בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
"קצת אוויר” הוא פרויקט שמעניק מקום ומרחב לאתגרים הנפשיים שכולנו חווים בצל המלחמה. אנחנו כאן בשבילכם – להקשיב, להסביר ולעזור. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס למתחם כדי לקבל כלים נוספים, או ללחוץ על כפתור קצת אוויר לחיבור לעזרה נפשית.
פחד, חרדה וטראומה הם מושגים מוכרים, שכולנו משתמשים בהם. מאז ה-7 באוקטובר ולאור המלחמה המתמשכת, חלקנו מרגישים שאנחנו נמצאים במצב של דריכות תמידית – שמתבטא בין היתר ברגישות לצלילים, כשכל אופנוע חולף עלול להישמע לנו כמו אזעקה. אבל האם אנחנו מבינים מה ההבדל בין פחד, חרדה וטראומה ומתי מדובר בבעיה שיש לפתור באמצעות עזרה מקצועית? נטע גרינבוים, מטפלת באמנות עם הכשרה בתחום הטראומה ומטפלת רגשית במרכז חוסן יהודה עושה סדר.
3 צפייה בגלריה
פחד וחרדה
פחד וחרדה
"חרדה היא תחושת איום מתמשכת, גם כשאין גירוי ברור"
פחד וחרדה הן תחושות דומות, אך שונות בתכלית. פחד הוא תגובה מיידית וברורה לסכנה ממשית, המחשבה מתמקדת באיום הקיים כאן ועכשיו, והרגש חד. לעומתו, חרדה היא תחושת איום מתמשכת, גם כשאין גירוי ברור. הגוף דרוך באופן כללי, קשה להירגע, והתחושות עמומות. המחשבות מתפזרות לעתיד: מה אם יקרה משהו? פחד מניע אותנו לפעול, חרדה עלולה לשתק אותנו לאורך זמן. ההבחנה ביניהם חיונית כדי לדעת מתי לפעול – ומתי להרגיע.
מהו פחד ומהם "גבולות הגזרה" שלו? מתי לגיטימי להרגיש פחד?
"באופן עקרוני, פחד הוא חשוב ובריא. הוא נועד להגן עלינו. חשוב להקשיב לתחושה הזו, ולהסביר זאת גם לילדים. לפעמים יש מסר שאסור לפחד, שזה הופך אותך לחלש. המסר הזה לא מיטיב עם הילד, וגם לא איתנו כבוגרים. הפחד והחרדה הם תגובה נורמלית למציאות לא נורמלית. צריך לשים לב שהפחד הופך לבעייתי כשהוא מפריע בתפקוד היומיומי וגורם להימנעות. לדוגמא, אם אבחר לא לעבוד רחוק - כי אני מפחדת מאזעקות".
מה מאפיין חרדה?
"אנחנו חווים חרדה בכמה מערכות בגוף. מערכת הנשימה - קשיי נשימה, היפרוונטילציה, מערכת העיכול מגיבה בכאב בטן, בחילה, חוסר תיאבון, יובש בפה, דפיקות הלב הופכות למואצות, מערכת השרירים מגיבה בקיפאון, דריכות או קריסה של השרירים".
3 צפייה בגלריה
פחד וחרדה
פחד וחרדה
איך נדע מתי חשוב לפנות לקבלת עזרה?
מתי התחושות האלו נחשבות לתגובה טבעית, ומתי כדאי לפנות לעזרה?
"תלוי בעוצמת התסמינים ומשך הזמן שחווים אותם. אדם שחווה איום קיצוני, סכנת חיים ממשית, או איום נפשי - פסיכולוגי, הגיוני שירגיש עוררות מוגברת לאחר מכן, זה מאד מובן וטבעי. אבל כשזה מתמשך מעבר לשבוע, והופך לחודש, זה הופך ל – ASD (Acute Stress Disorder). בשלב זה נפנה את האדם שסובל, בין אם ילד או מבוגר, לעזרה מקצועית. הטיפולים היום מאד יעילים. יש מגוון גישות ודרכים לעזור".
מה עוד מצביע על הצורך לפנות לטיפול?
"כשאנחנו לא רוצים לצאת מהבית, ומתבודדים כי אנחנו חשים חרדה, במקרים בהם החרדה צובעת את המציאות שלנו, במקום שהפחד יהיה אלמנט שעוזר לנו. אצל הילדים, כשהם לא רוצים לצאת לטיולים או לחברים. במקרים כאלו חשוב לפנות לטיפול, ולקבל עזרה".

עוד קצת אוויר:

לאיזה סוג של טיפול כדאי לפנות? רופא משפחה יכול לעזור עם זה?
"בקופות החולים והרפואה הציבורית היום יש את בריאות הנפש. רופא משפחה יכול לתת לילד, ילדה או מבוגר הפניה לטיפול רגשי. אפשר לקבל הפניה גם לפסיכיאטר, אם רוצים להיעזר בתרופות נוגדות חרדה, ויש תרופות שרופא משפחה יכול לרשום. לילדים וגם למבוגרים, הקו הראשון המומלץ הוא טיפול רגשי נפשי. פסיכולוג, טיפולים במסגרת הקופה, מרכזי חוסן".
