בשל הפער התהומי בין עמדת הממשלה לעמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה, בנושא פיטורי ראש השב"כ רונן בר, בשלב זה הצדדים מתבצרים בעמדותיהם - ועל כן גוברת ההערכה ש"אם לא יתחולל נס" לא ניתן יהיה להגיע לפשרה בהתאם להצעת שופטי בג"ץ שעסקו בשבוע שעבר בעתירות למניעת הפיטורים. בתום אותו דיון, שארך קרוב ל-11 שעות, קבעו השופטים שבר יישאר בתפקידו, וכי על ראש הממשלה ייאסר להודיע על ממלא-מקום, בזמן שהממשלה והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה יידרשו להגיע לפתרון עד 24 באפריל.
הערב (רביעי) ביקשה הממשלה מבג"ץ לזרז מתן החלטה בתיק, וקישרה את הסוגיה לפרשת מעצר איש המילואים בשב"כ החשוד בהדלפת מידע סודי. "המשך מצב בו כפייה כהונת ראש רשות ביטחון כושל, שהממשלה הביעה בו אי-אמון פה אחד, ממשיך ומכהן מתוקף צו ביניים שיפוטי, הוא אנומליה שלטונית והוא מסוכן לביטחון המדינה, לתדמיתה הבינלאומית ולשיתוף הפעולה עם קהילת המודיעין הישראלית. בכל יום, הסכנה גוברת ונזקי המצב מצטברים", השתלחה הממשלה בפנייה לבג"ץ. עיינו במסמך הפנייה המלא לבג"ץ.
החלטת השופטים בעתירות נגד פיטורי רונן בר
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
אותה הודעה לבג"ץ היא למעשה הקדמה לדרמה הנוספת הצפויה בראשית השבוע בנושא. מומחים למשפט מנהלי מעריכים שאחת הסיבות לפנייה הדחופה של ראש הממשלה לבית המשפט להחיש את פיטורי בר עוד בטרם דיון נוסף בבג"ץ היא רצונו למנוע משופטי העליון להיחשף לתצהיר שהזמינו מבר, ושאותו יגיש בשבוע הבא. באותו תצהיר הוא יגולל את הלחצים שגרמו לנתניהו להדיח אותו - ובהם הלחץ להגיש חוות דעת ביטחונית שתדחה את המשך משפטו, סירוב בר לדרישת נתניהו להגביל את המחאה נגד המהפכה המשפטית וחקירת פרשת "קטאר-גייט".
בהמשך, ראש הממשלה בעצמו אמור לחתום על תצהיר נגדי בשבועה, והוא לא יוכל עוד להסתפק באמירות כלליות על אי-אמון ביחסיו עם בר. עד כה ראש הממשלה ביקש לפטר את ראש השב"כ מטענות סובייקטיביות ובהן אותו חוסר אמון. בעקבות התצהיר הזה של בר, שצפוי להיות מוגש תוך ימים ספורים, הוא יצטרך לפרט מה מסתתר מאחורי טענה זו.
גם עתה, כעבור שבוע מאז הדיון ולקראת מסירת עמדות הצדדים לבג"ץ (הממשלה מסרה את עמדתה הערב, ט"צ), מתברר שהממשלה ממשיכה לדרוש לפטר את בר מיד - או להצהיר על תאריך קרוב מאוד לעזיבתו את התפקיד. בר, בתמיכת הייעוץ המשפטי, סבור מנגד שאין להדיחו בשלב זה בנימוק של אי-אמון, בשל היעדר עילה חוקית, וגם מכיוון שלא סיים את חקירת "פרשת קטאר-גייט". כמו כן, הייעוץ המשפטי מבקש גם למנוע הישנות של אירוע דומה בעתיד.
"ראש השב"כ בניגוד עניינים מובהק"
בפניית הממשלה לבג"ץ נכתב כי "החלטות של בית המשפט העליון, המפקיעות את סמכות הממשלה בנושאי ביטחון וזהות ראשי מערכת הביטחון, יוצרות מצב מסוכן ומזיק". בהמשך, כאמור, קישרו את הסוגיה לפרשת ההדלפות של איש שירות הביטחון הכללי: "באי כוח הממשלה וראש הממשלה עמדו, הזהירו והתריעו בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון מפני הסכנה הברורה שגלומה במצב זה - הנה לא חלפו ימים ספורים וכבר ניתן לומר שהסכנה מפניה הזהירו, הולכת ומתגבשת".
