מזכיר הממשלה יוסי פוקס טען הערב (ראשון) כי בהחלטה שהעבירה בצהריים הממשלה, סביב בג"ץ הרשות השנייה, היא כלל לא קראה לא לציית לפסיקה. "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי-ציות לפסיקת בג"ץ, אלא ביקורת חריפה על פסיקה שנוגדת את לשון החוק המפורשת", הוא כתב. "הממשלה הצהירה שהיא תפעל בכל הכלים החוקיים שעומדים לרשותה כדי לבטל את ההחלטה בעתיד".
פוקס אמר את הדברים אחרי ביקורת מצד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שאמר כי מדובר בקו אדום. אבל דבריו נוגדים את מה שאמר השר שהעביר את ההחלטה, שלמה קרעי. "ממשלת ישראל אמרה לבג״ץ - לא! בכל פעם שבג״ץ יחליט בניגוד לחוק, אנחנו נציית לחוק. ככה פשוט. העם הוא הריבון", הוא כתב. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כתבה בתגובה לבג"ץ כי החלטת הממשלה היום היא "ניסיון נוסף וחמור לסיכול החלטות שיפוטיות, ולהלך אימים על מי שיבקש לקיים אותן. הדבר חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית".
תגובת לפיד להחלטת הממשלה
בביקורת שלו על הממשלה, כתב הרצוג כי "הצהרות על אי ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם. כבר הבהרתי, ואחזור על זה שוב ושוב - אי ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן".
בתגובה לדבריו, כתב קרעי: "איפה היה הנשיא לפני שבועיים כשבג״ץ נתן החלטה בניגוד לסעיף מפורש בחוק? שמר על זכות השתיקה? איפה היה הקו האדום שלו אז? העם כבר לא מוכן לשתוק יותר. אנחנו עובדים להחזיר את המדינה לאזרחיה. מצייתים לחוק ולא להחלטות בלתי חוקיות של בג״ץ".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר הערב בתגובה להחלטת הממשלה כי "ממשלת ישראל הודיעה היום שלראשונה בתולדות המדינה היא לא תכבד צו של בית המשפט. זהו המשבר החוקתי החמור בתולדות ישראל, זה מיטוט של יסודות הדמוקרטיה שלנו. זה אומר שהחל מהיום, 5 ביולי 2026, אין בישראל חוק, יש רק שלטון. זו דרמה גדולה, מפני שהממשלה הפכה היום לעבריינית. זה לא מקרה שההחלטה הזו באה רק כמה חודשים לפני הבחירות.
לדבריו, "אם הממשלה תראה שהיא הולכת להפסיד בבחירות, היא תודיע שהיא דוחה את הבחירות בגלל מצב בטחוני מתוח, או מכל סיבה אחרת, ולא תהיה שום אפשרות לערער על זה בבית המשפט. זה לא נגמר כאן. אנחנו לא חסרי אונים, אנחנו לא נכנע לנסיון למחוק את הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה מאוד דרכים להגיב, ואנחנו נתארגן ונגיב. זה לא נגמר היום, זה רק מתחיל".
הממשלה קבעה פה אחד שלא תכבד את פסיקת בג"ץ על הרשות השנייה. "אין לכם סמכות לרמוס את החוק - פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות", נכתב בהודעת הממשלה הרשמית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדיבר בעבר על החשיבות לציית לפסקי דין, עדיין לא התייחס להחלטה.
צעד נוסף שעשתה הממשלה היום בהתנגשות המתמשכת עם מערכת המשפט, הוא קידום חוק פיצול תפקיד היועמ"ש לקריאה שנייה ושלישית - טרם התפזרות הכנסת. לשם כך, מתכוון שר המשפטים יריב לוין להעביר את החוק במתכונת מצומצמת אמנם, אך היא כוללת סעיפים הנוגעים לחוות הדעת שנותן היועץ, הייצוג המשפטי לממשלה והפיקוח על היועץ במילוי תפקידו.
לפי הצעת החוק, הממשלה תוכל להחליט על ייצוג עצמי בפני בג"ץ גם בניגוד לעמדת היועמ"ש, שיהיה חייב לציית להחלטה. אם לא יציית - לא יוכל לייצג את העמדה המנוגדת. עוד ייקבע בחוק כי חוות דעתו של היועץ לא תוכל לייצר דין חדש, אלא אם הממשלה קבעה אחרת. המשמעות: הממשלה תוכל לדחות את חוות הדעת, שלא תהיה מחייבת.
הצעת החוק המלאה, שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, מפצלת למעשה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. על פי הצעת החוק, התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי.