איך הטיפול מסייע לחרדה?
"בטיפול אנחנו מזהים מה קורה לאדם, מה המחשבות שמניעות אותו, מה דפוסי החשיבה האוטומטיים, ומאתגרים את התפיסות האלו. טיפול CBT מאד מועיל בזה. טיפול בחרדה מתמקד גם באספקט הפסיכו-פיזיולוגי, באותן השפעות של החרדה על הגוף".
נטע גרינבויםנטע גרינבויםצילום: יעל רוזנברג
מה עוד אפשר לעשות כדי להקל על חרדה?
"אנחנו רוצים להרגיע את מערכת העצבים. יש תרגילים פיזיולוגיים שאפשר לבצע שמעבירים מסר למערכת העצבים שאפשר להרגיע. המטרה שלנו בזמן חרדה או התקף חרדה, היא לשדר למוח את המסר שאפשר לחזור לתפקוד. בשביל זה, נבצע תרגילי נשימה. למשל, נשימה מרובעת - הכנסת אוויר, עצירה, הוצאת אוויר ארוכה, עצירה. התרגיל הזה מעביר את התפקוד המוחי מהאזור ההישרדותי של האמיגדלה, למוח הקדמי".
החדשות הטובות, מסבירה גרינבוים, הן שהרבה פעמים האיזון של החרדה נעשה באופן טבעי. "רוב תגובות חרדה ותגובות פוסט-טראומטיות מתאזנות", היא מדגישה. "החוסן הנפשי שלנו הוא הרבה יותר חזק ממה שנדמה לנו, ורוב האנשים והילדים - גם אלו שחוו טראומה - מוצאים באופן טבעי בתוכם את משאבי החוסן להתמודדות".
האם מה שיעזור לי להתמודד עם חרדה יעזור גם לילד שלי?
"חשוב להכיר מה ערוצי ההתמודדות של הילדים שלנו ושל עצמנו, כל אחד באופן נפרד. לדוגמא, הורה שזקוק למידע על מנת להשיג וודאות, עשוי לרצות לצייד את ילדו במידע ונתונים, שדווקא עלולים להציף. ערוץ ההתמודדות שלו הוא אולי בכלל הגופני או החברתי. כלומר, חיבוק יכול לווסת. אם לילד שלי ערוץ החוסן שלו הוא דמיון למשל, יהיה נכון להציע לו לדמיין מקום נעים, לצייר או לשמוע סיפור. אם הערוץ הזמין שלו הוא גוף, יהיה נכון להציע לו לרקוד, לשחק, לקפוץ".
3 צפייה בגלריה
אמפתיה
אמפתיה
"חרדה זה דבר שיורד ועולה כמו גל. חשוב להגיד לעצמנו שזה עוד מעט יעבור"
(צילום: Shutterstock)
מה חשוב שהורים ידעו על חרדה?
"שחרדה זה דבר שעולה ויורד כמו גל. פעמים רבות אנחנו קוראים לזה 'הר הפחד'. יש לזה פיק, תוך כדי העלייה זה מרגיש שזה לא יגמר. ברגע שמגיעים לפיק, אנחנו מתחילים לחוות את הירידה. אז חשוב להגיד לעצמנו שזה גל, ושזה עוד מעט יעבור. כשזה לא עובר, זה מצב של פוסט-טראומה".
מהו אירוע טראומטי וכיצד הוא שונה מאחרים?
"אירוע טראומטי הוא כזה של איום קיצוני, סכנת חיים או סכנה נפשית", מסבירה גרינבוים. "מתקיימים בו שלושה מרכיבים שהשילוב ביניהם הוא מה שעושה את האירוע לטראומטי. חוסר אונים וחוסר שליטה על הסיטואציה, סכנה, בדידות וניתוק מסביבה בטוחה ומוכרת. לאחר אירוע טראומטי, נרצה כמה שיותר מהר לתת תחושה של מוגנות וביטחון, שליטה ואמון בעצמי ובסביבה שלי, שייכות לסביבה. תרגילים כמו הנשימה המרובעת יכולים לעזור אחרי אירוע טראומתי".
"חשוב לזכור שיש חיים אחרי הטראומה", מבהירה גרינבוים. "אפילו אם מתפתחת פוסט-טראומה, יש דרך להחלים ולחזור לחיים. ואפילו לגלות בעצמנו כוחות חדשים שצצים מתוכנו, לצד הכאב. צמיחה פוסט טראומטית היא דבר שקורה: אנו חוזרים לעצמנו, ואפילו בצורה של משמעות חיובית וטובה. החזרה לעצמי היא לא בדיוק לעצמי שהיה קודם. הרבה פעמים השינוי מגיע בצורת גילויים משמעותיים, גישה חדשה לחיים, העזה חיובית ופריחה".
בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה