במהלך הקיץ ביקרתי בחופים שונים ברחבי הארץ, מחיפה ועד אשדוד, מחפש אחר תמהיל מושלם של מים צלולים וחול נעים ורך. כששיא החום של יולי-אוגוסט חלף החלטתי לפנות לחן יוסף, בלוגרית טיולים שמבינה דבר או שניים בטבילות ובמציאת ספוטים מושלמים, כדי לקבל ממנה המלצה. "לגונת העין הכחולה שבחוף אכזיב", היא השיבה מיד בהחלטיות וללא היסוס.
חוף אכזיב בגליל המערבי נחשב לאחד מהחופים המרהיבים בישראל. לאורך הרצועה הצרה משתלבים סלעים, מפרצונים ולגונות טבעיות בצבעי טורקיז עמוקים, היוצרים מראה דרמטי ומזמין. מי הים הצלולים מאפשרים שחייה ושנירקול, והבריכות הטבעיות בין הסלעים מתאימות במיוחד למשפחות עם ילדים המחפשות חוויה בטוחה יחסית.
"כבר מלמעלה אתה רואה את התופעה המדהימה הזאת", מספרת חן בהתלהבות. "העין היא למעשה בריכת סלעים צלולה בצבע טורקיז, בתוך הים. לדעתי זו אחת מתופעות הטבע היפות ביותר בארץ. המים פורצים מתוך הסלעים ויוצרים לגונה בצורת עין. בגלל שהחול שם בהיר והיא רדודה – הצבע שמתקבל פשוט מטורף, ואתה ממש רואה כמה היא צלולה".
לדבריה, החוף הפראי והבלתי מוכרז הפך ליעד חובה לצלמי רחפן ולמי שאוהב את השילוב המנצח בין ים למעיינות. "אנשים מגיעים לעין הכחולה קודם כול כדי להתרשם מהיופי ולהצטלם, ורק אחר כך לשחות. המים שם כל כך מטורפים וצלולים, בצבע טורקיז בהיר".
כאן חן מזהירה מפני ציפיות גבוהות מדי לאינטימיות בטבע, בעיקר למי שבוחר להגיע בסופי שבוע. "זה מקום קטן, לגונה קטנה, ולכן בשישי-שבת עלול להיות מפוצץ. מי שמחפש שקט ושלווה עדיף שיגיע באמצע השבוע, אז הרבה יותר נעים".
ומה קורה בעין הכחולה כשיש ים סוער?
“באתי לשם ביום שבו היו גלים חזקים, ובחוף של מוש הסמוך היה מציל, ועדיין לא יכולתי להיכנס למים. אבל בלגונה, בעין הכחולה, בגלל שהיא רדודה ותחומה בסלעים, הגלים הגדולים נחסמים ולא מגיעים אליה. זה ממש כמו בריכה בים. זה מרגיש ממש כמו בריכה של מעיין, חוץ מהטעם המלוח. גם הצלילות של המים וגם התחושה שאתה שוחה במשהו תחום ולא בים הגדול, נותנים תחושת ביטחון".
לצד הלגונה הקטנה מסתתרת הפתעה נוספת. "ממש ליד לגונת העין הכחולה יש לגונה ענקית, רדודה וצלולה, עם מים מנצנצים, והיא מאוד יפה", אומרת חן. "האמת שהתלהבתי אפילו יותר מהלגונה הזאת. בעין הקטנה קשה לבלות יום שלם, במיוחד כשיש הרבה אנשים. בלגונה הגדולה יש שטח עצום שיכול להכיל גם הרבה מבקרים וזה לא מפריע. הייתי שם באוגוסט, והיה לי יום מדהים, לא היו הרבה אנשים בכלל ויכולתי ליהנות בשקט".
חן מדגישה: "זה חוף לא מוסדר. אין שם מציל ואין פיקוח, ואני לא זוכרת שראיתי פחים. לכן צריך להביא הכול מהבית וגם לקחת חזרה – כולל את הלכלוך".
ויש לה גם טיפ חשוב לכל מי שלא רוצה לחזור הביתה בצבע של עגבנייה. “אין צל טבעי, ולכן מי שמגיע ורוצה לשרוד בשמש צריך להביא צילייה או שמשייה. אני אישית כמעט לא יצאתי מהמים. אחרים מביאים כיסאות ויושבים להתקרר בתוך המים, כי זה רדוד. כמו במעיינות, אני תמיד מגיעה עם סנדלים – כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יש בקרקעית. זה חוף סלעי, ואולי מסתתרות במים אבנים חדות".
לצד הלגונה מזכירה חן גם את החוף החדש בצפון שהפך ללהיט – החוף של מוש. "זה ממש ליד, שתי דקות נסיעה מהמקום שבו היה פעם ‘בננה ביץ’’. החוף של מוש התחיל לפעול רק השנה, וזה היה הקיץ הראשון שלו. יש שם אווירה של חופשה בסיני – זולות, סוכות מוצלות, ספות ומחצלות על החוף".
איך מגיעים? מתברר שהוויז הפופולרי ל"עין הכחולה חוף אכזיב" לא תמיד מדויק, ורבים מתאכזבים מהצעדה המיותרת בשמש. מזל שלחן יש טריק פשוט שמפשט את כל נושא הגישה המבלבלת: "תכתבו 'טרק ים אכזיב', זו נקודת יציאה לאטרקציה ימית של סירות מנוע. ברגע שרואים מרחוק את המעגן של הספורט הימי, מחנים בצד הכביש (לא צריך להגיע עד לסירות). מדובר בחניית עפר לא מסודרת, אז פשוט חונים בצד בלי לחסום אף אחד. כבר מהחנייה למעלה רואים את הלגונה ומבינים שהגעתם למקום הנכון. הירידה למטה היא על אבנים מדורגות, לא נגיש לעגלות, אבל כל מי שיודע לרדת מדרגות יכול להגיע".
ומי שמעדיף לנווט בדרך הישנה, עם מפה, יכול לנסוע צפונה מנהריה על כביש 4 לכיוון ראש הנקרה. פונים שמאלה במפעלי נייר "קימברלי קלארק" לאזור התעשייה הצפוני שהופך לרחוב הצדף, ממשיכים לנסוע לאט דרומה לכיוון הים – עד שרואים את העין הכחולה.
אזהרה: הלגונה של העין הכחולה בחוף אכזיב היא חוף רחצה לא מוסדר וללא שירותי הצלה. הרחצה באחריות המתרחצים בלבד.
