בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
"קצת אוויר” הוא פרויקט שמעניק מקום ומרחב לאתגרים הנפשיים שכולנו חווים בצל המלחמה. אנחנו כאן בשבילכם – להקשיב, להסביר ולעזור. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס למתחם כדי לקבל כלים נוספים, או ללחוץ על כפתור קצת אוויר לחיבור לעזרה נפשית.
המציאות הנוכחית מאלצת אותנו לשהות שוב ושוב במרחבים מוגנים, תוך כדי התרעות ואזעקות חוזרות ונשנות. מי שגר בדירה ללא מיגון נאלץ לשהות דווקא ברגעים הכי מסוכנים ומפחידים יחד עם המוני זרים. במרחבים המוגנים הללו אנחנו שומרים על עצמנו, תוך כדי התמודדות עם עומס רגשי רב-שכבתי: דאגה לבני המשפחה שלידנו ולמי שנמצא רחוק, עומס של גירויים כמו ילדים בוכים, שכנים מתוחים, כלבים חסרי שקט ועוד. איך בתוך כל הרעש והצפיפות אפשר למצוא רגע של שקט פנימי? מקלט שהוא לא רק פיזי - אלא גם רגשי ונפשי? שוחחנו עם ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער”ן, ומומחית לחוסן בקואליציה הישראלית לטראומה, על הפעולות שיעזרו להתמודד עם חוויית המקלט.
רגיעה במרחב צפוף ורועש
כשאנחנו נמצאים במרחב סגור וצפוף, שמירה על שקט פנימי נראית קשה מאוד, "אבל בהחלט אפשר לשפר את המצב", מסבירה ד"ר דניאלס. במקום להסתגר פנימה, כדאי להפנות את תשומת הלב החוצה. "הביטו בסקרנות סביב, שימו לב לפרטים קטנים, הסתכלו בעיניים של אחרים וחייכו. לפעמים שקט פנימי נוצר דווקא מתוך קשר אנושי".
כלי נוסף הוא מיקוד מכוון במשימה פשוטה שמסיטה את הקשב מהלחץ. "למשל, למצוא סביבנו 4 דברים בצבע כחול, 3 חפצים שעשויים מעץ ודבר אחד שעדיין לא שמנו לב אליו", מציעה ד"ר דניאלס. השיטה הזו פועלת כי היא מעבירה את הפוקוס מהתחזיות המאיימות בדמיון למציאות מוחשית. "זה מחליש את אחיזת החרדה ומחזיר תחושת נוכחות ושליטה".
עוד קצת אוויר:
מה להכין בתיק המקלט?
התיק שאנחנו מכינים למקלט לא נועד רק להגנה על הגוף, "אלא גם לוויסות רגשי ולהגנה על הנפש", אומרת ד"ר דניאלס. הכנת הציוד הנכון יכולה ליצור הבדל משמעותי בחוויה. "כדאי להכניס אליו גם פריטים שיכולים לשמש כערוץ להתמודדות ולהרגעה: אוזניות בעזרתן נאזין למוזיקה נעימה, תרגיל מיינדפולנס או פודקאסטים מעניינים שרצינו לשמוע, כדור קטן ומעיך שניתן לכווץ ולהרפות באמצעות הידיים".
פריטים של יצירה יכולים לשמש אותנו וגם את הילדים הקטנים. "דפי צביעה, חוברות יצירה או תשחצים יכולים לשמש כפעילות של הפגה", מציינת ד"ר דניאלס. "אל תשכחו גם פריט אישי מחזק - חפץ בעל משמעות, ובובה לילדים שמעניקה להם נחמה. לפעמים, משהו קטן בתיק יכול ליצור תחושת ביטחון גדולה".
הנקודה החשובה מכל היא הצטיידות פנימית שהיא חלק ממערך המוגנות שלנו. "בדומה לתיק המקלט, גם את עצמנו כדאי לצייד מראש. לארוז בתוכנו סל כלים פנימי: תרגילי נשימה, משפטים מחזקים, ידע מניסיון העבר של מה עוזר לנו כשקשה", מייעצת ד"ר דניאלס.
