המחלוקות בין צה"ל לאוצר על תקציב הביטחון, בעידן של אחרי המלחמה, רחוקות מפתרון כי שני הצדדים עדיין לא דנים זה עם זה - אבל הסעיפים שמאחורי ההיערכות לשנה הבאה חושפים את העומס שיימשך על גב המילואימניקים, ואת המציאות הביטחונית הכבדה עם נוכחות צה"לית נרחבת על הקרקע בכל הזירות ומשני עברי הגבול.
בצה"ל נערכים ללפחות שנה של "בט"ש מוגבר", לאורך 2026, עם כ-60 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון בממוצע בשנה הבאה, וזה בתרחיש הרגוע שאינו כולל הסלמות או מבצעים קרקעיים בלבנון או ברצועת עזה. כך עלה בדיונים המשותפים לצמרת צה"ל והדרג המדיני בשבועות האחרונים, כפי שנודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". מדובר ביותר ממחצית הכוחות הלוחמים ותומכי הלחימה שיהיו גם בשנה הבאה על מדים, ביחס לכוחות הסדירים, והעלויות הכבדות יושתו על חלק גדול מתקציב הביטחון.
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" נחשף לאחרונה כי החל מחודש ינואר זימוני המילואים יחזרו להיות רגילים ולא בצווי 8, והסיכום שטרם אושר סופית מדבר על מכסה של עד כחודשיים וחצי מילואים בשנה לכל חייל. כך היה גם התכנון לשנת 2025, לפני כשנה, אך עסקת החטופים שיועדה להתרחש במלואה בחודש ינואר השנה לא בוצעה בסופו של דבר, והמשך הלחימה ברצועה נגרר למבצעים מרכבות גדעון א' ו-ב'. המשמעות: בהיעדר גדודים סדירים חדשים של חרדים, כפי שצה"ל נערך וקיווה לגייס השנה, לא יהיה ניתן להקל על משרתי המילואים בשנה הבאה.
מדובר בנטל כבד לא רק בעומס על המשרתים, אלא בנטל תקציבי. על דבר אחד אין מחלוקת באוצר ובצה"ל: כל גדוד סדיר חדש חוסך לפחות שבעה גדודי מילואים לתעסוקות מבצעיות בגזרות השונות בשנה, מאחר שעלות כוחות סדירים שמתבססים על חיילי חובה נמוכה לאין שיעור מעלות כוחות המילואים.
ארבע שנים "במחלוקת"
אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת לתיקון המהיר לחקיקה שיעוגן בחוק ההסדרים: את תקופת החודשיים וחצי מילואים בשנה דורש האוצר לסגור רק לשנת 2026, ולאחר מכן לבחון זאת מחדש, בהתאם לצרכים ולאילוצים המבצעיים ולהתפתחויות הביטחוניות. אם תהיה רגיעה נוספת במצב או הסכמים חדשים שיובילו לנסיגות כוחות ממוצבי צה"ל ברצועות הביטחון שהולידה המלחמה בשטח הסורי, הלבנוני או העזתי - או אז הצבא יצטרך פחות כוחות מילואים להגנה משטח הארץ.
אלא שהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר חולק על כך, ודורש את מכסת החודשיים וחצי מילואים בשנה לכל משרת למשך חמש השנים הקרובות. המשמעות היא ביטחונית ארוכת טווח: מקצועית, בעיני המטה הכללי, ישראל תמשיך להיות בשנים מתוחות ומורכבות מבחינה ביטחונית עמוק לתוך המחצית השנייה של העשור, בכל תרחיש. רק כעת, לצורך הדוגמה, יש פי שניים וחצי כוחות הגנה באוגדת הגליל ממה שהיו עד ל-7 באוקטובר, כשרק חלקם מאיישים את חמשת מוצבי "המגן" סמוכי הגבול בצידו הלבנוני. מבצע גדול מהאוויר נגד התעצמות חיזבאללה הוא רק עניין של זמן, והאפשרות שילווה במהלך קרקעי מוגבל נמצאת על השולחן. לצורך הפרופורציות, ב-6 באוקטובר 2023 היו בצה"ל כ-6,000 חיילי מילואים, לעומת 60 אלף שיהיו כאמור, לכל הפחות, בכל רגע נתון לאורך 2026.
