אחד היעדים המרכזיים של צה"ל במבצע מרכבות גדעון ב' הוא להגיע למנהיג חמאס הנוכחי, עז א-דין חדאד. הוא מפקד על חטיבת העיר עזה, שלפי הערכות בצבא יכולות הפיקוד והשליטה שלה התאוששו עד לרמה טובה יחסית לאורך השנה האחרונה. מדובר בבסיס טרור כחלק מרשת מנהרות במערב העיר, שחלקן נפגעו בתמרון בדצמבר 2023, אך שוקמו מאז.
חדאד הוא מוותיקי המפקדים הבכירים בחמאס שעוד נותר בחיים, ובישראל זיהו אצלו, לפני חיסולי האחים סינוואר, קו מעט יותר פשרני ביחס לעסקה או לפחות לפעימה חלקית. בימים אלו הוא מארגן את אלפי פעיליו החמושים לקראת התמרון הצה"לי בעיר, כאשר הנחת היסוד בצה"ל היא שהוא שוב יורה לכעשרת אלפים המחבלים שתחתיו לברוח דרומה יחד עם האוכלוסייה, כחלק ממנגנון השרידות של חמאס.
3 צפייה בגלריה
עז א דין חדאד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס
עז א דין חדאד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס
מח"ט עזה עז א-דין חדאד. מוותיקי המפקדים הבכירים בחמאס שעוד נותר בחיים
מאחור צפויות להישאר בעיקר כמה עשרות חוליות גרילה, למארבים מקומיים נגד כוחות צה"ל ומאות זירות עם מטעני חבלה, בעיקר בצירים ובכבישים שבין הרחובות. יחד עם זאת, חמאס מחזיק בעיר עזה את אחד מנכסיו האסטרטגיים - מספר של בין 8 ל-10 חטופים חיים - בידיעה שכוחות צה"ל נדרשים לפעול בזהירות במרחבים בעיר בהם הם מוחזקים, בתקווה שלחטיבות והגדודים שיפעלו בעיר יש מודיעין מדויק ואיכותי.
חלק מחוליות הגרילה הללו כבר נפרסו סביב מעוזים מרכזיים של חמאס בעיר: בתי החולים שכבר קיבלו אזהרות פינוי מצה"ל, ובראשם שיפא. אלו עדיין לא התפנו, ובצבא מעריכים שככל שיתקרב התמרון כך יחריף חמאס את מאמציו הפיזיים לחסום את פינוי אלפי המאושפזים והמטופלים, שנוצלו על ידו גם בתמרון הראשון ובעיקר ב-7 באוקטובר, לצורך הוצאת פלוגות נוחבה וקליטת חטופים ישראלים. צה"ל, מנגד, השלים את היערכותו לקלוט את המטופלים העזתים הללו במרחב ההומניטרי החדש שהוקם בחודש האחרון ליד עיר העקורים במוואסי.

מלבן העקורים

מדובר במלבן גיאוגרפי שמתחיל מדרום לחלק המערבי של נחל עזה (הבשור) הסמוך לציר הביתור נצרים; נחסם ממזרח, במרכז הרצועה, על ידי ציר האורך הראשי טאנצ'ר (כביש סלאח א-דין); ומדרום מגיע ונעצר בציר הביתור מורג שבין חאן יונס לרפיח, בואכה המפגש עם ציר הביתור מגן עוז. במלבן קטן זה, שכולל עיירות שטרם טופלו קרקעית על ידי צה"ל מתחילת המלחמה - דיר אל-בלח ונוסייראת - אמורה להצטופף אוכלוסיית רצועת עזה, או לפחות מרביתה בשנת הלחימה הקרובה.
הקשיים של משפחות משרתי המילואים

במקרה הטוב, מבחינת ישראל, ירוכזו במלבן זה 1.7 מיליון עזתים, מאחר שהצפי הוא שבצפון הרצועה עדיין יישארו בין 200 ל-300 אלף פלסטינים שיסרבו להתפנות. הפעם האחרונה שרוכזה במרחב הזה כמות אדירה של אוכלוסייה הייתה בשיאו של המבצע לכיבוש רפיח, לפני כשנה, וגם אז הערכות בצבא דיברו על 1.4 מיליון נפש. "זה כמו שכל אוכלוסיית גוש דן תישאר לחיות בגוש דן אבל ללא המגדלים ובלי הבניינים, רק באוהלים ובצריפים", הסביר קצין בצבא.
בצה"ל מעריכים שעד כה התפנו דרומה כ-100 אלף עזתים שיצאו מהעיר, בעיקר דרך ציר הפינוי הראשי על חוף הים - אך ככל שהתמרון יתקדם וראשוני הלוחמים ייכנסו בימים הקרובים לשטח, כך יותר אזרחים - מתוך כמיליון ששוהים בעיר - יימלטו לערי העקורים. מאחר שפינוי האוכלוסייה מהעיר עזה הוא תחילת התמרון, בצה"ל נמצאים במרוץ נגד הזמן כדי להכין את עיר העקורים החדשה בצמוד לזו הקיימת במוואסי, ממערב לחאן יונס. בסוף השבוע הכריזו בצה"ל, בכל השפות, כי הושלמו מרבית התשתיות לקלוט את מאות האלפים שם, אך בפועל חלקם עדיין נמצאים בתהליכים.
הסוגיה הקשה ביותר לפיצוח היא האוהלים: המטרה במערכת הביטחון היא להגיע לכ-100 אלף אוהלים חדשים עבור עקורי העיר עזה, כשעד כה הוכנסו בחודש האחרון כמה אלפים בודדים בלבד. אוהלים הפכו למצרך יקר מאוד בעולם בעיקר בגלל אסונות ומלחמות כמו בסוריה ובטורקיה, אך בירדן ממתין משלוח של כמה עשרות אלפי אוהלים להעברה לעזה, כסיוע של המדינות התורמות.

