בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
"קצת אוויר” הוא פרויקט שמעניק מקום ומרחב לאתגרים הנפשיים שכולנו חווים בצל המלחמה. אנחנו כאן בשבילכם – להקשיב, להסביר ולעזור. אנחנו מזמינים אתכם להיכנס למתחם כדי לקבל כלים נוספים, או ללחוץ על כפתור קצת אוויר לחיבור לעזרה נפשית.
המצב הביטחוני בישראל יוצר מציאות של חוסר ודאות מתמדת. במהלך השנה וחצי האחרונות, ובמיוחד אחרי השבועות האחרונים, ישראלים רבים מנסים להתאושש מימים קשים שעברנו, וממשיכים להתמודד עם חרדה, עייפות נפשית ותחושת חוסר שליטה. המעבר המתמיד בין מצבי כוננות לניסיונות חזרה לשגרה יוצר עומס רגשי כבד. בתוך הכאוס הזה, הצורך בנקודות עוגן הופך לקריטי יותר מתמיד. מחקרים תומכים בכך ששמירה על שגרה יומיומית יציבה הכוללת שינה מסודרת, תעסוקה, פעילות גופנית וחיבורים חברתיים תרמה להתמודדות רגשית טובה יותר ופחות תסמיני טראומה, גם בזמן תהפוכות ושינויים חברתיים רחבי היקף. אפילו שגרה מצומצמת מזכירה שיש לנו יכולת בחירה ושאנחנו לא חסרי אונים מול המציאות. ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער”ן ומומחית לחוסן בקואליציה הישראלית לטראומה, מסבירה איך ניתן לעשות זאת.
הצעדים הקטנים שיעזרו לנו לבצע את מה שחשוב לנו, למרות הפחד
מסגרות יומיות קבועות
כשהעולם סביבנו מתערער, הצורך במסגרות קבועות הופך לחיוני. "שגרה מחזירה לנו תחושה של שליטה", אומרת ד"ר דניאלס. "לכן, חשוב לבחור עוגנים יומיים: להכין לעצמנו את הקפה או תה הצמחים שאנחנו הכי אוהבים ולא לוותר על זמני ארוחות ועל הפוגות קצרות לפעילויות משמעותיות שעושות לנו טוב" מדגישה ד"ר דניאלס. היא מדגישה כי "הכוונה כאן אינה להתנהג 'כאילו לא קרה כלום', אלא לייצר איים של יציבות בתוך ים של אי-ודאות".
הכוח הגדול שבפעולות הקטנות
לעיתים, הפעולות הקטנות ביותר הן אלה שיכולות לשמור על השפיות. התמודדות עם מצבי לחץ דורשת מאיתנו לזהות את הפעולות שמעניקות לנו תחושת בטחון ושליטה. "פעולה אחת קטנה ביום שעושה לנו טוב יכולה לשמש כעוגן רגשי – להתעמל, אפילו הליכה קצרה, ריקוד עם הילדים או אימון ביתי, וגם כמה דקות של תנועה פשוטה יכולים לשפר את מצב הרוח, להקשיב לשיר אהוב, לנהל יומן מחשבות, לתרגל מיינדפולנס, ללטף את הכלב או החתול," מציינת ד"ר דניאלס.
הפעולות החזרתיות האלו מייצרות עבורנו קרקע בטוחה ומזכירות לנו שאנחנו כאן ושיש לנו יכולת בחירה. "כשמתגנבת ללב תחושת חוסר אונים – זכרו, התמודדות נכונה כוללת פעולה" מדגישה ד"ר דניאלס. ביצוע מטלה קטנה, השלמת משימה פשוטה, או אפילו מטלה קטנה בבית כמו קיפול כביסה או תיקון מדף - כל אלה תורמים לתחושות של הישג, שליטה ושיפור ההרגשה. "רצוי לבחור פעולה שאינה דורשת מאמץ מיוחד, אבל מעניקה אוויר לנשימה ותחושת רווחה", מסבירה ד"ר דניאלס.
