העולם סוף סוף מגלה את מה שאנחנו יודעים כבר מזמן: הקוטג׳ – כוכב ותיק של ארוחות הבוקר הישראליות – הוא הרבה יותר ממוצר חלב.
כך הפך הקוטג׳ לטרנד עולמי
(צילום ועריכה: ספיר גורדו)
הוא סמל כמעט לאומי, שמככב עשרות שנים על שולחנות הבוקר, בכריכים לבית הספר ולצד ירקות חתוכים. בפשטות שלו, הוא הפך לחבר ותיק – כזה שכולם מכירים, סומכים עליו ואוהבים. אבל הקוטג׳ עבר טרנספורמציה. בעשור האחרון הוא לא רק נשאר על הצלחת – הוא תפס מקום חדש: מממרח יומיומי למרכיב טרנדי וחדשני. היום הוא כבר מזוהה עם אורח חיים בריא ופעיל, והפך לשחקן מרכזי בתפריטים של ספורטאים, חובבי כושר, וכל מי שמחפש להוסיף חלבון לתפריט שלו.
אם בישראל זה תמיד היה ברור – בחו"ל הסיפור שונה. הקוטג’ היה בעבר מוצר שולי במקרר הסופרמרקט, מזוהה עם אוכלוסיות מבוגרות ולא נחשב אטרקטיבי במיוחד. אבל בשנים האחרונות גם שם התהפכה התמונה. הטרנד הבריאותי, יחד עם ההכרה בו כמקור חלבון מצוין, העבירו אותו לקדמת המדף. .
כך, למשל, נכתב במגזין הניו-יורקי The Cut: "לאחרונה, קוטג׳ נמצא בכל מקום – באלגוריתמים שלנו, על מדפי הסופר, ומשתלט על מתכונים שחלקם גובלים בחילול הקודש. החטיף שידוע כידידותי לבתי אבות – בזכות המרקם הרך והבטוח לשיניים תותבות – הוא כבר לא מה שהכרנו מדיאטות הניינטיז: היום, הקוטג' ממצב את עצמו כפתרון פלא שמחזק עצמות, בונה שרירים ומזין חברה שסובלת ממחסור בחלבון".
מסנדוויץ' פשוט לגלידה
נראה שקשה להתחמק מהקוטג׳ ברשתות החברתיות. מתכונים עתירי חלבון, לחמים מקוטג', קינוחים, ממרחים, פודינגים – הכול סובב סביבו. הוא הפך בסיס למנות מפתיעות וכוכב מרכזי של סרטוני "מה אכלתי היום", טריקים להכנה מהירה, וטיפים לתזונה נכונה. בלוגרי אוכל, משפיעני כושר, תזונאים ומדריכות פילאטיס באינסטגרם – כולם מדברים על קוטג’ כאוצר חלבון נגיש ושימושי במיוחד.
גם גיא שוקרון, יוצר תוכן קולינרי ומנהל קהילות שמתמקד בתזונה חכמה, הפך את הקוטג' לכוכב בעמוד האינסטגרם שלו, שמוקדש ברובו למתכונים עתירי חלבון. "זה התחיל מהעניין של הערכים התזונתיים שלו. מדובר במוצר סגור, ארוז, עם ערכים מאוד טובים – לפחות בארץ. רציתי להפוך אותו למשהו מעניין יותר, כי הוא באמת ורסטילי ויכול להשתלב כמעט בכל דבר. פעם הסתכלו עליו כמו על גבינה רגילה – שמים בלחם עם חביתה וזהו. ואז הגיעו ניסיונות כמו להוסיף לו משהו מתוק, לטחון אותו, לשים אותו במיקרו. אחד הטרנדים שגרם לי לחשוב אחרת היה גלידת קוטג'. הוא התחיל דווקא בארצות הברית, שם המרקם של הקוטג' פחות דליל מבארץ. אבל כשטוחנים אותו – מתקבל מרקם אוורירי וקרמי, והוסיפו לו פירות וטעמים. זה הפך אותו למתוק ובריא".
אתה רואה בזה טרנד ישראלי או חלק ממגמה עולמית?
זה טרנד עולמי לגמרי. בגלל שאני כל הזמן ברשתות, אני רואה את זה גם מחו"ל. אבל כישראלי, קשה לקלוע תמיד לקהל פה – הטעמים שונים.
