראו על מסכי המכ"ם בחיל האוויר האיראני. חאג'יזאדה קיבל את הידיעה ומייד ירד עם כל חבורת הפיקוד שלו לבונקר, שם נהרגו כולם דקות ספורות לאחר מכן, ב-02:55, בהפצצה המדויקת.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.09.25
