מה גורם לאנשים להתמיד בפעילות גופנית, לא במשך שבוע או חודש – אלא שנה וחצי לאחר שהתוכנית נגמרה? מחקר חדש מציע תשובה מפתיעה: לא חדר כושר, לא אפליקציה, ולא אפילו כוח רצון – אלא חיבור רגשי עמוק בין הגוף, הנפש והערכים האישיים.
התוכנית שנבדקה במחקר – ״Running Minds״ – שערכו ד״ר תומר גוטמן וד״ר דלית לב-ארי ממסלול פסיכולוגיית ספורט ופעילות גופנית במכללה האקדמית תל אביב–יפו, פותחה על בסיס שתי גישות פסיכולוגיות חדשניות. האחת היא טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), שמלמד אנשים לפעול מתוך ערכים אישיים ולחיות לצד רגשות לא נוחים במקום להילחם בהם. השנייה היא תיאוריית ההנעה העצמית (SDT), שמסבירה איך אנשים מתמידים בהתנהגויות כאשר הם מרגישים אוטונומיה, שייכות ויכולת.
במקום להציע למשתתפים מסגרת אימונים נוקשה, התוכנית ביקשה לעזור להם להתחבר לשאלה - למה בכלל חשוב לי לזוז? לאחר סיום ההתערבות נערכו ראיונות עומק עם 13 משתתפים – כ־18 חודשים לאחר תום התוכנית – כדי לבדוק האם וכיצד הפעילות הגופנית נשמרה לאורך זמן.
ממצאי המחקר הצביעו על ארבע תובנות מרכזיות. הראשונה: פעילות גופנית שמבוססת על ערכים מחזיקה יותר זמן. משתתפים שתיארו חיבור פנימי עמוק לערכים כמו בריאות, חיוניות, חופש או דימוי עצמי חיובי – דיווחו על התמדה גבוהה יותר. הם לא ״סימנו וי״ – הם הרגישו שהתנועה היא חלק ממי שהם.
התובנה השנייה התמקדה בתחושה הפיזית והנפשית כמנוע להמשך. רבים דיווחו על שיפור באיכות השינה, ירידה בסטרס, חדות מנטלית טובה יותר ואפילו מצב רוח משופר. התחושה אחרי הפעילות הייתה מחזקת יותר מהתוצאה.
התובנה השלישית נגעה לעלייה בתחושת המסוגלות שיצרה מעגל חיובי. אנשים התחילו להאמין שהם יכולים להתמיד, וזה חיזק את הזהות העצמית שלהם כ״אנשים פעילים״.
התובנה הרביעית: הם גילו מה עובד להם – והתאימו את הפעילות לאורח חייהם. זה לא תמיד היה חדר כושר – אלא לפעמים הליכה, טיפוס, ריקוד או תנועה יומיומית. המשתתפים למדו לייצר לעצמם הרגלים פשוטים אך אפקטיביים: תכנון מראש, הצבת תזכורות, קבוצות תמיכה, מוזיקה, או פשוט להחליף שיפוט עצמי בחמלה עצמית.
התובנה המרכזית של החוקרים היא שהתמדה בפעילות גופנית לא מתחילה בגוף – אלא בנפש. כשהמוטיבציה נובעת מערכים, כשיש חופש לבחור איך לזוז, וכשאנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו – נוצר שינוי אמיתי ועמוק.
להשלכות בחיים עצמם יש משקל רב. לא צריך מסגרת נוקשה או שליטה חיצונית כדי להיות פעילים. תנועה יכולה להיות דרך לטפח קשר טוב יותר עם הגוף, וההצלחה נמדדת לא בכמות אימונים – אלא בהמשכיות, בהרגשה, וביכולת לשוב לתנועה גם אחרי תקופות קשות.
במילים פשוטות: אנחנו לא חייבים לרוץ מרתון כדי להרגיש טוב עם עצמנו. לפעמים מספיק לצאת להליכה, לנשום עמוק, ולזכור למה זה בכלל חשוב לנו.
