הדור החדש של הטיפולים התרופתיים להשמנה חולל מהפכה של ממש ברפואת ההשמנה. בשנים האחרונות הפכו התרופות מכלי טיפולי נקודתי לחלק מרכזי בהתמודדות עם מחלה כרונית, מורכבת ורבת השלכות. אבל ככל שהמשקל יורד מהר יותר וביעילות רבה יותר, מתחדדת שאלה חדשה: לא רק כמה קילוגרמים ירדו, אלא מה בדיוק הגוף איבד בדרך.
אמנם ירידה במשקל יכולה להיות הישג בריאותי משמעותי, אך היא אינה נמדדת רק במספר שעל המאזניים. לצד איבוד מסת שומן, הגוף עלול לאבד גם שריר וצפיפות עצם, בעיקר כאשר צריכת המזון יורדת בחדות והטיפול אינו מלווה בתזונה מתאימה ובפעילות גופנית. מסיבה זו, יותר ויותר גופים מקצועיים בעולם מדגישים כי טיפול תרופתי בהשמנה צריך להינתן כחלק מתוכנית רחבה, ולא כפתרון שעומד בפני עצמו.
ארגון הבריאות העולמי כבר פרסם הנחיות גלובליות רשמיות הממליצות לשקול טיפול תרופתי ארוך טווח במבוגרים המתמודדים עם השמנה, כחלק מתוכנית טיפול כוללת המשלבת תזונה, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי. הדגש הזה קיבל חיזוק גם מנייר עמדה רחב היקף של פדרציית ההשמנה העולמית, שפורסם בחודש אפריל האחרון בכתב העת Obesity Reviews.
ד"ר הדר מילוא רז: "למדנו על הסכנות הטמונות בירידה לא איכותית במשקל. לעיתים היא גוררת איתה תופעות חדשות ואף תחלואה שלא הייתה קיימת לפני הירידה במשקל"
בנייר העמדה התייחסו החוקרים לעידן החדש של הטיפולים התרופתיים, והדגישו כי לצד היעילות הגבוהה בהפחתת משקל, יש להביא בחשבון גם את הסיכון לאובדן שריר וצפיפות עצם. המסקנה ברורה: בעידן שבו התרופות מצליחות להוריד משקל במהירות וביעילות, האתגר הבא הוא איכות הירידה.
ד"ר הדר מילוא רז, אנדוקרינולוגית, מדגישה כי נקודת המוצא של הטיפול בהשמנה היא רפואית ותפקודית . "המטרה היא להפחית סיכון לסוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם, לשפר את איכות החיים, ובסופו של דבר גם לצמצם את הסיכון למחלות לב וכלי דם", היא אומרת.
לדבריה, התרופות החדשות הן "כלי טיפולי מדהים ועוצמתי שמשנה חיים", משום שהן מסייעות למטופלים להשיג שליטה תזונתית ומשקלית שלא הייתה להם בעבר. אלא שדווקא היעילות הגבוהה שלהן עלולה ליצור תחושה מטעה שהתרופה יכולה לעשות את כל העבודה לבדה.
ד"ר הדר מילוא רזצילום: דוברות שיבא"ההשפעה המשמעותית שלהן על הירידה במשקל גורמת לעיתים למטופלים לטעות ולחשוב שמדובר בפתרון קסם שאינו דורש התערבות נוספת", היא אומרת. "עם הזמן, וככל שהמטופלים הפחיתו ממשקלם באופן משמעותי יותר ולאורך זמן ממושך יותר, למדנו על הסכנות הטמונות בירידה לא איכותית במשקל. לעיתים היא גוררת איתה תופעות חדשות ואף תחלואה שלא הייתה קיימת לפני הירידה במשקל".
לכן, היא מסבירה, לא מספיק לעקוב רק אחרי המספר שעל המשקל. צריך לבחון גם את איכות הירידה: מה הגוף מאבד, מה הוא מצליח לשמר, ואיך מונעים פגיעה בשריר ובעצם. איבוד שריר, היא מזכירה, הוא תהליך טבעי שמתחיל כבר בשנות השלושים לחיים, אך ירידה מהירה או לא מאוזנת במשקל עלולה להאיץ אותו. "כל מטופל ומטופלת שמקבלים טיפול תרופתי צריכים לקחת חלק בתוכנית תמיכה מקיפה, הכוללת פעילות גופנית מותאמת וייעוץ תזונתי אישי".