עוד קצת אוויר:
טקסים שמתאימים לכל אחד
ד"ר דניאלס מדגישה כי "טקסים אישיים הם לא פריבילגיה - הם צורך רגשי ביציבות". בתוך מציאות משתנה, הטקס הקבוע מעניק לנו תחושה של המשכיות וזהות. "שיר שמרים את מצב הרוח בבוקר, הדלקת נר ריחני בערב, קריאת דף מספר אהוב, כתיבה ביומן, תרגול הכרת תודה לפני השינה – אלה טקסים יומיומיים שיכולים להתאים לכל אחד," מסבירה ד"ר דניאלס.
החשיבות טמונה בבחירה האישית של הטקס. "הבחירה האישית היא המפתח: מה מרגיע אותי? מה מחבר אותי לעצמי?". הטקס צריך להיות פשוט, מוכר ונעים - לא עוד משימה שמכבידה עלינו, אלא רגע של נחמה ואינטימיות עם עצמנו. "מעבר לכך, אפשר לבחור בטקס שניתן לבצע גם בנסיבות משתנות: עם ילדים, או אפילו במקלט", לדברי ד"ר דניאלס.
שמירה על האנושיות והצורך בקהילה
אחד האתגרים הגדולים בתקופות משבר הוא השמירה על תפיסת העצמי שלנו. התחושה שאנחנו 'חלשים' או לא מתפקדים 'כרגיל' עלולה להוביל לביקורת עצמית ושיפוטיות. "גם שיחה עם חבר או קריאת סיפור לילדים הם תפקוד".
דווקא עכשיו, לדבריה, "חשוב שנהיה טובים לעצמנו ונזכיר לעצמנו שאנחנו בני אדם ולא רובוטים". לכן, שמירה על קשר עם אנשים קרובים, חיבוק, מילה טובה או שליחת הודעה של "מה שלומך?" - כל אלה הם ביטויים של אנושיות שחשוב לשמר. "זה לא רק מה שאנחנו עושים או כמה שאנו מספיקים אלא גם הדרך שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו כשקשה". התקופה הזו מחדדת גם את הצורך בקהילה תומכת שאפשר לשתף בקשיים - זו יכולה להיות קבוצת חברות, משפחה, קבוצה שכונתית או עירונית, קבוצות מקוונות בוואטסאפ וברשתות חברתיות ועוד. הצורך בקהילה חשוב לנו בחירום וגם בשגרה.
3 צפייה בגלריה
"חשוב שנהיה טובים לעצמנו ונזכיר לעצמנו שאנחנו בני אדם ולא רובוטים", ד"ר שירי דניאלס
(צילום: יובל חן)
אוויר צח והפסקה ממסכים
בעיצומה של מציאות מתוחה, עולים הסיכויים לתחושה של חוסר אנרגיות ותשישות. המסכים והחדשות יוצרים עולם מנותק מהחושים הטבעיים שלנו. "לכן, יציאה לטבע, אוויר צח והפסקה ממסכים הם דרכים להרחיב שוב את תחושת החיות בגוף," מסבירה ד"ר דניאלס. "גם בתוך מרחב סגור או עם ילדים בבית – אפשר למצוא דקה, לשים בצד את הטלפון ולצאת למרפסת או לפתוח חלון, לחוש בשמש או במשב רוח קל על הפנים," מציעה ד"ר דניאלס. בזמן עבודה מול מסכים, מומלץ לקום כל שעה להתמתחות קלה או לסיבוב. ההפסקה ממסכים מומלצת גם לשיפור השינה - כדאי להימנע ממסכים שעה לפני השינה עבור מבוגרים, ושעתיים לפני השינה עבור ילדים ומתבגרים. בנוסף לכך חיבוק, שילוב ידיים, או נשימה מול חלון פתוח - אלה רגעים קטנים שממלאים את המצברים הרגשיים שלנו. כפי שמסכמת ד"ר דניאלס: "הטבע לא זקוק למטען - הוא מטעין אותנו".
בשיתוף מפעל הפיס והקואליציה הישראלית לטראומה