המשמעות התקציבית של ימי המילואים היא אדירה: כל יום מילואים למשרת עולה למדינה כ-1,100 שקל, אחרי מלחמה ארוכה שהשחיתה ערכים בסיסיים בצה"ל וגרמה למסחרה בוטה של קצינים וחיילים בימי המילואים, בתופעות שהולכות וצפות. עוד נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי החלו חקירות פנימיות בתוך צה"ל נגד שימוש לרעה במשאב היקר, שעלה, לפי משרד האוצר, כ-70 מיליארד שקל (תקציב שנתי של צה"ל, לבד, בשנה, בשנים שקדמו למלחמה) בתקציב ישיר לאורך השנתיים של המלחמה ובעוד כ-110 מיליארד שקל בעלות עקיפה למשק.
באוצר דורשים מצה"ל לחתוך בגרזן את בזבוז ימי המילואים, שהגיע לשיא כאשר לספקים שהעניקו שירותים ליחידות מילואים שולם שכר בדמות של כמה ימי מילואים, גם אם נתנו שירות ליום אחד ועוד. באכ"א הפיצו לאחרונה פקודה שכביכול מסדירה את הנושא, מגבילה סיפוחים לעד שתי יחידות בשנה עבור חיילי המילואים שעברו לעבוד בצה"ל הלכה למעשה, ומצמצמת את כמות הימ"מים לחיילים עורפיים שמגיעים רק למשמרות בצבא.
4 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל זמיר. דורש את מכסת החודשיים וחצי מילואים בשנה לכל משרת למשך חמש השנים הקרובות
(צילום: דובר צה"ל)
"ערכנו חישוב וגילינו שיש כ-17 אלף חיילי מילואים שלא ירדו ממדים מאז 7 באוקטובר מרצונם האישי ומסיבות כלכליות. מדובר בארבע חטיבות שלמות שצה"ל יכול היה להקים בזמן שהוא טוען שחסרים לו חיילים", טוענים באוצר, "וזה אחרי שהעלינו את 'שכר המינימום' בתחילת המלחמה לחיילי מילואים לכ-9,000 שקל בחודש, בנוסף להטבות ולמענקים השונים במיליארדים שבהם עטפנו את חיילי המילואים וכפי שנמשיך גם בשנה הבאה".
בהיבט זה קובעים בצה"ל שכל מסגרת חדשה, מרמת הגדוד ועד לאוגדה, לוקח שנה-שנתיים להקים, וגם אם תוקם במלואה חטיבת החשמונאים, הדבר לא יקרה לפני 2028: "הצבא דוגל בימ"מ תקין, והיכן שיש חריגות הדבר מטופל בחומרה. בנוסף אנו בוחנים רעיונות לפקח את השימוש בימ"מים ויש דברים שטבעי שיקרו בתוך כאוס של מלחמה מתמשכת".
מחכים להכרעת רה"מ
אלא שהמחלוקות הללו עלולות להתנפץ במהירות על קרקע המציאות השברירית. חמאס אמנם הוכרע צבאית לטווח הנראה לעין, אך יתר הזירות עדיין פתוחות. בצנעא, בטהרן ובביירות מחשבים מסלול מחדש כדי להיערך לסבב אחר נגד ישראל, ולסגור עימה חשבון על השנתיים האחרונות. כך, למשל, סעיף כבד נוסף שבמחלוקת נוגע ל"קופסת ההפתעות". המונח המקצועי בצה"ל לסוגיה זו הוא "שחיקת הסוד". במבצע "עם כלביא" נגד איראן בקיץ האחרון, צה"ל שלף שורה של יכולות בוטיק יקרות מאוד, מחימושים מיוחדים וטכנולוגיות מתקדמות, דרך הונאות שנשמרו ליום הדין וטכניקות חריגות שהוסתרו רק למערכה זו כדי להצליח להלום באיראן, ומבלי לשלם מחיר כה יקר בדמות הפלת מטוסי קרב ישראליים או פגיעות קשות יותר בעורף.
