בדרך כלל, כשמדווחים בתקשורת על פרידה של סלבס, ממהרים בקבוצות הגרושים בפייסבוק לפרסם צילום מסך של הידיעה, לכתוב כותרת מתלהבת בנוסח Welcome to the Club, ובניסוח עדין פחות, "יאללה, עכשיו אפשר להסתער", כאילו זו בדיוק הסיבה שעד היום לא היה לך צ'אנס עם נועם טור, כי קרן פלס תפסה אותו קודם. אלא שלאחרונה, כשדווח על עוד זוג ידוע שנפרד, התגובות היו שונות. אנשים ממש לקחו את הפרידה הזו קשה. כמעט באופן אישי. הסיבה היא שמדובר בזוג בפרק ב'. וזה משנה לגמרי את הפילטר.
כשזוג מתגרש, אותנו הגרושים זה לא ממש מפתיע או מרשים. אחרי הכול, כבר היינו שם. אנו מאחלים להם בהצלחה, מקווים בשבילם שסיימו את זה יפה ומייעצים להם לבחור תמונת פרופיל טובה בטינדר. סליחה, במקרה של סלבס, באפליקציית Raya. אנחנו רק אזובי קיר.
אבל כשמדובר בזוג בפרק ב', שבמשך תקופה כל כך ארוכה עוד דגמן אהבה מופלאה, זו כבר לא סתם רכילות. זה סדק קטן בחלום הקולקטיבי שלנו. זה רגע שמזכיר שגם אם הצלחנו לאסוף את השברים, להדביק ולבנות משהו חדש - לא רק שאין לזה תעודת אחריות - מקסימום נקבל זיכוי לשיברון הלב הבא.
אמנע מלהזכיר את השמות של בני הזוג המפורסם. רק אומר שהוא קומיקאי בן 53, היא יזמית בת 54, והם היו יחד קרוב לארבע שנים. טוב, נו. אוסיף שבעבר היו לבחור גם שני דייטים לא ממש מוצלחים עם יודית, יודית (זאת מהמערכון של הקומיקאי). ואם אתן ממש מתעקשות, מדובר בעידן אלתרמן וצמרת פירסט. זוג שלא הפסיק להעלות לפייסבוק סרטונים מבעבעי לבבות ואף להתראיין על "הסוד לאהבה בפרק ב'", כולל אצלנו ב"לאשה".
והנה, ככה פתאום, הם הודיעו שזה נגמר. "שלוש שנים וחצי של אהבה עמוקה ואינטימיות, ומכאן אנחנו משחררים", כתבו. ומכאן התגובות בקבוצות הגרושים לא הפסיקו לזרום: "עם אהבה כל כך גדולה, איך ולמה זה קרה?".
אלתרמן ופירסט היוו סוג של פוסטר לזוגיות מושלמת בפרק ב'. עבור גרושים שטרם מצאו את אהבת חייהם, הם נתנו את התקווה שזה נמצא עבורם ממש מעבר לפינה. עבור אלה שכבר היו בזוגיות, הם הוכיחו שהנה - גם בלי ילדים משותפים ובלי איחוד כתובות, זה יכול לעבוד מצוין.
לא מזמן ישבתי לקפה עם חברה שנמצאת בזוגיות פרק ב' זה שנה. היא סיפרה לי על עוד משבר שאירע אחרי שבן זוגה שם את ילדיו במקום הראשון - ובהתאם לכך גם את גרושתו - על חשבונה. ואז הוסיפה בדמעות: "לנו כבר לא יהיו ילדים משותפים ביחד".
כי זה הדבר שהכי מפחיד בזוגיות בפרק ב', במיוחד בכזו שאין בה הרבה לאן להתקדם ושהקשר הנוכחי הוא פחות או יותר גם מה שיהיה בעתיד: תמיד יש תחושה שאין מספיק דבק. לכן החשש הקבוע הוא שבבוא הזמן הדבק ייחלש וזה לא יחזיק. הפרידה של אלתרמן ופירסט הנציחה את הפחד הגדול הזה - שסופו של "הפוסטר" להתרופף ולהיתלש מהקיר, שפרק ב', כשמו כן הוא: רק פרק אחד בספר. סיפור אהבה שלעולם לא יהפוך לאגדה.
ועדיין, מנגד, פה ושם יש זוגות שדווקא כן מצליחים לעשות זאת. ומי יודע? אולי אפילו אלתרמן ימצא את עצמו בדייט שלישי ומוצלח יותר עם "יודית", ושניהם יגורו יחד, באושר ועושר, ברחוב רייך 3, כמובן.
