תוסיפו מלח, תוסיפו טעם – ואולי גם תוסיפו דכדוך? מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Journal Of Immunology, בחן את הקשר בין צריכת תזונה עתירת מלח לבין הופעת תסמינים דמויי דיכאון בעכברים, ומצא כי עכברים שקיבלו תפריט עתיר מלח פיתחו תסמיני דיכאון. למרות שעדיין מוקדם להסיק מסקנות חד-משמעיות, תוצאות המחקר מספקות הוכחה נוספת בדמות ההשפעה שיש לתזונה על המצב הנפשי של יצורים חיים.
במסגרת המחקר, חולקו עכברים לשתי קבוצות והוזנו בתפריט רגיל או עתיר מלח למשך חמישה עד שמונה שבועות. החוקרים השתמשו בשיטות שונות למעקב אחר התנהגות העכברים, וכללו גם קבוצת ביקורת חיובית של עכברים שחוו הגבלה מתמשכת – מודל מקובל לדיכאון.
"ממצאי המחקר הראו כי העכברים שקיבלו תפריט עתיר מלח הפגינו התנהגויות דומות לאלו של קבוצת הביקורת החיובית, דבר שמעיד על כך שהתפריט העתיר מלח גרם לתסמינים דמויי דיכאון. מעבר לכך, הם אף איתרו עלייה בייצור ציטוקין בשם Interleukin-17A שמקושר להופעת תסמיני דיכאון", מסביר ד"ר עופר שמגר, ראש המערך הפסיכיאטרי בקריה הרפואית רמב"ם.
ד"ר עופר שמגרצילום: הקריה הרפואית רמב"םהוא מוסיף: "הניתוחים שערכו החוקרים חשפו כי תאים מסוימים העלו את רמת הייצור של IL-17A. כמו כן התגלו רמות גבוהות יותר של ציטוקין זה בטחול ובאזורים שונים במוח של העכברים שניזונו בתזונה עתירת מלח. ממצאים אלה מצביעים על כך שהדיאטה עתירת המלח עודדה את הייצור של אותו ציטוקין, המקושר להתפתחות תסמיני דיכאון".
ד"ר עופר שמגר: "אם יתברר שאכן ניתן לתרגם את תוצאות המחקר גם לבני אדם, אני מניח שההמלצה לעתיד היא פשוט לאכול פחות מלח ועל-ידי כך להקטין את הסיכון לדיכאון - כמו שמי שאוכל פחות מלח מקטין את הסיכון ללחץ דם, אבל לא מונע אותו"
בשלב השני ניסו החוקרים לחסום את התאים שמייצרים את ה-IL-17A, במקביל לשמירה על תזונה עתירת מלח, אך על אף זאת, לא נרשמה עלייה ב- IL-17Aולפיכך – גם לא עלייה בתסמיני הדיכאון. "כלומר, אנחנו מבינים שיש קשר סיבתי, לפחות בעכברים, לבין צריכת מלח גבוהה לבין דיכאון כי כאמור, צריכת מלח גבוהה מעלה את הייצור של ציטוקין זה, שהוא אחד הגורמים לעלייה בדיכאון בעכברים וגם בבני אדם כנראה", מוסיף ד"ר שמגר.
מה ניתן ללמוד מכך?
ד"ר שמגר: "בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שהראו קשר בין צריכת מלח גבוהה לשכיחות של מצבי דיכאון וחרדה. המחקרים האלה לא הראו קשר סיבתי – האם צריכת מלח גבוהה אכן גורמת לדיכאון או שהדבר נובע מהסיבה, למשל, שחולים דיכאוניים נוטים לצרוך יותר מלח. המחקר שבו אנחנו דנים, יש בו חידוש: אומנם הוא נערך על עכברים, אך פעם ראשונה הוא מראה שיש קשר סיבתי בין צריכת מלח גבוהה לבין דיכאון, ויש גם הסבר ביולוגי שמסביר את המנגנון הזה".
3 צפייה בגלריה
ד"ר שמגר: "המחקר מראה שיש קשר סיבתי בין צריכת מלח גבוהה לבין דיכאון, ויש גם הסבר ביולוגי שמסביר את המנגנון הזה"
(צילום: Shutterstock)
המחקר הנוכחי נערך בעכברים, המשמשים לרוב כאמצעי חשוב לאיסוף נתונים ומספקים מידע מועיל. עם זאת, ככל הנראה יידרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם בני אדם יחוו תוצאות דומות, ומה יכולות להיות ההשלכות ארוכות הטווח.
"עכברים הם לא בני אדם, ותסמיני דיכאון בעכברים כמו ירידה בתנועתיות, ביצר ההרפתקנות וריחוק חברתי אומנם שווי ערך לדיכאון בבני אדם, אך הם לא בדיוק אותו הדבר", מוסיף ד"ר שמגר, "חשוב גם לציין כי הגורמים לדיכאון הם רבים ומגוונים ושצריכת מלח יכולה לתרום להם, אך זה לא אומר שאם מחר נגיד לחולים שלנו 'תאכלו פחות מלח' כולם יחלימו מדיכאון ונמנע את כל מצבי הדיכאון בעולם".