תיעוד מהשמדת מבנה ותוואי תת-קרקעי בעיר עזה, אתמול
(צילום: דובר צה"ל)

הבעיה: חלק מרכיבי האוהלים הם דו-שימושיים ועלולים להגיע לחמאס שישתמש בהם לטרור, כפי שכבר זוהה בחלק מהמקרים בתחילת המלחמה. צינורות האוהלים, למשל, אם הם בקוטר גדול יחסית, יכולים לשמש למטעני חבלה ולייצור של רקטות מאולתרות. מאותה הסיבה, עמודי האוהלים חייבים להיות מחומר שאינו מאלומיניום. לכן בצה"ל דורשים מהספקים התורמים להחליף חלק מרכיבים אלו לפני שייתן אישור לשנע אותם לרצועה.
פתרון נוסף שנמצא על השולחן כאופציה אחרונה: העברה לעזה של אוהלים צה"ליים ישנים שמתאימים ל-12 בני אדם, בעיקר כאלו ששימשו בעבר בסיסי אימונים והכשרות ונותרו במחסני הצבא לשעות חירום קיצוניות. לצה"ל יש גם כמה אלפי "אוהלי פליטים" גדולים, איכותיים וחדשים יותר שיכולים להכיל כמה עשרות שוהים במקביל, אך הוא משתמש בהם בעיקר לשהיות זמניות עבור חיילי מילואים שמופעלים מתחילת המלחמה. "אם קצב הגעת ופריסת האוהלים לא ידביק את קצב הנעת האוכלוסייה, אז ייתכן שנפעיל אופציה זו. כרגע אנחנו עדיין לא שם", העריכו במערכת הביטחון.

מזון לתקופה ארוכה

מבחינת מזון, בצה"ל מעודדים מקצב הכנסת האוכל ומנתבים בימים האחרונים את עיקר האספקה לדרום הרצועה, במקום לצפונה, כדי לעודד את האוכלוסייה להדרים לאזור חאן יונס. במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) מעריכים שכ-120 משאיות אספקת אוכל ביום מספיקות כדי לכלכל את אוכלוסיית עזה לפי הדין הבינלאומי, אך כעת מוכנסות כ-300 משאיות ביום, רובן דרך מעבר כרם שלום הדרומי. מדובר במסות אדירות של מזון שאמורות להיאגר ברצועת עזה לתקופה ארוכה של לחימה, למרות שחלק גדול מהאוכל מגיע לחמאס ומסייע לו לשרוד. "המטרה שלנו היא להגיע לכך ש-80 אחוז מהמזון שנכנס לרצועת עזה מגיע לדרומה, והיתר לצפונה", קבעו בצה"ל את היעד.
באשר לתשתיות המים, גם שם נמצאים ארגוני הסיוע הבינלאומיים וגורמי התיאום של צה"ל במרוץ שמתקדם יחסית מהר: הדרג המדיני בישראל אישר לרשויות בעזה לתקן קווי מים שנהרסו עקב תנועת טנקים ונגמ"שים במרכז הרצועה. לאחר שיתוקנו בשבועיים הקרובים, תחודש בהם זרימת המים מישראל לעיירות כמו בני סוהילה ונוסייראת. בנוסף, הוגדלה כמות הדלק שישראל מאפשרת להכניס לעזה כדי להפעיל משאבות מים מבארות באזור דיר אל-בלאח ובמערב חאן יונס.
3 צפייה בגלריה
 עזה
 עזה
הפצצת צה"ל בעיר עזה, אתמול
(צילום: AP Photo/Yousef Al Zanoun)
3 צפייה בגלריה
 עזה
 עזה
(צילום: AP Photo/Yousef Al Zanoun)
ישראל גם מאפשרת להזרים חשמל לשניים מתוך שלושה מתקני התפלת מים במרכז הרצועה, וקו המים החדש שאיחוד האמירויות פתחה ממתקן התפלה בסיני כבר פועל בהצלחה בשבועיים האחרונים ומגיע כבר עד לחלק הצפוני של חאן יונס. במערכת הביטחון מעריכים כי כבר כעת יש מספיק מים בערי העקורים של מרכז ודרום הרצועה למאות האלפים שיפונו מהעיר עזה.
ישראל דואגת גם למענה רפואי לכמיליון העזתים שיפונו דרומה, ותכניס בימים הקרובים טונות של ציוד רפואי חדיש, תרופות ואמצעים שונים לטובת שלושת בתי החולים של חאן יונס ולתשעה בתי חולים שדה חדשים שהוקמו בעיר העקורים המתרחבת של המוואסי. בית החולים האירופי בחאן יונס, שבו חוסל מוחמד סינוואר, נסגר לפעילות בחודשים האחרונים עקב אטימת מנהרות הטרור שמתחתיו על ידי צה"ל, ובצבא פועלים כעת ביתר שאת וביחד עם האו"ם להפעילו מחדש, ייתכן שכבר מהימים הקרובים.
בנושא המענה הרפואי מתקיימות במערכת הביטחון, יחד עם הארגונים הבינלאומיים, הערכות מצב תכופות, לרוב אחת ליומיים, כדי להשלים פערים קיימים ולפרוס כמה שיותר יכולות רפואיות בדרום הרצועה.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.25