הממשלה טוענת כי "כפיית המשך כהונתו של ראש השירות בצו ביניים שיפוטי, בשעה שהממשלה הביעה חוסר אמון מוחלט בהמשך הכהונה, כבר מציבה חשש ממשי לפגיעה ביחסי החוץ ובשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. תקופת חסינות לראש השירות, שבה מושעה ציוויו הברור של המחוקק המכפיף אותו למרות הממשלה, פוגעת באופן אנוש במימוש מטרותיו ומשימותיו של שב"כ, כמו גם באתגרים שמולם ניצבת המדינה".
3 צפייה בגלריה
נתניהו ובר. רה"מ טוען: "כפיית כהונת ראש השב"כ - סכנה לביטחון המדינה"
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
עוד נטען כי "בימים שחלפו מיום הדיון נחשפה מדיניות מעצרים של שב"כ של אזרחים ישראלים ללא ראיות ובהטיה מובהקת ותוך מעורבות של לשכת ראש השירות. החשיפה הובילה כבר להשעיית ראש החטיבה היהודית בשירות. דיוני הארכת מעצר של איש שירות אחר, חושפים חשש מפעולות הנעשות בניגוד עניינים, באכיפה בררנית העושה שימוש באמצעים דרקוניים המצויים בידי שירות הביטחון הכללי למטרות אישיות ובלתי-ממלכתיות בעליל. כל זאת, תוך הימצאות ראש השירות במצב מובהק של ניגוד עניינים ותוך שקילת שיקולים זרים".
"יש להדגיש את המובן מאליו בהקשר הזה", נכתב עוד, "מרות הממשלה אינה צמצום של הדמוקרטיה. היא מימוש של הדמוקרטיה. היא הבלם מפני פגיעה של השירות וראשו בדמוקרטיה. מי שאין עליו מרות של נציגי האזרחים, יש חשש ממשי שיפעל ללא בלמים נגד אזרחים ונגד ממשלתם. בנוסף, המשך כהונתו הכפויה של ראש השירות גורר את השירות לליבת הוויכוח הפוליטי ומרסק את מעמדו הממלכתי. בכל יום שעובר, הנזק לקונצנזוס הציבורי החיוני לפעולת השירות, עלול להתגבש לכדי נזק בלתי הפיך".
הממשלה סיכמה את עמדתה שהוגשה לבג"ץ כך: "לכפיית המשך כהונתו של ראש השירות על הממשלה אין כל הצדקה. לא יכולה להיות מחלוקת שלהמשך כפיית כהונת ראש השירות לא רק שיש פוטנציאל מסוכן, אלא גם אין לה כל הצדקה. המשך מצב בו ראש רשות ביטחון כושל, שהממשלה הביעה בו אי-אמון פה אחד, ממשיך ומכהן מתוקף צו ביניים שיפוטי, הוא אנומליה שלטונית והוא מסוכן לביטחון המדינה, לתדמיתה הבינלאומית ולשיתוף הפעולה עם קהילת המודיעין הישראלית. בכל יום, הסכנה גוברת ונזקי המצב מצטברים".
הצדדים רוצים הכרעה, בג"ץ מעדיף להימנע
מלבד הפער בין הצדדים, פער נוסף קיים גם בינם לבין שופטי בג"ץ. מקורות משפטיים מעריכים שמהתבטאויות ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון שדן בנושא, עולה שהשופטים היו רוצים להימנע ממתן פסיקה בנושא, ומעדיפים להעניק תוקף לפשרה שתושג. לאחר שהבהירו שסמכותה של הממשלה על פי חוק השב"כ לפטר את ראש הארגון, נותר בידי בג"ץ לברר אם הפיטורים עומדים בכללי ועילות הפיטורים, מה עוד שמדובר באחת המשרות הבכירות במדינה העוסקת באכיפת החוק.
במערכת המשפטית והפוליטית מתארים את המצב שבו נמצאים השופטים: "שופטי בג"ץ, שנמצא בכל מקרה באחת משעותיו הקשות - כששר המשפטים אינו מכיר בבחירתו של הנשיא עמית - מעוניינים להימנע מהכרעה ערכית ומעשית במשבר הזה, שנחשב לדרמטי ביחסי הממשלה מול ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה. על כן, הם מעדיפים 'ניסיון פשרה'".
