אחרי שבג״ץ פסל את מועמד הממשלה לנציב שירות המדינה, הקואליציה תשנה את אופן המינוי: ח״כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ (הליכוד) הגישו הצעת חוק חדשה לפיה מינוי נציב שירות המדינה ייעשה ללא חובת מכרז וללא כל הליך תחרותי, וזאת בניגוד לעמדת בג"ץ שקבע לאחרונה כי יש לפרש את החוק כך שהליך תחרותי כן יחול בעת המינוי לתפקיד. ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים לוין, תתכנס מחר (שלישי) במיוחד כדי לאשר את קידום הצעת החוק, בצל פסילת מועמד הממשלה לממלא-מקום נציב שירות המדינה, עדן בר טל.
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מירה, רה"מ נתניהו והשר לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
בשבוע שעבר בג"ץ קבע כאמור כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי, בניגוד לפרקטיקה שהייתה נהוגה עד אז, שבה הממשלה מינתה את הנציב ללא מכרז. בג"ץ פסל את מתווה המינוי שהציעה הממשלה, אשר איפשר לראש הממשלה למנות מועמד מטעמו לתפקיד תוך בחינה של ועדת מינויים רק בהיבטי טוהר המידות, וקבע כי יש לקיים הליך תחרותי שבו מועמדים ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית והתאמתם לתפקיד.
בתגובה לפסיקה זו, ב-14 בחודש רה"מ בנימין נתניהו מינה את מנכ"ל משרד החוץ בר-טל למ"מ נציב שירות המדינה לתקופה של חודש. בהודעתו על המינוי נתניהו תקף את בג"ץ, וטען כי הפסיקה פוגעת בשירות המדינה ומפרשת את החוק בניגוד לכוונת המחוקק. המינוי של בר-טל נועד לאפשר לממשלה להמשיך ולתפקד בתקופה שבה משרת נציב שירות המדינה אינה מאוישת, ובמקביל לקדם חקיקה שתבהיר כי מינוי הנציב לא מחייב הליך תחרותי.
לפי הצעת החוק שתקודם, ייקבע מנגנון חדש שיאפשר לראש הממשלה למנות ממלא-מקום זמני לנציב שירות המדינה כאשר המשרה מתפנה או כאשר הנציב אינו כשיר למלא את תפקידו – לתקופה של עד שישה חודשים, עם אפשרות להארכה באישור הממשלה. בהסבר להצעה נכתב כי "פסק הדין של בג"ץ חרג מלשון החוק הברורה, ויצר בפועל חובה שלא נקבעה על-ידי המחוקק ולא עלתה על דעתו". עוד נכתב כי התיקון נועד "להשיב את הסמכות לרשות המבצעת בהתאם לרצון המחוקק המקורי", ולאפשר מינוי נציב גם במצבים של העדר זמני, כדי "למנוע שיתוק תפקודי של שירות המדינה ולאפשר רציפות ניהולית ומינהלית".
היועמ"שית צפויה להתנגד: "על הנציב לשרת את הציבור"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק, שכאמור תאושר מחר בכינוס בזק של ועדת השרים לחקיקה כ"חוק עוקף בג"ץ". ההערכה היא שמיארה תסתמך בהתנגדותה על קביעות דעת הרוב בבג"ץ, לפיהן אין מקום לפרקטיקה שבה הדרג הפוליטי משנה את מנגנון המינוי לפי שיקולים שאינם גלויים לציבור. היא תדגיש את החובה שנציב שירות המדינה, הנחשב לחברת כוח האדם הגדולה במדינה, צריך להיות חף משיקולים או מינויים פוליטיים, ולשרת רק את האינטרס הציבורי ואת מדיניות הממשלה הנבחרת.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית קבע כי "מנגנון המינוי הקבוע לתפקיד הנציב, צריך שיהיה תחרותי באופיו. עם זאת, אדגיש כי אין בקביעה זו כדי לגרוע כמלוא נימה מיכולתה של הממשלה להנחות את פעילותו של נציב שירות המדינה ולעמוד על ביצוע מדיניותה (בכפוף, כמובן, להוראות הדין)". לדבריו, "הנציב נדרש לבצע את מדיניות הממשלה תוך שהוא עומד בדרישת המקצועיוּת הנובעת מאופי תפקידו; תוך שהוא משמש כשומר סף; ותוך שמירה על אופיו הממלכתי, המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה הישראלי – ולא חלף כך.
"האמון ושיתוף הפעולה בין הנציב לממשלה שממנה אותו, אינם נובעים משליטה בהליך המינוי וממינוי אנשים 'מטעם', אלא מהמחויבות המשותפת של כל רשויות השלטון ועובדי שירות המדינה לטובת הציבור". לדברי עמית, "בעבר, מינויים פוליטיים נעשו במסתרים ו'בפרופיל נמוך', אך כיום אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם של הדרג הפוליטי, והדברים נאמרים בראש חוצות על ידי גורמים בממשלה. למעשה, מטענות משיבי הממשלה אף עולה הצהרת כוונות למינויים פוליטיים בשירות הציבורי, מה שמעורר חשש כי בחירת הממשלה במנגנון של ועדת מינויים (ובתחילת הדרך ועדה מייעצת) נועד לאפשר זאת. הדבר אך מדגיש את חשיבותו של הנציב הבא כשומר סף".
לעומת זאת, בדעת המיעוט כתב השופט נעם סולברג: "לא מצאתי הצדקה להתערבותנו בהחלטות הממשלה שלפיהן מינויו של נציב שירות המדינה הבא ייבחן בוועדת מינויים - ועדה רצינית, מקצועית; חזקה על אנשיה שיעשו מלאכתם נאמנה, ובמידת הצורך גם ידעו לעמוד בפרץ. אף איני מוצא אותה כהחלטה שיש מקום להתערבות בה, מטעמי חוסר סבירות". הוא הוסיף שעמדת דעת הרוב, שלפיה הדין המינהלי מחייב את הממשלה, במישור שיקול הדעת, לבחור בהליך תחרותי, אשר מרחיק ממנה את ההכרעה באשר למינוי – "מעוררת קשיים ניכרים".
