כשמחירי הסחורות עולים, חברות המזון ממהרות להעלות את המחירים לצרכנים בטענה שאין להן ברירה. האם זה המצב גם בכיוון ההפוך? מאז תחילת 2025 ירדו משמעותית מחירי רוב חומרי הגלם לתעשיית המזון, כולל סוכר, קקאו, שמן דקלים וחיטה – אך הצרכן הישראלי לא מרגיש זאת בקופה. בניגוד לשנתיים האחרונות, שבהן עליות המחירים הוסברו בעלויות הגוברות של חומרי הגלם, החברות הגדולות שומרות על שתיקה דווקא כשהכיוון מתהפך.
בשנת 2025 העלו החברות את המחירים בעשרות מוצרים, הנה רק כמה מהן: סוגת העלתה את מחיר האורז ב-9%, והחברות שטראוס, יוניליוור ותנובה העלו מחירים בשיעור של 2%–9%. החברות נימקו זאת בהתייקרות חומרי הגלם. אולם במהלך השנה האחרונה חל שינוי כיוון בשוק הסחורות העולמי וישנה ירידת מחירים ניכרת בסחורות מרכזיות.
קקאו - חומר הגלם המרכזי בשוקולד, ירד בכ-48% מתחילת השנה, למחיר של כ-4,680 ליש"ט לטון, לעומת שיא של כ-10,000 ליש"ט באפריל 2024. (עם זאת, המחירים עדיין גבוהים מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון - 1,500–2,000 ליש"ט).
סוכר לבן - נסחר כיום סביב 405 דולר לטון, ירידה של כ-20% מהשיא של 750 דולר שנרשם ב-2023, בין השאר בשל התאוששות היבולים בברזיל, תאילנד וחזרתה של הודו ליצוא.
שמן דקל - חומר גלם פופולרי מאוד בתעשייה, ירד בכ-16% מאז תחילת השנה, למחיר של כ-4,075 רינגיט לטון. מדובר בתיקון לשיאים שנרשמו ב-2022 לאחר מגבלות יצוא שהטילה אינדונזיה.
חיטה - נסחרת בבורסת שיקגו סביב 533 סנט לבושל, ירידה של כ-4.5% מתחילת השנה ו־61% מהשיא שנרשם עם פרוץ מלחמת אוקראינה. גם מחירי חיטת מטיף, הנסחרת בבורסת צרפת, ירדו בכ-18%. התחזיות מצביעות על המשך ירידה נוכח יבולי שיא ומלאים מספקים.
אורז - מדד אינדיקס לסוגי האורז ירד ב-14% מתחילת השנה, וב-24% מהרמות שנרשמו בתחילת 2024. עם זאת, יש שונות בין סוגי אורז ואזורים שונים, כך שאין בהכרח השפעה ישירה על המחיר לצרכן בישראל. לדוגמא, מחיר אורז יסמין מתאילנד המשיך לעלות.
קפה - אחד מחומרי הגלם היחידים שממשיך לעלות. קפה ערביקה עלה ב-27% השנה לרמה של 404 סנט לפאונד – שיא שלא נרשם מאז 1975 – בשל תנאי יובש בברזיל.
בנוסף לירידות חומרי הגלם חברות המזון נהנות גם משער חליפין נוח. שער הדולר ירד ביותר מ־10% מתחילת השנה, ושער האירו ביותר מ־6% – כלומר, חברות ישראליות רוכשות את אותם חומרי גלם מיובאים בכ-10% פחות בשקלים.
ומה עם הירידות לצרכן?
למרות הירידה בעלות חומרי הגלם והתחזקות השקל לעומת הדולר והאירו, המחירים לצרכן נותרו גבוהים. החברות לא נענו לפניית "ממון" בנושא, אך גורמים בענף הסבירו כי לוקח זמן "לנקות מלאים ישנים" שנרכשו ביוקר, וכן כי עלויות אחרות התייקרו – שכר מינימום, הובלה (בשל תקיפות החות'ים), מימון ורגולציה (למשל עלויות כשרות). עוד הסבר שמספקים בענף הוא שמחירי הסחורות, למרות הירידות, עדיין גבוהים לעומת רמות השפל ההיסטוריות. לכך מצרפים גורמים בענף את הדוגמה של שמן הזית שמחירו ירד לאחרונה בשל הירידה במחיר חומר הגלם.
עדי פנחס, בעלי חברת הייעוץ "קומודקס", מסביר: "מחירי הבורסה הם רק חלק מעלות חומרי הגלם. יש עלויות נוספות כמו הובלה, ביטוח וכשרויות – במיוחד בישראל. לכן אין בהכרח התאמה מיידית בין ירידת חומרי גלם למחיר הסופי".
המחירים רק עולים
התופעה של ירידת חומרי גלם ומחירים שרק עולים אינה חדשה. כבר לפני שנה וחצי בדקו ב"לובי 99" את המחירים המתפרסמים באתרים בינלאומיים וחשפו כי במוצרים שבהם ירדו מחירי חומרי הגלם מחירי המוצרים רק התייקרו.
בין הדוגמאות שהביאו שם היו הטופו, המיוצר מפולי סויה שמחירם ירד בשנת 23-24 בכ־25%. למרות זאת משק ויילר, השחקן הגדול ביותר בשוק, העלה את המחירים ב-4.9% בממוצע מאז תחילת המלחמה. תנובה העלתה את מחירי הטופו של המותג אלטרנטיב ב-6% בממוצע מתחילת המלחמה.
4 צפייה בגלריה
"יש עלויות נוספות כמו הובלה, ביטוח וכשרויות – במיוחד בישראל"
(צילום: shutterstock/Andrii Yalanskyi)
כך גם היה לגבי מחירי התירס שירדו ב-2023 ב-34%. התירס הוא חומר הגלם עיקרי בדגני הבוקר, וכמוהו גם החיטה – שגם מחירה ירד ב-19%. ומה עשו ענקיות המזון? יוניליוור המחזיקה במותג "קורנפלקס תלמה" העלתה מחירים ב-2% באותה שנה, אסם-נסטלה על שלל מותגיה, העלתה מחירים של דגני הבוקר ב-4%, ודיפלומט ייקרה את קורנפלקס קלוגס ב-3% באותה שנה.
המסקנה עצובה: היצרניות, היבואניות מעלות מחירים כשהעלויות מתייקרות, וכשאפשר להוריד את המחירים הן בדרך כלל שומרות את ההפרש לעצמן.