יש יותר ביקוש למתכוני חלבון מהקהל שלך?
"בהחלט. זה משהו שרואים גם בסופרים. נהייתה מודעות מאוד גבוהה – אולי אפילו יותר מדי. כשאני מביא מתכון, אני נותן לאנשים אלטרנטיבה למה שקנוי ומעובד. קוטג', למשל, הוא מוצר איכותי שאפשר להשתמש בו ביצירתיות. טווח הגילאים 25–35, הם אלה אנשים שמחפשים פתרונות מהירים ובריאים – כמו להוסיף לקוטג' דבש, קינמון, אגוזים. בגלל שהוא רב-גוני, אני מנסה כל הזמן לחדש, אבל גם להתאים לטעם המקומי – למשל, בארץ פחות אוהבים לטחון אותו עם פירות יער. הצעירים יותר הולכים לכיוון של טונה".
כל אחד והקוטג' שלו
ואיך כל זה נראה בעיניים מקצועיות של תזונאי? פנינו ליאיר להב, דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, כדי להבין מה באמת עומד מאחורי הפופולריות של הקוטג' בקרב חובבי כושר ותזונה. "ההתייחסות היא לכל סוגי הגבינות, לא רק לקוטג' – בעיקר כאלו עם 3–5 אחוזי שומן. מה שהופך אותו לפופולרי זה פרופיל חומצות האמינו שלו – השילוב בין מי גבינה לקזאין, כמות החלבון שבגביע, והציון הגבוה שהוא מקבל במדדים של איכות חלבון", הוא מסביר.
אז קוטג' באמת נחשב מנת חלבון ראויה?
"בהחלט. בגביע קוטג' יש בין 20 ל־25 גרם חלבון, עם ערך ביולוגי גבוה. הוא בהחלט יכול לשמש כמנת חלבון אחרי אימון או אפילו כארוחה בפני עצמה".
מה חשוב לבדוק כשקונים קוטג' בסופר?
״עדיף לבחור קוטג' עם 3–5 אחוזי שומן. כדאי לשים לב לכמות הנתרן – במיוחד אצל אנשים שרגישים או צריכים להגביל את צריכת המלח. צריך לוודא שכמות הנתרן הכוללת בתפריט היומי נשארת סבירה".
גם בתנובה שמים לב לעניין, אך שומרים על גישה יותר זהירה. אביה בכלר מלניק, מנהלת יחידה עסקית תנובה, עמק ופיראוס, מתייחסת לטרנד ולמעמדו של הקוטג׳ בישראל. "מאוד קשה לחבר את זה ישירות לעלייה במכירות. מדובר בקטגוריה שקיימת כבר שנים. כן, היו אינדיקציות לגידול בשנים האחרונות, אבל קשה להגיד שזה בגלל החלבון דווקא. היו הרבה רעשים – גם קולינריים – שהתחילו ב־2023 והובילו לכך שנכנסו עוד מתכונים עם קוטג' למטבחים. אנחנו רואים מדי פעם מתכונים שתופסים תאוצה. בתחילת 2023 השקנו גם קוטג’ עם 12% שומן עם קמפיין תקשורתי, ולכן קשה לייחס את הביקוש רק לעניין הבריאותי".
בכלר מלניק מסבירה כי נראית עלייה בעניין בקוטג׳ גם בחו"ל. "בשנת 2023 ראינו בישראל גידול משמעותי בביקוש. גם ברשתות החברתיות אנחנו רואים יותר מתכונים שמגיעים מחו"ל – כמו טורטיות מקוטג'. אין לנו גישה ישירה לנתונים מהעולם, אבל בהחלט אפשר לזהות מגמה".
ואיך אצלנו הוא הפך למה שהוא היום?
"קוטג' תנובה הוא מותג אייקוני. הוא הגיע לארץ בתחילת שנות ה־60 – כשעובד של תנובה טעם אותו בארצות הברית והביא את הרעיון לארץ. בהתחלה הטעם לא התקבל טוב – היה חמוץ מדי. עם הזמן עבר שינויים והפך למה שהוא היום. יש סמלים תרבותיים שמלווים אותנו כמדינה. חלקם בתחום המזון. הקוטג' הוא נכס צאן ברזל – מוצר שמלווה אותנו מדור לדור, מגיל צעיר, ושההורים שלנו גם גדלו עליו. זה מה שהופך אותו לאייקון אמיתי".
