ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר לשב"כ, אך לא לצה"ל, למנות צוות תחקור חיצוני לחקירת מחדלי 7 באוקטובר, והוא זה שגיבש את הממצאים, המסקנות וההמלצות, שתמציתם הוצגה אמש (שלישי) לציבור. נתניהו אישר אשתקד לשירות הביטחון הכללי להקים צוות בדיקה חיצוני ועצמאי שיחקור את התנהלות הארגון סביב 7 באוקטובר ובשנים שקדמו לטבח – לאחר שסירב לבקשת צה"ל, בלחץ פוליטי כבד מימין, לעשות זאת כמה חודשים קודם לכן, לפני כשנה.
1 צפייה בגלריה
ביג מיוחד צריבה רונן בר ו ביבי בנימין נתניהו על רקע הפריצה 7.10
ביג מיוחד צריבה רונן בר ו ביבי בנימין נתניהו על רקע הפריצה 7.10
ראש הממשלה נתניהו וראש השב"כ בר
(צילום: Oliver CONTRERAS / AFP, יאיר שגיא)
בעוד שהרמטכ"ל הרצי הלוי (שהבוקר יוחלף באייל זמיר) ביקש מהדרג המדיני אישור, וסורב בתוקף להקים צוותי תחקור חיצוניים בראשות קצינים בכירים בדימוס, כמו יואב הר-אבן, סמי תורג'מן ושאול מופז, בדיוק כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה ב-2006 – כך גם ראש השב"כ רונן בר עשה, וקיבל אור ירוק.
צוות תחקור השב"כ כלל בכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ ובמוסד, ובהם מנהלי אגפים שלא שירתו סביב 7 באוקטובר וכן את האלוף לשעבר אמיר אבולעפיה. מטרת הצוות הייתה לייצר בדיקת מערכות כוללת לשב"כ בכל יחידותיו, באופן עצמאי ונוקב, ולא רק לבחון את סוגיית הסיבות והדרך למחדל הנוראי ביום הטבח. למעשה, מדובר בצוות התחקור החיצוני היחיד שחקר עד כה סוגיות שקשורות למלחמה ומחדליה, כיוון שבצה"ל צוותי התחקור היו בסוף פנימיים, הגם שהובלו בחלק מהמקרים על-ידי קצינים במילואים בדרגות אל"ם עד אלוף.
מלאכת הצוות הייתה אמורה להסתיים בעוד כחודש, אך הדרג המדיני דחק בו להזדרז ולהגיש את תוצרי עבודתו בימים אלה. הצוות פעל כמינהלת עצמאית, קיבל הרשאה לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים ולתשאל את עובדי הארגון. בניגוד לצוותי התחקור הפנימיים בצה"ל, צוות התחקיר על השב"כ לא נשען על תחקירי היחידות עצמן בשב"כ, כדי לחזק עוד יותר את עצמאותו ודרך הסתכלותו ולכן אסף וחקר על בסיס חומרי גלם.
בנוסף, וכדי לממש עוד יותר את הפתיחות והאובייקטיביות שלו, הצוות פתח קו פניות אנונימי לעובדי השב"כ, כדי שאלו יציפו בפניו בצורה דיסקרטית כל ליקוי או בעיה שראו בזמן אמת סביב אירועי 7 באוקטובר ולאורך השנים. בהתאם, הדו"ח המסכם של הצוות לא כלל מסקנות אישיות, אך נודע כי לפחות שישה גורמים ניהוליים-פיקודיים בשב"כ התפטרו מתפקידם בשנה האחרונה כדי לממש את אחריותם, בדרגות בכירות ובדרגות ביניים בגלל חלקם במחדל.
ועדיין, כך אומרים בשב"כ, חרף המאמץ לתקן ליקויים ולשפר דרכי עבודה כדי למנוע את המחדל הבא, הדרך לשם לעולם לא תושלם וסכנת המחדל החוזר ממשית ומוחשית – כל עוד חקר האמת לא מושלם וכל גוף מתחקר עצמו בנפרד. הכוונה היא שבשב"כ ישנם ציפייה, צורך ודרישה של ממש שמנגנון חקירה חיצוני – לדעת בר מדובר בוועדת חקירה ממלכתית שהיא עצמאית ובלתי תלויה – יתחקר את כלל הגורמים והגופים יחד, בראיית-על, ואת הממשקים ביניהם, והכוונה לדרג המדיני, המל"ל, צה"ל, שב"כ ומוסד, שהיה אחראי על ניהול הקשר עם קטאר, ספונסרית מרכזית של חמאס, באישור ישראל.
פנימה, בתוך שב"כ, חשף התחקיר אלמנטים מטרידים על חטאי ההיבריס בארגון, עם סגירת יחידות בקרה בעשור האחרון באופן מדורג, ומיזוג חלקים מהן לתוך היחידות של הארגון. הדבר הוביל להסתכלות צרה על מטרות איסוף המודיעין, משימות והערכות הארגון, וכעת מוקמים מחדש גופי בקרה בכל הרמות, שייתנו קונטרה לכל הערכה ותפיסה.
תקלה חמורה נוספת נגעה להיחלשות זרוע ה"יומינט", מודיעין מסוכנים ומשת"פים, של שב"כ ברצועת עזה לאורך השנים. אף סוכן של שב"כ לא התריע בליל המלחמה – וכלקח מרכזי, מעבר לגידול המערך, הוחלט בשב"כ לעבור למודל הסוכנים של יהודה ושומרון, לפי גזרות שונות ברחבי הרצועה, כדי למקד ידע.
שאלה נוספת שעלתה מתחקיר המלחמה בשב"כ נגעה לכסף הקטארי שישראל אפשרה את הכנסתו לעזה במשך קרוב לעשור, בהיקף ממוצע של כ-30 מיליון דולר בכל חודש: מסתבר ששב"כ לא רק התנגד לכך, אלא הציג ראיות מודיעיניות לדרג המדיני, עוד לפני 5 ו-6 שנים, שהכסף הגדול מקטאר משמש לבניית הכוח הצבאי של חמאס, לנשק ולאימונים לאלפי מחבלי הנוחבה ולהקמת מנהרות הטרור ברצועה – ולא מגיע רק למטרות אזרחיות בעזה.

