ממלאת מקום התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, נאזהת חאן, הציגה את עמדתה לפיה היא דוחה את בקשתה של ישראל לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בתגובה רשמית שהוגשה היום (רביעי) לבית הדין, טענה התביעה כי אין כל בסיס משפטי לבטל את הצווים או להשעות את החקירה ב"מצב פלסטין".
2 צפייה בגלריה
"יש תשתית ראייתית לאחריותם". גלנט, נאזהת חאן ונתניהו
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw, חיים גולדברג/פלאש 90, ICC)
על המסמך בן 10 העמודים היא חתמה את שמה - וציינה שזה בשמו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין שהוצא לחופשה כפויה בשל חקירת אונס.
לפי התובעת, בית הדין כבר קבע שיש תשתית ראייתית סבירה להאמין שנתניהו וגלנט נושאים באחריות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו ברצועת עזה, לפחות החל מ-8 באוקטובר 2023 ועד 20 במאי אשתקד.
עוד טענה התביעה כי אף שהרכב הערעורים של בית הדין החזיר את ההכרעה בשאלת הסמכות המשפטית של בית הדין לדיון נוסף, הדבר אינו משליך על תוקפם של צווי המעצר - שהוצאו בנפרד ועל בסיס ראיות עצמאיות.
בנוגע לטענת ישראל כי יש להשעות את החקירה עד להכרעה מחודשת בסוגיית הסמכות, טענה התובעת כי סעיף 19(7) לחוקת רומא, עליו מתבססת ישראל, עוסק בהשעיית חקירות במקרה של טענות ל"אינה קבילה" (admissibility) של תיקים, ולא בשאלות של סמכות שיפוטית. לדבריה, פרשנות אחרת תוביל לתקיעת הליכים משמעותית ותפגע ביכולת של בית הדין להילחם באי-הענשה.
עוד נטען כי אין הצדקה משפטית או נסיבתית לבטל את צווי המעצר - צעד שננקט בדרך כלל רק במקרה של פטירת החשוד או כשלון מהותי בראיות, מה שלא התקיים במקרה זה.
בסיום התגובה ביקשה התובעת מהשופטים: לדחות את בקשת ישראל לביטול צווי המעצר; לדחות את בקשת ישראל להשעות את החקירה; ולאמץ את עמדת התביעה בנוגע לסדרי ההליך העתידיים.
העדות הקשה נגד קארים חאן
ביום ראשון הודיעו רשמית בהאג כי התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), קארים חאן, יצא לחופשה עד לתום החקירה נגדו בגין עבירות מין שביצע לכאורה בעובדת הכפופה לו. בעדות מפורטת שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל", המתלוננת נגד חאן - עורכת דין ממלזיה בשנות ה-30 לחייה, נשואה ואם לילד - תיארה כי בעת ששהתה עם חאן בניו יורק בתחילת דצמבר 2023, הוא הנחה אותה לבוא לסוויטה שלו במלון לאחר שביקשה לשוחח עמו בנוגע לביקורת שספג מצד גורמים אנטי-ישראלים.
ההצהרה של חאן על הוצאת הצווים נגד נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
שם, לפי עדותה, חאן החל לגעת בה באופן מיני, דפוס שנמשך לדבריה חודשים. האישה אמרה שכי ניסתה לעזוב את החדר כמה פעמים, אבל חאן אחז בידה ולבסוף הביא אותה למיטה. שם הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה יחסי מין. "הוא תמיד אוחז בי ומוביל אותי למיטה. זו תחושה של מלכודת", אמרה בעדותה, וסיפרה כי כשתקף אותה מינית חאן מעולם לא השתמש בקונדום.
התקיפות נמשכו לדבריה גם לאחר אותו מקרה בניו יורק, והיא סיפרה כי באפריל 2024, בעת שהיו בקראקס שבוונצואלה, חאן דפק על דלת חדרה במלון בשעה 3 לפנות בוקר. היא העמידה פנים שהיא ישנה. יממה לאחר מכן, כשהיו כבר בבוגוטה שבקולומביה, היא התחמקה ממנו בטענה שאינה חשה בטוב. אבל חאן בכל זאת הגיע לחדרהּ, נשכב לצידה על המיטה ולפי עדותה המפורטת לחוקרי האו"ם הוא תקף אותה מינית. "לא זזתי סנטימטר אחד", אמרה.
לפי ה"ג'ורנל", ועל בסיס הודעות טקסט ששלחה המתלוננת ועדותה בפני חוקרי האו"ם, לאחר העלאת הטענות נגדו חאן ניגש אליה כמה פעמים במשרד, ואמר לה בדמעות: "תגידי לי אם אני צריך להתפטר. תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים". בשיחת טלפון באוקטובר, הוא הזהיר אותה מפני ההשלכות של המשך החקירה: "הקורבנות יהיו שלושה - את ומשפחתך, אני ומשפחתי, והצדק של הקורבנות". היא העידה כי חאן ויועץ מטעמו ביקשו ממנה שוב ושוב למסור הצהרה המכחישה את ההאשמות.