פניה לזרים ובניית קשרים במקלט
המפגש עם אנשים זרים במקלט יכול לעורר מתח, אבל הוא גם הזדמנות לבנות קשרים. ד"ר דניאלס מדגישה כי קשר אנושי יכול להפחית מהלחץ. "ברגעים קשים, מבט, חיוך, מילה טובה או שאלה של התעניינות, יכולים להפיג במעט את הלחץ ותחושת הבדידות."
הגישה הנכונה לפתיחת שיחה היא עדינות להבדיל מפולשנות. "כדאי לבחור בגישה פשוטה ולא חודרנית, עם שאלות שמתמקדות בשגרה המשותפת ופחות ברגשות", מייעצת ד"ר דניאלס. "למשל 'איך אתם מעבירים את הזמן'? או 'מה הבאת איתך להעסיק את הילדים?'".
לפעמים המילים מיותרות לחלוטין, וקשר נבנה בלי מילים. "אפשר להציע משהו קטן שהבאנו - חטיף, בקבוק מים נוסף, אפילו דף צביעה או משחק קלפים", אומרת ד"ר דניאלס. "עצם המחווה יוצרת תחושת חום והדדיות. יוזמה קטנה יכולה לשבור את הקרח, לבנות אמון ולהפוך את השהות לנעימה יותר ועם פחות תחושת זרות".
4 צפייה בגלריה
"הביטו בסקרנות סביב, שימו לב לפרטים קטנים, הסתכלו בעיניים של אחרים וחייכו"
(shutterstock)
לבקש תמיכה ללא מבוכה
בקשת עזרה במצבי לחץ היא לא סימן חולשה, אלא צורך אנושי טבעי. "גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים. כולנו צריכים עזרה לפעמים, במיוחד במצבי חירום ובקשת עזרה מעידה על כוחות ותעצומות נפש", מעודדת ד"ר דניאלס. המפתח הוא בניסוח בקשה ישירה וברורה. "למשל 'אני מרגישה קצת מוצפת היום, אפשר לשבת לידך?'".
הסיבה שהגישה הזו עובדת היא פשוטה. "אנשים לרוב רוצים לעזור, הם פשוט לא תמיד יודעים איך. כשאנחנו אומרים מה בדיוק יעזור לנו - קל להם להיענות".
איך יוצרים קהילה קטנה במקלט?
"גם כשאנחנו נמצאים במקלט בזמן חירום, אפשר ליצור רגעים קטנים של קרבה, קהילה ואפילו נחמה", מסבירה ד"ר דניאלס. פעולות פשוטות יכולות לשנות את כל האווירה, "כמו לפתוח משחק קלפים, לשיר שיר מוכר עם עוד אנשים, להציע פעילות לילדים, כמו הקראת סיפור או משחק מילים".
4 צפייה בגלריה
"גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים. כולנו צריכים עזרה לפעמים" ד"ר שירי דניאלס
(תמונה באדיבות המצולמת)
היתרון הכפול של גישה יוזמת הוא שהיא עוזרת גם למי שנותן. "כשאנחנו פועלים ממקום של אכפתיות, אנחנו לא רק עוזרים לאחרים - אנחנו גם מרגישים פחות לבד, פחות חסרי אונים", מציינת ד"ר דניאלס. "השהות במקלט לא חייבת להיות רק הישרדותית, אפשר להפוך אותה, ולו לרגעים, למרחב של מפגש אנושי אמפטי של חום וחמלה".
הכוח של מעשה קטן אחד יכול להשפיע על כולם. "מספיק אדם אחד שמחייך לשכן בעיניים טובות, ילד שמזמין ילד אחר לפעילות משותפת של צביעה, או מישהו שמוציא מהתיק חבילת עוגיות, כדי לרכך את המתח", אומרת ד"ר דניאלס. אותם רגעים קטנים הופכים להיות חשובים ביותר. "נקודות המפגש והחיבורים האנושיים הקטנים האלה הם אלו שנשארים בזיכרון, הרבה אחרי שהסכנה חולפת".
בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
