המקפיא הישראלי המצוי, בלבוש חורף, הוא סוג של מכונת זמן קולינרית.
יש בו סימנים למה אכלנו לאורך השנה ומה חשבנו שנאכל. עמוס בהבטחות מסתוריות לעתיד, בקופסאות אטומות שחשבנו שנזכור מה יש בהן, בחצאי חבילות, בחצאי אמיתות ובחצאי בגט.
מסקר לא מייצג שערכנו גילינו שאין מקפיא בלי קצוות של לחם, אין מקפיא בלי קופסה עם משהו אדום שהוא כנראה בולונז אבל אולי לא, ובוודאות אין מקפיא בלי בננה אחת לפחות, שחורה משנים ומכפור, עטופה בשקית סנדוויץ', צפונה בדלת או בירכתי המקפיא, מחכה שיעשו ממנה עוגה. למעשה, מדענים הוכיחו שמקפיא עובד בזכות הבננה שבדלת, והיצרנים הגדולים החלו לשווק מקפיאים עם בננה בילט-אין.
שלושה שבועות לפני פסח הגיע הרגע המיוחל ללמוד מה מכיל המקפיא שלכם ולקבל החלטות הרות גורל לגבי קילו סוכריות עוגה צבעוניות שקניתם כשחשבתם שתאפו מלא (בקורונה?), סוכר הקוקוס שהבאתם מתאילנד, בטוחים שתעברו לתזונה של פאד תאי גם בארץ, ופפריקה הונגרית כנראה. איש לא יודע מה יש בדיוק בצנצנת הזאת וחבל לזרוק.
הבאנו כבר עכשיו מדריך שאריות מהמקפיא. עם המחירים של האוכל בסופר - אנחנו לא נזרוק כלום! כמעט.
פרנץ' טוסט ברולה משודרג
אם כבר משתמשים בשאריות ישנות של לחם, כדאי לתגמל אותן במשרה של שמנת מתוקה וחלמונים (במקום חלב וביצים) ומעט סוכר. נוסיף עוד קצת סוכר בזמן הטיגון, לקבלת מעטפת ברולה. אתם עומדים להתאהב.
חומרים:
4 פרוסות לחם
2 חלמונים
¼ כוס סוכר
4 כפיות סוכר דמררה
½ כוס שמנת מתוקה
מעט מלח
חמאה
ברנר או תנור במצב גריל (חום עליון חזק)
הכנה:
1. טורפים את החלמונים עם הסוכר עד שמתקבל קצף בהיר ואוורירי. מוסיפים את השמנת המתוקה ואת המלח ומערבבים.
2. טובלים את פרוסות הלחם במשרה משני הצדדים ומעבירים לצלחת או לרשת.
3. טריק: מכניסים למקפיא מיד לכרבע שעה. מעולה לשמירת הצורה הסופית.
4. מחממים מחבת אל-דבק עם מעט חמאה, ומטגנים את הלחם המושרה משני הצדדים עד שיש לו צבע זהוב יפה.
5. מוציאים מהמחבת, בוזקים מעט סוכר מלמעלה ומקרמלים אותו בברנר או בתנור.
פירורי לחם מתובלים
מפזרים אותם על פסטה, על עוף צלוי, על ירקות בתנור, מוסיפים לסלט, או כמובן לציפוי השניצל. מנצלים פה שאריות של לחם, כל לחם יעבוד, עם פטרוזיליה שקצצתם ושום שהקפאתם באביב הקודם, כשהיה טרי, ועוד רגע תחדשו את המלאי.
חומרים:
4-6 פרוסות לחם
2 ו-1/2 כפות שמן זית
¼ כפית מלח או קצת יותר
¼ כפית פלפל שחור גרוס
1 כף פטרוזיליה קצוצה
1 שן שום כתושה
¼ כפית פפריקה מתוקה
הכנה:
1. שמים את הלחם על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים אותו בחום נמוך לייבוש מוחלט וקלייה (100 מעלות ל-1/2 שעה). מפקחים שלא נשרף.
2. שמים את הלחם במעבד מזון עם כל התבלינים, למעט שמן הזית. טוחנים בפולסים.
3. שומרים בכלי אטום עד השימוש.
4. אפשר וכדאי לקלות את הפירורים במחבת עם מעט שמן זית לשיפור החיים עצמם.
