בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
"קצת אוויר” הוא פרויקט שמעניק מקום ומרחב לאתגרים הנפשיים שכולנו חווים בצל המלחמה. אנחנו כאן בשבילכם – להקשיב, להסביר ולעזור. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס למתחם כדי לקבל כלים נוספים, או ללחוץ על כפתור קצת אוויר לחיבור לעזרה נפשית.
כיצד נוכל לעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם המצב הנוכחי? ד"ר פורטו בן הראש, פסיכיאטר ילדים מנהל השירות לילדים לאחר טראומה במרכז הרפואי הדסה ירושלים, ממליץ להורים לשוחח עם הילדים באופן כנה ורגוע, לשמור ככל הניתן על שגרה, ולשים לב לדוגמה שהם משמשים.
אין מושלם בתקופת מלחמה
הצעד הראשון עליו ד"ר בן הראש ממליץ קשור להכרה של ההורים במגבלותיהם במסגרת המצב: "בהתמודדות של ילדים במהלך מצב חירום, הגורם המכריע הוא העמדה של ההורים", הוא מבהיר. "כדי שהורה יוכל לעזור לילד שלו להתמודד בצורה נכונה עם מתח וחרדה, צריך שההורה עצמו יהיה מווסת רגשית – שיהיה מודע לתגובות הרגשיות שלו, שילמד ויתרגל כלים כדי לווסת את עצמו". ד"ר בן הראש מדגיש כי "אחד הדברים החיוניים לצורך ויסות עצמי של ההורה זו ההבנה שאי אפשר לעמוד באופן מושלם בכל הלחצים והאתגרים של התקופה: עבודה, הורות, מצב חירום. היכולת לחמלה עצמית חשובה. להגיד לעצמי - 'אני עושה כמיטב יכולתי'".
תיווך המצב לילדים
"חייבים לתווך לילדים בכל הגילאים את המצב", מבהיר ד"ר בן הראש. "למרות שאנחנו אחרי הקורונה, השביעי באוקטובר וחרבות ברזל, יש עדיין הורים שחושבים שאפשר לא לדבר. זו טעות. הילדים, בין אם נרצה ובין אם לא, חשופים. אם לא ישמעו את הדברים מאיתנו בצורה מסודרת, ישמעו בצורה מעוותת מגורמים אחרים".
הדרך הנכונה לעשות זאת, צריכה להיות מותאמת ליכולת הרגשית והקוגניטיבית של הילד בכל גיל. "המוטו הוא לא להסתיר ולא להציף", מסביר ד"ר בן הראש. "לא להציף את הילד במידע שלא צריך, כי בפועל הם צריכים מעט מאוד, ולא להסתיר את מידת הסכנה. להסביר שיש אנשים ומדינות שרוצים להזיק לנו, ולכן אנחנו צריכים להתגונן. מיד לאחר מכן צריך להגיד שיש לנו כל מה שאנחנו צריכים: צבא, משטרה, פיקוד עורף, אזעקות ומרחב מוגן, ואם נפעל לפי כל ההנחיות, אנחנו מוגנים, ואבא ואמא איתך. ברגע שמצמידים את ההסברים, המסר מרגיע. הילד רואה שההורה לא מפוחד, כי הוא מדבר בצורה שקופה, ומרגיש הכי בטוח שאפשר".
לעומת זאת, ד"ר בן הראש מדגיש כי "כשילד מרגיש שההורים מפחדים אפילו לדבר על המצב, זה מעלה מאוד את החרדה שלו. הוא אומר לעצמו: 'המצב כל כך מפחיד שאפילו ההורים שלי, האנשים הכי חזקים בעולם, מפחדים לדבר איתי על זה', והוא מפתח פחדים יותר חמורים ממה שהמציאות מצדיקה".

עוד קצת אוויר:
חשיפה לתקשורת ולמסכים
"כשהטלוויזיה כל הזמן דולקת, ורואים תמונות קשות, או שיש לילדים גישה ללא שום בקרה לתכנים באינטרנט - זה מאוד מזיק", מזהיר ד"ר בן הראש, "כי כמובן שאמצעי התקשורת מדגישים טרגדיות, תמונות של בניינים הרוסים, שריפות". לעומת זאת, הוא ממליץ "לצמצם ולהגביל את החשיפה, ולספק תחליפים כדי להעסיק את הילדים בצורה חיובית".
שמירה על סדר היום של הילדים
ד"ר בן הראש מדגיש כי שמירה על סדר יום "זה אחד הדברים החיוניים לילדים. במצב חירום יש הרגשה של איום שמרחף מעליי - והרגשות שנוטים להציף אותנו, הם בעיקר חוסר אונים ואי ודאות. בעוד שאני לא יודע מתי תהיה התראה, אם אני יוצר סדר יום ומספר עליו מראש לילדים, זה עוזר. הילד רואה שבכל יום יש שעה קבועה בה אנחנו יושבים לאכול את ארוחת הערב ביחד, שעה מסוימת שבה אבא משחק איתי קלפים. השגרה עוזרת להתמודד עם חוסר הוודאות, כי יש דברים שלגביהם יש ודאות".
בסדר היום המוגדר כדאי להכליל הרבה משחקים: "הילדים מעבדים את הרגשות שלהם באמצעות משחק. זה המדיום הכי טבעי והכי בריא עבורם, ולכן מומלץ לאפשר ליזום משחק כמה שיותר".
התמודדות עם שאלות קשות
מה קורה אם הילדים שואלים שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהן? ד"ר בן הראש מרגיע ואומר כי "לא צריך להתבייש, אפשר להגיד שיש דברים שאנחנו לא יודעים את התשובה עליהם, אבל, תמיד ומיד לאחר מכן - להדגיש את הדברים שאנחנו כן יודעים. למשל, 'אני לא יודע מתי זה ייגמר. אבל אני יודע שכל עוד המצב נמשך, אנחנו כל הזמן ביחד, שומרים על ההנחיות ואז אנחנו בטוחים'. כך הילד מרגיש מוגן ובטוח".
לסיכום, הוא מציין כי אם נרצה להראות לילדים שהכל יהיה בסדר, "אנחנו קודם כל צריכים לא להיות במצב של חרדה מוגזמת בעצמנו. להפעיל על עצמנו כלים של הורדת מתח ושל ויסות רגשי. כך נעבור מקורבן של המצב, לדמות מועילה עבור הילדים. כשהילד רואה מולו אדם שהוא לא בחרדת יתר, ומתמודד נכון עם המצב - זו הדוגמה הכי טובה שיש".
בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה