"אנחנו בשנה הכי קשה של החקלאות הישראלית. ריסקו פה ענפים שלמים", אומר גורם במשרד החלקאות שביקש שלא להזדהות בשמו. לפי ההערכות במשרד, אלו אינם דברים בעלמא - כתוצאה מהבצורת השנה, נגרם נזק של 50 מיליון שקל, וצפוי נזק של עוד כ-150 מיליון שקל עד דצמבר. עשרות אלפי דונם יובשו, ונרשמה תמותה של 50 אחוז מהדבורים. ואם היינו מצפים לקרן אור - נראה שהמצב צפוי רק להחריף.
היום (ה') תתכנס מועצת רשות המים ותאשר את הקצאות המים לחקלאים לשנת 2026 לקראת פרסומן להערות הציבור. בתוכנית: קיצוץ הקצאת המים השפירים לחקלאות מ-380 מלמ"ק ל-250 מלמ"ק בלבד. במשרד החקלאות חוששים כי קיצוץ הקצאת המים תביא לירידה בתוצרת החקלאית המקומית, לעליית מחירים ונזק כספי משמעותי למשק הישראלי.
הפגיעה כתוצאה מהמחסור בגשמים, שצפויה להתעצם בשל הפחתת המים, היא פגיעה גם בבעלי חיים - בעיקר בדבורים. אין עשבים, חיטה ופרחים בגלל המיעוט במשקעים, ולכן לדבורים יש פחות אוכל. לפי הערכות המשרד נרשמה תמותה של כ-50 אחוז מהדבורים בשנה האחרונה. "אנחנו בסוף הקיץ ולא רואים איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה", אמר גורם במשרד.
שנת בצורת:
ההכרזה על שנת בצורת: "הצו הגיע באיחור והוא אינו משקף את המציאות הקשה"
"אנחנו בבצורת שלא נראתה 100 שנים. הכינרת לא עלתה בכלל, הבניאס כמעט יבש"
גלי החום מכים, חקלאים מייבשים שדות
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר כי "אין שום נחיצות בקיצוץ. ההקצאה שכבר ניתנת היא המינימום שבמינימום. החקלאות כבר הקטינה את צריכת המים השפירים והתייעלה, בעקבות המעבר לשימוש במי קולחין. הקיצוץ שמציעים הוא בבשר החי. אי-אפשר לומר לחקלאים להסתדר בלי מים שנה. זה להביא את המערכת לקטסטרופה".
הזרימה בירדן באזור גשר הפקק
(צילום: רועי רבין, רשות הטבע והגנים)
לדבריו, הפתרון אינו בחקלאות - אלא בצרכנים: "אנחנו לא השחקן היחיד פה. יש צריכה ביתית, מים לנוי, ולא יכול להיות שיקצצו רק בחקלאות. צריכים להיות סרטונים שקוראים לאזרחי ישראל לקצץ בצריכת המים. אבל הכי קל לומר לחקלאים: נקצץ לכם, ובלי פיצוי".
אי-שוויון בנטל
החקלאים כבר ביצעו קיצוץ של כ-20 אחוז מהמים, במטעים באזורים מנותקים ממערכת המים הארצית בגליל ובגולן, מה שהוביל להחלטות מגדלים על הורדת פרי ועקירת עצים. הפגיעה בדבורים עלולה לפגוע בכלל הגידולים החקלאיים הדורשים האבקה, בין היתר מספוא לבע"ח, הפוגעים בכמות הבשר ובמחיר המטרה בחלב ומזון קפוא.
דניאל קלוסקי, תושב כפר מונש ומזכיר ארגון מגדלי ההדרים וחקלאי בעצמו: "יש אזורים בארץ שאין להם מי קולחין, כמו בצפון, ויש גידולים שלא יכולים להיות מגודלים במי קולחין - כמו ירקות שצריכים איכות מים גבוהה. או למשל עגבניות, מלפפונים ועד גזר ותפוחי אדמה. כל החקלאים האלה יצטרכו לקצץ בגידולים".
"זו בעיה גדולה", הוא מוסיף: "לפחות פעמיים ביום פוגשים את החקלאי בצלחת. ופתאום תפגשו את החקלאים הישראלים פחות. זה קיצוץ לא נורמלי. ואחד הדברים האבסורדיים הוא שלא מקצצים במים לגינון ציבורי. תקצץ בגינון הציבורי - אז יהיה פחות ירוק. אם יקצצו בחקלאות, בלי לפצות את החקלאים, פשוט יסגרו את המשקים - וביטחון המזון שלנו ייפגע. זה פשוט הזוי שרק החקלאים נושאים בנטל".
יו"ר השלטון האזורי וראש מועצת מרחבים, שי חג'ג', דרש לעצור את הקיצוץ ולדון מחדש על המצב בשיתוף החקלאים והשלטון האזורי.
במים לישראל (האגודה של אגודות המים לחקלאות) אמרו כי הם דורשים להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים. "בעיית המים בישראל איננה בידי שמיים, אלא תוצאה של תכנון וניהול לקוי. גל החום הכבד בימים האחרונים מזכיר לכולנו אמת פשוטה זו. במהלך דיונים בוועדה לביקורת המדינה ובוועדת הכלכלה, שזכו להד תקשורתי רחב, הצגנו את הנתון החמור: מדי שנה מוזרמים לים מיליוני מ"ק של מי קולחים, בשעה שהחקלאות נאבקת על כל טיפה ומטעים נעקרים, בעיקר בצפון" נמסר.
ברשות המים מסרו בתגובה: "לאור הבצורת חסרת התקדים אנו פועלים במספר מישורים לצמצום צריכת המים. אחד המישורים הוא צמצום הצריכה לחקלאות בשנה הבאה. הנושא יידון במועצת רשות המים ולאחר מכן יופץ גם לשימוע ציבורי פתוח".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.08.25