על אף הזריקות, חשוב לחשוב על מה נכנס לצלחת
(צילום: Shutterstock)
הצלע התזונתית הופכת חשובה במיוחד בגלל אחת ההשפעות המרכזיות של התרופות: ירידה משמעותית בתיאבון ובכמויות המזון. זהו חלק ממה שהופך אותן ליעילות, אבל גם מה שמחייב את המטופלים לחשוב אחרת על מה שנכנס לצלחת. "אני מקפידה לומר למטופלים שלי שעם יעילות גבוהה מגיעה אחריות גדולה", אומרת ד"ר יפית קסלר, דיאטנית קלינית. "התרופות המתקדמות לטיפול במחלת ההשמנה הן פורצות דרך, אך הן אינן מחליפות ליווי תזונתי על ידי דיאטנית קלינית. להפך, הן מחייבות אותו. כשאוכלים מעט, נוצר קושי להגיע לצריכת רכיבי התזונה החיוניים שהגוף זקוק להם, ויש משמעות גדולה לליווי התזונתי להצלחת התהליך ולשמירה על הבריאות והתוצאות שהושגו".
יפית קסלר, דיאטניתמכאן השאלה אינה רק איך לאכול פחות, אלא איך לאכול מספיק טוב בתוך נפח מזון קטן יותר. "חשוב להקפיד על צריכת חלבון מספקת במהלך היום, ולפזר אותה על פני הארוחות", היא אומרת. "כדי לשמור על מסת העצם, חשוב להקפיד על צריכה מספקת של סידן וויטמין D. בנוסף, יש להקפיד על צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים, שתייה מספקת, ובמידת הצורך גם מעקב אחר חסרים תזונתיים".
מעבר לכך, מסבירה קסלר כי הליווי התזונתי נועד גם להפחית תופעות לוואי ולבנות הרגלי אכילה חדשים, ולא רק לצמצם כמויות. "חשוב לזכור שהמטרה אינה רק ירידה במשקל, אלא שיפור הבריאות הכוללת תוך שמירה על תפקוד, מסת שריר ואיכות חיים לאורך זמן".
ויטמין D. חיוני למניעה של איבוד מסת עצם
(ShutterStock)
השריר צריך סיבה להישאר
אם התזונה מספקת לגוף את חומרי הבנייה, הפעילות הגופנית, ובעיקר אימוני הכוח, נותנת לו את הסיבה להשתמש בהם, בזמן גירעון קלורי הגוף מחפש מקורות אנרגיה. כאשר אוכלים פחות, כפי שקורה פעמים רבות תחת השפעת התרופות, הגוף אמנם משתמש במאגרי השומן, אך לא רק בהם.
"בהיעדר גירוי מספק לשריר באמצעות פעילות גופנית, ובעיקר אימוני כוח, הגוף אינו מנצל רק את מאגרי השומן וחלק משמעותי מהירידה עלול להגיע גם ממסת השריר", מסביר דני זלבסקי, פיזיולוג מאמץ ודיאטן קליני במלר"ם איכילוב. "אם בהמשך תהליך הירידה במשקל תתרחש עלייה חוזרת במשקל, תופעה שכיחה לאחר הפסקת טיפול תרופתי, עיקר המשקל שיחזור יהיה מסת שומן, בעוד שמסת השריר שאבדה לא תשוקם באופן משמעותי ללא אימוני כוח".
דני זלבסקיצילום: המרכז הרפואי איכילובכך, הוא אומר, עלול להיווצר מעגל בעייתי של ירידה ועלייה חוזרת במשקל. "בכל מחזור של ירידה במשקל הגוף מאבד גם מסת שריר, ובכל מחזור של עלייה במשקל הוא מחזיר בעיקר מסת שומן. עם הזמן הרכב הגוף עלול להידרדר. אחוז השומן עולה, מסת השריר יורדת, וגם אם המשקל הכולל דומה, האדם נמצא במצב מטבולי פחות בריא".
