צרפת תהיה למדינה הראשונה מה-G7 - ארגון המדינות המתועשות - שתכיר במדינה הפלסטינית. כעת, אחרי ההצהרה ההיסטורית של עמנואל מקרון, שהודיע כי יכריז על כך רשמית בכינוס עצרת האו"ם בספטמבר, השאלה הגדולה היא מי יצטרף אליה. "ההכרזה הייתה חסרת משמעות", אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וגם מדינות אירופיות מרכזיות לא מיהרו לברך.
טראמפ: אמירות מקרון חסרון משמעות
הכרזתו של מקרון לא נולדה יש מאין. מדובר במהלך שהבשיל לאורך חודשים ארוכים של מגעים שקטים, ולחץ גובר מבית ומחוץ. מקורות פלסטינים אמרו ל-ynet כי מדובר ב"תוצאה ישירה של עבודה דיפלומטית שנמשכה שנים". דיפלומט פלסטיני בכיר אמר כי "התנאים הבשילו לאחר שישראל שקעה בבוץ של עזה. העולם מבין שהסטטוס קוו אינו בר-קיימא".
בבסיס ההחלטה תכתובת רשמית בין מקרון לאבו מאזן. במכתבו הדגיש מקרון כי ההכרה מבוססת על שורת התחייבויות שהעביר אבו מאזן לצרפת, ובהן: גינוי של מתקפת 7 באוקטובר, התחייבות לרפורמות עמוקות ברשות הפלסטינית וקיום בחירות כלליות תוך שנה בפיקוח בינלאומי.
ד"ר ג'מאל נזאל, דובר בכיר מטעם פתח ואש"ף, אמר ל-ynet: "מדובר בעבודה מתמשכת שהובלה על ידי אש"ף ואבו מאזן. זו אינה תגובה למלחמה או תוצאה של טרור, אלא הישג מדיני לגיטימי. צרפת קיבלה החלטה אמיצה, ואנו מצפים שמדינות נוספות, כמו בריטניה, ילכו בעקבותיה".
מי יהיו הבאות שיכירו במדינה פלסטינית?
אבל בינתיים, בריטניה לא ממהרת להצטרף, וגם לא מדינות אחרות. הבריטים כן הצטרפו להצהרה משותפת של צרפת וגרמניה, שבה קראו אמש (שישי) מדינות ה-E3 לסיום המלחמה בהפסקת אש מיידית, תוך הדגשת מחויבותן לתמיכה במאמצי התיווך של ארצות הברית, קטאר ומצרים. "הקטסטרופה ההומניטרית שאנחנו עדים לה בעזה חייבים להסתיים עכשיו. אנחנו מתנגדים בחריפות לכל המאמצים לכפות ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים", אמרו מנהיגי המדינות בהצהרה משותפת.
למרות זאת, לא גרמניה ולא בריטניה מתכוונות להכיר במדינה פלסטינית, לפחות לא בקרוב. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אמר כי בריטניה פועלת עם בעלות בריתה לביצוע הצעדים הדרושים לשלום באזור: "הכרה במדינה פלסטינית צריכה להיות אחד מאותם צעדים. אבל זה חייב להיות חלק מתוכנית גדולה יותר שתוביל בסופו של דבר לפתרון שתי המדינות ולהבטחת ביטחונם של הפלסטינים והישראלים".
גם באיטליה הבהירו - זה לא יקרה. שר החוץ האיטלקי אנטוניו טג'אני אמר אמנם ברומא כי "אנחנו כבר לא יכולים לקבל את מעשי הטבח והרעב" בעזה - אך הבהיר לצד זאת כי איטליה לא תכיר בינתיים במדינה פלסטינית. "ההכרה במדינה פלסטינית צריכה לקרות בדיוק ברגע שבו הם מכירים במדינת ישראל", אמר, וזכה לביקורת מהאופוזיציה.
יועצו הישראלי של מקרון, עופר ברונשטיין, דווקא מאמין שלצרפת יצטרפו מדינות נוספות. "כבר היום בריטניה, פורטוגל, בלגיה, מלטה ועוד מדינות במזרח ובצפון אירופה כמו הולנד, דנמרק, שבדיה ואחרות מסכימות לעיקרון של הכרה במדינה פלסטינית", אמר ל-ynet. "צרפת היא המדינה הראשונה ב-G7 שתכיר במדינה פלסטינית. אנו מתכוונים להביא עוד מדינות מה-G7 - יפן, קנדה, אוסטרליה, אולי גם ניו זילנד שאינה חלק מארגון זה".