עוגיות בצק עלים עם פיסטוקים, קינמון ודבש
קשה להגיד פה כמויות מדויקות כי אין דרך לחזות באמת כמה בצק עלים שמרתם, מקסימום תישארו עם ממרח פיסטוקים נהדר שתשגרו למקפיא ותשלפו בשנה הבאה בלי שמץ של מושג מה זה.
חומרים:
שארית של בצק עלים, מופשרת ללילה במקרר או לשעה בחוץ
לממרח הפיסטוקים:
½ כוס פיסטוקים קלויים קלופים
¼ כוס סוכר
50 גרם חמאה
קורט מלח
לציפוי: 1 ביצה טרופה
להגשה: דבש מחומם מעט כדי לדלל אותו.
אופציה: עלים יבשים של ורדים
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (180 מעלות) ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
2. קוצצים את הפיסטוקים עם הסוכר במעבד מזון בפולסים. מוסיפים את החמאה ואת המלח ומעבדים ביחד לקרם.
3. חותכים את בצק העלים לשני חצאים.
4. מורחים הקרם על חצי אחד, מכסים בשני.
5. חותכים את הבצק לרצועות בעובי 1 ס"מ ומגלגלים אותן סביב עצמן בתנועת הברגה ואז עושים בהן קשר. אין חשיבות לאורך.
6. מסדרים על תבנית ומברישים בביצה טרופה. אופים 15 דקות או עד הזהבה.
7. זולפים דבש חמים ומקשטים בעלי ורדים.
8. אוכלים מיד.
ההיסטוריה של ההקפאה
ההיסטוריה של האוכל היא, במובנים רבים, ההיסטוריה של האנושות עצמה. ובאופן די ברור - גם של המלחמות שלה. למעלה ממחצית האוכל היבש שאנחנו צורכים התפתח והושרש בזכות טכנולוגיות של מלחמה. קשה לפעמים לתפוס עד כמה אוכל הוא מרכיב חשוב בכוח צבאי. הצבא צועד על קיבתו זו לא קלישאה, אלא אמת מוחלטת, ומלחמת העולם השנייה עבור האמריקאים, ששלחו ליבשת זרה מיליוני חיילים שצריך להאכיל, הייתה כר פורה לחידושים שמלווים אותנו עד היום.
אם יצא לכם לאכול צ'יטוס, דוריטוס גבינה, פרינגלס ואפילו M&M's, או לשתות מיץ תפוזים מרוכז - אתם נהנים מפירות המלחמה ההיא. החטיפים - אבקת גבינה מיובשת או אבקת תפוחי אדמה, מיץ התפוזים המרוכז - ויטמין סי לחיילים. והאם אנד אמ'ס - ציפוי הסוכר התגלה כדרך מעולה לשנע חטיפים שלא יימסו, ובהמשך הפך לממתק פופולרי.
בזמן המלחמה ארה"ב השתמשה כמעט בכל מלאי השימורים במדינה ושינעה אותו מעבר לים לטובת חייליה. בבית נרשם מחסור במאכלים נפוצים, ולראשונה רשתות הסופר התחילו להשתמש במקפיאים בחנויות, משווקות אוכל קפוא להמונים.
הטכנולוגיה הייתה קיימת עוד קודם, אבל התקבלה בחשדנות גדולה. המלחמה הסירה את החומה הזו והביאה מאכלים שמותאמים למשפחה העסוקה - ארוחות טלוויזיה מאורגנות ומוכנות מראש, רק לחמם ולהגיש.
עם סיום המלחמה הלך המקפיא המסחרי והשתכלל והתפתח, וכל הקטגוריה הזו, המציעה מגוון וחיי מדף, נעשתה פופולרית בעולם המערבי.
המדריך למקפיא המושלם
הנה הרבה חוקים. ברור שאיש לא יאמץ את כולם, אבל בחרו אחד וחבקו אותו אליכם.
סימון: כל מה שנכנס למקפיא צריך סימון. דין הפפריקה כדין שאריות המרק כדין הקציצות של סבתא ואפילו כדין הבננה. על הכל שימו מדבקה עמידה במים שכתוב עליה בטוש חד לא מחיק (כמו "שארפי") מה התכולה, תאריך ההקפאה והערות במידת הצורך (אלרגנים, כמות מנות וכו'). את הסימון שמים במקום שקל יהיה לראות, לעיתים כדאי בשני מקומות (למעלה ובצד).