מסת שריר. המנוע המטבולי של הגוף
(shutterstock)
אבל השריר אינו חשוב רק משום שהוא משפיע על הרכב הגוף. "השרירים הם המנוע המטבולי של הגוף", אומר זלבסקי. "מסת השריר היא אחת הרקמות המרכזיות שקובעות את קצב חילוף החומרים במנוחה. ככל שמאבדים יותר שריר, חילוף החומרים עלול להאט, מה שמקשה על המשך הירידה ומעלה את הסיכון לעלייה חוזרת במשקל".
דני זלבסקי: "פגיעה במסת השריר עלולה להוביל לחולשה ולפגיעה באיכות החיים. מעבר לכך, השריר הוא איבר פעיל מבחינה בריאותית. הוא משפר את הרגישות לאינסולין, מסייע באיזון רמות הסוכר בדם ותורם להפחתת תהליכים דלקתיים בגוף"
לצד ההשפעה המטבולית, יש גם משמעות תפקודית יומיומית. "השרירים אחראיים על פעולות בסיסיות כמו קימה מכיסא, עלייה במדרגות ונשיאת קניות", הוא אומר. "פגיעה במסת השריר עלולה להוביל לחולשה ולפגיעה באיכות החיים. מעבר לכך, השריר הוא איבר פעיל מבחינה בריאותית. הוא משפר את הרגישות לאינסולין, מסייע באיזון רמות הסוכר בדם ותורם להפחתת תהליכים דלקתיים בגוף".
אימוני כח. חשוב לא לזנוח
(צילום: shutterstock)
איך מתאמנים נכון?
לדברי זלבסקי, הדרך המרכזית לצמצם את אובדן השריר היא לשלב בתהליך אימוני כוח באופן קבוע. "מחקרים מראים שפעילות גופנית, ובעיקר אימוני התנגדות, היא אחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על מסת השריר במהלך טיפול תרופתי לירידה במשקל", הוא אומר. "אימון הכוח מספק לשריר גירוי שמאותת לגוף לשמר אותו. גם כשהגוף נמצא בגירעון קלורי ואוכל פחות, הגירוי שמגיע מהאימון מסמן שיש צורך לשמור על מסת השריר".
ההמלצה, לדבריו, היא לבצע לפחות שניים עד שלושה אימוני כוח בשבוע. "כדי לשמר, ולעיתים גם להגדיל מסת שריר, צריך אימון שמאפשר להעלות עומס בהדרגה", הוא מסביר. "לכן אימון עם משקולות או מכשירי התנגדות יהיה לרוב יעיל יותר מאימון שמבוסס בעיקר על משקל הגוף או גומיות התנגדות. יוגה ופילאטיס יכולים להיות מצוינים לשיפור גמישות, יציבה, שיווי משקל ואיכות תנועה, אבל כשמדברים על שמירה על מסת שריר בזמן ירידה במשקל, חשוב לשלב גם אימוני כוח".
אימונים דוגמת יוגה או פילאטיס אינם מספיקים
(צילום: shutterstock)
למי שמתחיל מאפס, זלבסקי ממליץ להתחיל פשוט ובהדרגה. "אפשר להתחיל בשמונה עד עשרה תרגילים בסיסיים, אחד עד שלושה סטים לכל תרגיל, ושמונה עד 12 חזרות בכל סט", הוא אומר. "העומס צריך להיות כזה שמאפשר לבצע את התרגיל בצורה בטוחה, אבל עדיין להרגיש מאמץ בינוני עד גבוה בסוף הסט. עם הזמן אפשר להעלות בהדרגה את המשקל, את מספר הסטים או את מורכבות התרגילים".
דוגמאות לתרגילים בסיסיים כוללות קימה וישיבה מכיסא, בדומה לסקוואט, לחיצת חזה, חתירה ומשיכת פולי עליון לשרירי הגב, לחיצת כתפיים, עליות מדרגה, כפיפות מרפקים ותרגילים לשרירי הליבה. "אפשר לבצע את האימונים עם משקולות חופשיות, מכונות כוח, גומיות התנגדות או משקל הגוף", הוא אומר. "למי שלא התאמן בעבר, או למי שמתמודד עם מחלות רקע, מומלץ להתחיל בליווי של מאמן או מאמנת כושר ולבנות תוכנית שמתאימה ליכולת האישית".