המטרה של מקרון - לשקם את מעמדו
ההכרה של מקרון במדינה פלסטינית נעשית על רקע מצבו הפנימי העגום של הנשיא הצרפתי. מאז שפיזר את הפרלמנט ביוני אשתקד והכריז על בחירות בזק, בהחלטה תמוהה שאף פרשן לא הצליח להסביר, הולך מקרון ומידרדר בדעת הקהל. הממשלה שלו הפכה לממשלת מיעוט והוא חוטף השפלות פרלמנטריות משמאל ומימין.
למעשה, מקרון מתקדם לקראת סיום המנדט הנשיאותי שלו כשהוא בשפל, בלי יכולת להוביל מהלכים פוליטיים. הדרך העיקרית שבה הוא יכול להפגין נוכחות, עשייה ומנהיגות היא במדיניות חוץ. הוא מתיימר להוביל מהלכים באירופה מול רוסיה אבל לא זוכה לתמיכה רבה, סופג השפלות באפריקה, לא נספר על ידי טראמפ - וכנראה מאמין שההכרה במדינה פלסטינית תסייע לו לשקם את מעמדו.
בבחירות ב-2027 מקרון לא יכול להתמודד כי - כמו בארצות הברית - נשיא לא יכול לכהן יותר משתי קדנציות רצופות. אבל לאחרונה כבר רמז מקרון כי הוא עשוי לנסות לשוב ולרוץ בבחירות לנשיאות ב-2032, והוא כנראה סבור שההכרזה ההיסטורית שלו תעניק לו לא רק כמה נקודות פופולריות בסקרים, אלא גם תבסס עבורו מורשת.
3 צפייה בגלריה
סטרמר, טראמפ, קרני ומקרון
(צילום: CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
יוסי ספיטצקי, פעיל הסברה יהודי בצרפת, טען כי "מקרון פועל מתוך אינטרס אלקטורלי טהור. הוא מקווה שהמהלך הזה יאפשר לו לחזור לשלטון ב-2032. מתוך אובססיה למטרה הזו, הוא מוכן לבגוד בדבריו שלו, ולהפר את ההתחייבויות שהוא עצמו הציב. לפי הסקרים, מקרון הוא הנשיא הכי לא פופולרי בתולדות הרפובליקה החמישית. אין לו יותר בסיס בוחרים יציב. הוא תולה את תקוותו במגזרים רדיקליים יותר - חלק מהשמאל הקיצוני, חלק מהאלקטורט המוסלמי - כדי שיצילו אותו ב-2032. לשם כך, הוא מוכן ללכת נגד הבטחותיו".
תגובת-הנגד של הארגונים היהודיים בארה"ב
בישראל הביעו זעם אחרי אותה הצהרה, וגם קואליציה של ארגונים יהודיים מרכזיים בארצות הברית הגיבה בצעדי-נגד. אותה קואליציית ארגונים, הכוללת בין היתר את הליגה נגד השמצה, הוועד היהודי האמריקני, איפא”ק, בני ברית, ועידת הנשיאים, פדרציית ניו יורק והקונגרס היהודי העולמי, הודיעה כי סירבה להזמנת שר החוץ הצרפתי ז’אן-נואל בארו לפגישה, במחאה על ההכרה במדינה פלסטינית מצד פריז.
בהצהרה משותפת מסרו הארגונים כי “מדובר בצעד חד-צדדי שמערער את הסיכוי להסדר מוסכם בין ישראל לפלסטינים, מחזק קיצוניים ופוגע בביטחון העם היהודי ברחבי העולם”. עוד נמסר כי “צרפת פועלת בניגוד להתחייבויות שנטל הנשיא מקרון לפני שלושה חודשים, אז הציב תנאים להכרה במדינה פלסטינית – בהם שחרור החטופים וסיום שלטון חמאס. אף אחד מהתנאים לא התקיים”.
לדבריהם, המהלך “מתגמל את חמאס על הברוטליות שלו, שולח מסר מסוכן של לגיטימציה לטרור ומבזה את זכר קורבנות 7 באוקטובר”. הארגונים בירכו את ממשל טראמפ על התנגדותו הנחרצת למהלך, וקראו למקרון לחזור בו לפני כינוס העצרת הכללית של האו״ם בספטמבר.
פורסם לראשונה: 23:42, 25.07.25