"את קופסת ההפתעות לפעם הבאה חייבים לחדש, ולפתח אלמנטים ואמצעים חדשים בתהליך שייקח שנים ולא יהיה זול", אומרים בצה"ל. "אף אויב לא קופא על שמריו ונהיה פתאום מורתע מלהילחם בנו. אנחנו מדברים על מרוץ חימוש אזורי ועולמי שבו מעורבות גם מעצמות שמסייעות לאיראן לתמוך באויבנו במעגל הראשון. אסור לנו לישון על האף בזמן שאיראן מטעינה עצמה בעוצמות חדשות ואחרות. רמת המוכנות שלנו חייבת להיות גבוהה ומותאמת, וזה עולה עשרות מיליארדים לשנים קדימה".
התקציב שצה"ל הגיש לשנה הקרובה הוא כ-140 מיליארד שקל, על בסיס הסכמה עם האוצר לסכום של כ-100 מיליארד שקל אך בנוסף להתחשבנויות, בראי צה"ל, על מבצעי מרכבות גדעון, מסקנות ועדת נגל לתקציב הביטחון והוצאות נוספות של התעצמות מיידית הכרחית.
בצבא מביעים פסימיות בשלב זה לגבי מציאת פתרון, בעיקר כי בניגוד לסבבים הקודמים בשנים שקדמו למלחמה, הפעם אין שיח ישיר בין גורמי המקצוע אלא בעיקר דרך התקשורת. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נחוש לא להיכנע במאבק מתוך מטרה לבנות תקציב ביטחון יציב גם לשנים הבאות, לאפשר חזרה לצמיחה גבוהה של המשק חרף עלויות המלחמה ולא להסתכן בעשור כלכלי אבוד, כפי שהיה לאחר מלחמת יום הכיפורים.
"אנחנו מתמחרים בתקציב לשנה הבאה לא רק את ימי המילואים אלא גם את הרכש עבור הכוחות, את שעות הטיסה של חיל האוויר ואת החימושים ותגבורי הכוחות, המזון והציוד ללוחמים", מסבירים בצה"ל. "כיום חטיבה מרחבית ממוצעת באיו"ש או בגבול לבנון הרבה יותר גדולה וצורכת יותר חימושים, טילים ואמצעים מאשר היא צרכה בבט"ש שקדם למלחמה, כי כל התפיסה הייתה אז אחרת. התקיפות של חיל האוויר מדי יום בלבנון לטובת פיקוד הצפון ואוגדת הגליל, הסיכולים מדי שבוע בעזה או בשומרון, זה דבר שעולה כסף, וכך גם התקיפות הארוכות בתימן, האיומים מהגבול עם ירדן שאליהם אנו נערכים עם אוגדה חדשה שהקמנו ועוד".
אז כעת שני הצדדים מחכים בעיקר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיכנס דיון ויכריע במחלוקת. בצה"ל מתכוונים להציג לו לא רק את העלויות האדירות בחלקי חילוף, שעות נסיעה של טנקים והחימושים לכוחות הקרקעיים שצה"ל יצרוך בשנה הבאה, אלא גם את משבר כוח האדם החריף שיש בצה"ל, ואלפי הקצינים והנגדים האיכותיים בקבע שברחו לצבא בשנה האחרונה בגלל תגמולים עלובים. במשרדי הביטחון והאוצר אמנם סיכמו בשבוע שעבר על תוכנית חדשה לחיזוק במיליארדים של תנאי העסקה של משרתי הקבע, אך באותה נשימה האוצר דורש לבטל הטבות שכר שקיימות שנים בטענה שאינן קיימות באף סקטור ציבורי אחר. המשך המצב הקיים יוביל את צה"ל להיות צבא בינוני, במחיר כבד יותר שכולנו נשלם.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.11.25