סדר: מקפיא אוהב סדר. נסו עד כמה שאפשר להשתמש בקופסאות אחידות שאפשר לערום זו על זו. לא תקף לאריזות סגורות, רק לשאריות ולאריזות פתוחות.
הכירו את השקיות הננעלות (זיפלוק). הן חוסכות מקום באופן נהדר, ואפשר לשים בהן גם מרק שצונן היטב.
במדף העליון שמים את הלחם. מתחתיו מרקים, רטבים, שאריות מבושלות. במדף התחתון את הבשר והעוף הטריים (בטיחות מזון - למנוע מאלו לטפטף במקרה על האוכל הזמין למאכל).
בדלת: תבלינים, עשבים, גבינה מגוררת.
חיי מדף
זמן חיי המדף של מזון קפוא משתנה מאוד בין מוצר למוצר ובין מקפיא למקפיא, ותלוי גם באיכות ובמהירות ההקפאה. מה שכתוב פה זו המלצה בלבד:
לחמים ובצקים - עד 3 חודשים.
ירקות קפואים - עד 10 חודשים.
רטבים, צירים ומרקים - עד 4 חודשים.
מנות מבושלות / שאריות - בין 2 ל-6 חודשים.
גבינות קשות מגוררות (פרמזן, קשקבל) - עד 8 חודשים.
בשר ודגים - בין 3 ל-12 חודשים.
מה לא לשמור לנצח:
תבשילים בלי סימון ותאריך - אין סיכוי שתיגעו בהם.
ירקות קפואים שהתמלאו בקרח.
מאכלים לא ברורים שנראים כמו ניסוי כימי.
אין/אאוט
המלצה להוסיף למלאי של המקפיא:
- קופסאות של 250 מ"ל עם בצל מטוגן. מכינים ערימה מראש ואז מקפיאים. מקצר תהליכים משמעותית.
- עגבניות מרוסקות אחרי שהתרככו. רוטב עגבניות זמין וטבעי לכל בולונז או ממולאים. זול בהרבה מהסופר. נשמר היטב.
- פרמזן מגוררת. קניתם גוש? התקמצנתם להשתמש בו והוא הפך לאבן עם כוויות של עובש? איזה ייאוש. בפעם הבאה כדאי לקחת גוש נוסף, לגרר את כולו במעבד מזון ולחלק לשקיות ננעלות של 50 גרם כל אחת. שלפו לסלט הקיסר, לפסטה, לפסטו.
- קליפות פרמזן. הקצה החיצוני של הגבינה כבר מזמן הפך לשם דבר כמשפר טעם. באיטליה מוכרים קליפות פרמזן בשקית. הוסיפו למרק ירקות או לווישיסואז ותבשילים ארוכים. מוסיף ערימות של אוממי שאיש לא יידע לזהות את מקורו.
- תמרים קפואים או ענבים קפואים בעונה. נשנוש בריא ומושלם.
- פירות וירקות בעונתם (מנגו, במיה, חזרת מגוררת, אנחנו מדברות עליכם!).
- ציר מרק שהכנתם במיוחד. המדור נסקל בכל פעם שהוא מבקש מכם להוסיף ציר.
המלצה מה להעיף מהמקפיא דחוף:
- תבשילים בלי סימון. הרי לא תפתחו ותגידו, אוי, הנה רוטב העגבניות של הקציצות מפברואר 2022! התגעגעתי.
- תבלינים בלי סימון. הם מאבדים את הארומה במהירות. חאלס. עדיף לקנות כמויות קטנות ולחדש מלאי. לכו תתמודדו עם הצנצנות, וכנראה אף פעם לא תדעו באמת אם אלה היו זרעי שומר או זרעי כמון או קימל.
- חומר גלם אקזוטי שהבאתם מחו"ל - פפריקה הונגרית, סוכר קוקוס, תערובת תבלינים סינית או מיקס אינסטנט אמריקאי. תוציאו ותבטיחו שבתוך שבועיים תשתמשו, אם לא - לפח. זיכרונות זה בתמונות.
- שאריות של בצק. פיצה, פריך, עלים. ביי.
- ציר מרק בקופסה גדולה משני ליטרים. מדובר בפסל במינוס ארבע מעלות שסותם את המקפיא.
- ניסיונות בישול של הילדים. זה לא חמוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