מנגד, הייעוץ המשפטי וראש השב"כ, ומולם הממשלה, מבקשים הכרעה עקרונית והצהרתית של בג"ץ. סביבת ראש הממשלה מבקשת הכרה בסמכותה המוחלטת של הממשלה לפטר ראש שב"כ, ומשרות שהיא רואה בהן משרות אמון. ראש הממשלה נתניהו סבור כי היעדר אמון אישי ומוסדי בראש השב"כ, במיוחד כשמדובר בתקופה קשה מבחינה ביטחונית הדורשת קשר עבודה טוב ומתמיד בין ראש הממשלה לבין ראש שב"כ - הוא הנימוק המכריע והדחוף שבו צריכים שופטי בג"ץ להתחשב ולהכריע.
המערכת המשפטית, לעומת זאת, מבקשת אמירה מפורשת של בג"ץ שלא ניתן לפטר שומרי סף ובעלי תפקידים מקצועיים רק משום שחינם סר בעיני הממנה, וכי אין בכלל מה לדבר על יחסי אמון כאמת מידה קובעת. עוד מבקשים להבטיח שבג"ץ יבטיח את עצמאותם המחשבתית והמקצועית של ראשי השב"כ וגופים דומים, ואת יכולתם לומר 'לא' לקברניטים מבלי להסתכן בהדחה.
ניגוד העניינים של רה"מ, ו"תיקון" הליך ההדחה
נושא נוסף העומד על הפרק ואינו מאפשר פשרה הוא ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה. בתשובת המדינה לבג"ץ נאמר שנתניהו מנוע מקבלת החלטה לגבי רונן בר, כיון שראש השב"כ מנהל את חקירת הארגון (לצד המשטרה) על אודות "קטאר-גייט", פרשה העוסקת בהתנהלות לשכתו. הייעוץ המשפטי טוען שכל עוד החקירה מתנהלת, מנועים נתניהו וממשלתו להדיח את "החוקר הראשי" שלו.
לדברי מקור משפטי, לא ניתן לכמת את הזמן הנדרש לצוות החקירה כדי לסיים אותה, ועל כן - רונן בר אינו יכול למסור מועד משוער לעזיבתו את התפקיד. באחת מהערותיה בדיון בבג"ץ, הציעה השופטת דפנה ברק-ארז להניח לראש השב"כ לסיים את החקירה ורק אז לדון בפיטוריו. נציג הממשלה עו"ד ציון אמיר התנגד לכך בתקיפות, וטען יחד עם מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי נתניהו אינו עומד בניגוד עניינים.
יצוין שלאחר שהשופטים הבהירו כי לממשלה יש סמכות בחוק לפטר את ראש השב"כ, הם הציעו לנקוט בדרכים תקינות להניע את הפיטורים. השופט נעם סולברג הציע לנציגי הממשלה לשקול "לתקן" את הליך ההדחה, כך שיעמוד באמות מידה של המשפט המינהלי. על הממשלה להבהיר קודם לישיבה לבר מדוע מוצע להדיחו, ועליה לפתוח בהליך של הצגת טענות ו"ראיות" המקימות את אי-האמון הנטען על-ידי נתניהו, הממונה הישיר על רונן בר והממשלה. זאת, בניגוד להליך החפוז שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה להדיחו, בלי נימוקים ממשיים מעבר ל"אי-אמון".
במקרה כזה לרונן בר תינתן אפשרות להתנגד לפיטורים בישיבת הממשלה. אם זו תחליט להמשיך במהלך היא תצטרך לפנות רשמית ל"ועדת גרוניס", הוועדה המייעצת לגבי מינויי בכירים, ולנמק בפירוט ובאופן שקוף מהן הטענות על תפקודו. מכיוון שהוועדה מעולם לא עסקה בהדחה של נושאי משרות בכירות, אלא רק בבדיקה של טוהר המידות שלהם טרם המינוי, היא תצטרך קודם לכן לגבש הליך בדיקה תקדימי. מטבע הדברים, ועדת גרוניס תבקש מנציגי הממשלה להעמיד בפניה מסמכים ותצהירים שהביאו להדחה, ולאחר מכן יידרש בר להשיב לטענות. "כל הפרוצדורות הללו יארכו זמן", העריכו מומחים לבג"ץ.