"כתב אישום" נגד מדיניות נתניהו, ותשובתו

שב"כ, בניגוד לאגף המודיעין בצה"ל, כן התנגד למדיניות השקט וההיגררות במקום יוזמה מול חמאס. בשב"כ גיבשו ותיקפו תוכניות לחיסול בכירי חמאס בשנים האחרונות, בשגרה ולא בימי הסלמה. זאת, כחלק מתפיסת ראש השב"כ באוקטובר 2021 שהוגשה לראש הממשלה ובה נקבע כי "ישראל חייבת למנוע את הקמת "הישות האח"סית (האחים המוסלמים) על גבולה". תוכניות אלו נדחו שוב ושוב על-ידי הממשלה.
תמצית התחקיר בנוגע לחלקו של שב"כ פורסמה אמש על פני שמונה עמודים בלבד. בדומה לצה"ל, אך הפעם בשחור על גבי לבן, גם בשב"כ האשימו את מדיניות ראש הממשלה נתניהו לאורך 15 השנים האחרונות – שהפכה את חמאס למפלצת טרור. בעוד שבתדרוכי תחקירי צה"ל בשבוע שעבר אמרו בעקיפין כי מדיניות הבידול בין הרשות הפלסטינית לחמאס שבחרה הממשלה תרמה וסייעה לחמאס להפוך למה שהוא – בשב"כ נקבו באמירות בוטות וברורות יותר.
"הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את היציאה למתקפה: מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלו היו זרזים להחלטה לצאת למערכה", נכתב.
לצד זאת, בשב"כ טענו באופן מפורש: "לא נמצא כי שב"כ זלזל ביריב, להפך – הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום, ובמיוחד את ראשי חמאס". בשב"כ ציינו בהודעתם כי ידעו על תוכנית "חומת יריחו" שגובשה בחמאס לפלישה לישראל, בשתי הפעמים שבהן העלה תחקיר אמ"ן שהיא הגיעה גם לידיעת צה"ל: 2018 ו-2022. השם הערבי שניתן לתוכנית, נציין, הוא "וועד אלאאח'ירה", כלומר "הבטחת יום הדין".
דבריו של בר, ביום השנה לטבח 7 באוקטובר
(צילום: תקשורת שב״כ)

בשב"כ הודו למעשה בכישלון הארגון בנוגע להבנת תוכנית הפלישה, ואמרו כי "תוכניות אלה לא עובדו לכדי איום ייחוס, ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית אל מול הרצועה, ורצף סימנים מעידים חלשים החל מקיץ 2023 לא קושר לאיום זה". עוד נכתב בהודעת שב"כ: "אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל. היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7/10 – ובמיוחד בשעות ובימים שקדמו לפרוץ המלחמה – ופגם גם ביכולת קבלת ההחלטות בלילה שלפני".
גורמים בסביבת ראש הממשלה מיהרו לתקוף אמש בחריפות את ראש השב"כ, וטענו כי במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בר "מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה". עוד מסרו בסביבת נתניהו: "מסקנות תחקיר השב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד חמאס באופן כללי, ובאירוע 7 באוקטובר בפרט".
מתקפה זו הצטרפה למתיחות הגדולה שקיימת ממילא בין נתניהו לבר, וכעת גוברות ההערכות שראש הממשלה מעוניין להדיחו. ראש השב"כ עצמו מתכוון להישאר בתפקידו לפחות עד מאי, לנוכח האתגרים הביטחוניים ובראשם אפשרות החזרה ללחימה בעזה והכוננות בחגים עד יום העצמאות. עם זאת, אין לו כוונה להשלים קדנציה מלאה ולסיים את תפקידו בעוד שנה וחצי, כפי שתוכנן במקור.