הוא מוסיף: "אם יתברר שאכן ניתן לתרגם את תוצאות המחקר גם לבני אדם, אני מניח שההמלצה לעתיד היא פשוט לאכול פחות מלח ועל-ידי כך להקטין את הסיכון לדיכאון - כמו שמי שאוכל פחות מלח מקטין את הסיכון ללחץ דם, אבל לא מונע אותו".
סיבה נוספת להורדת צריכת המלח
המחקר הנוכחי מצטרף לשורה של עדויות שהולכות ומצטברות בשנים האחרונות, ומצביעות על הקשר ההדוק בין מה שאנחנו אוכלים לבין מצבנו הבריאותי והנפשי. נושא התזונה והשפעתה על מצב הרוח כבר מזמן אינו נחשב לתחום שולי, אלא הפך לחלק בלתי נפרד מהתפיסה המודרנית של בריאות הוליסטית. בהתאם לכך, המחקר הנוכחי מוסיף נדבך נוסף ומצביע על סיבה פוטנציאלית נוספת לצמצום צריכת המלח – רכיב מרכזי בתזונה המערבית, שידוע כגורם למגוון רחב של מחלות.
מיכל סוקמןצילום: מכבי שירותי בריאות"היום אנחנו כבר יודעים שיש קשר מאוד הדוק בין מערכת העיכול שלנו למוח או בשפה המקצועית – Gut-Brain Connection", אומרת מיכל סוקמן, דיאטנית מחוז מרכז במכבי שירותי בריאות. "אנחנו יודעים שהדרך שבה מערכת העיכול שלנו מתפעלת ובפרט המיקרוביום – כמות החיידקים וסוג החיידקים - משפיעים על הפרשת חומרים כמו רצפטורים ונוירו-טרנסמיטורים במוח - חומרים שמשפרים את מצב הרוח".
מיכל סוקמן, תזונאית: "כבר היום "אנחנו עובדים באופן הזה עם חולים שסובלים מדיכאון ומחרדה ואפילו מחלות יותר דרמטיות כמו סכיזופרניה. אנחנו רואים שאנחנו יכולים להשפיע על התסמינים על-ידי שינוי תזונתי"
היא מוסיפה: "אנחנו עובדים ככה המון עם חולים שסובלים מדיכאון ומחרדה ואפילו מחלות יותר דרמטיות כמו סכיזופרניה. אנחנו רואים שאנחנו יכולים להשפיע על התסמינים על-ידי שינוי תזונתי. כשאנחנו אוכלים כמות גדולה של מלח שבדרך כלל מגיעה מאוכל שהוא מעובד אנחנו יודעים שזה אוכל שפחות טוב לבריאות שלנו. כך שאם אני רוצה לנסות להבין משהו מאוד תצפיתי מעכברים ולהשליך עליו, אני בהחלט יכולה לחשוב על זה שאוכל מלוח או מעובד יכול להשפיע על מצב הרוח שלנו".
3 צפייה בגלריה
כשאנחנו אוכלים כמות גדולה של מלח שבדרך כלל מגיע מאוכל שהוא מעובד אנחנו יודעים שזה אוכל שפחות טוב לבריאות שלנו
(צילום: Shutterstock)
אילו עוד סכנות יש בצריכת מלח עודפת?
סוקמן: "הגוף שלנו חייב מלח לתפקוד הבסיסי שלו, אך התזונה שלנו גורמת לנו לאכול הרבה יותר כי נתרן הוא חומר שימור מאוד זול ומאוד יעיל. זה גם עניין אבולוציוני – נתרן הוא מרכיב שהיה חסר בתזונה בימי קדם ולמדנו לאהוב אוכל שחסר לנו.
"אנחנו יודעים ממחקרים תצפיתיים שאנשים שאוכלים כמות גדולה של מלח, היא לרוב מגיעה מאוכל מעובד. השימוש במלח הביתי הוא לרוב עד שליש מצריכת המלח שלנו, גם אם אני ממליחה את האוכל שלי. הבעיה היא האוכל המעובד, שם כמויות המלח הרבה יותר גדולות. זה אוכל שמקושר יותר לתחלואה כללית ולמחלות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם".
כיצד נוכל לצמצם את צריכת המלח?
סוקמן: "הכי פשוט: יש לצמצם צריכת מזון מעובד, ולהימנע מכמה שיותר מזונות המסומנים עם כמות נתרן גבוהה. בנוסף, בזמן בישול, יש לשים את המלח כמה שיותר בסוף הבישול. אז הטעם שלו יהיה יותר דומיננטי והתבשיל כולו יצריך פחות מלח".
