בצעד דרמטי, יגיש מחר (ראשון) ראש השב"כ רונן בר תצהיר אישי לבג"ץ - שבו צפוי לגולל שורת טענות על לחצים פוליטיים שהפעיל עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדבריו היוו את העילה האמיתית לפיטוריו על-ידי הממשלה בחודש שעבר. התצהיר יוגש בשבועה ולפיכך יהיה חייב להיות מתועד וממוסמך - כולל תאריכים המתארים מתי אירעו המאורעות הנטענים.
הערב אמר איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בעזה, כי בר אמר לו שיפרוש מתפקידו מיד אחרי יום העצמאות, שיחול בעוד פחות משבועיים. בשב"כ הכחישו כי בר מסר תאריך כלשהו של פרישה: "ראש השב״כ לא אמר שום תאריך לאף אחד. לא 15/5 ולא שום תאריך אחר". למה מוגש התצהיר של בר, ומה הוא צפוי לכלול? ynet עושה סדר.
עיקר תצהירו של ראש השב"כ צפוי להישען על טענות שהוגשו לבג"ץ לפני 10 ימים כ"מכתב". זאת, במסגרת תשובת המדינה לבג"ץ שלא ייצגה את עמדת נתניהו. המכתב הוגש לשופטים הדנים בפיטורי בר, אך כיוון שאין למכתב מעמד משפטי - הציעו השופטים להגיש תצהיר בשבועה מפי ראש השב"כ. הפרקליטות טענה בנוסף שראש השב"כ מוכן להעיד בדלתיים סגורות. לאחר הגשת תצהירו של בר, יוזמן נתניהו להגיש תצהיר תשובה מטענו - וטרם ידוע אם יעשה זאת.
ביום חמישי דחה בג"ץ את בקשתו הלא-צפויה של נתניהו לאשר לפטר את רונן בר מיד בשל טעמים ביטחוניים דחופים, ובשל אי-האמון העמוק השורר ביחסי העבודה של רה"מ עימו. השופטים שבו והפצירו שהצדדים שינסו למצוא פשרה - שתאפשר למעשה את עזיבת ראש השב"כ באורח מוסכם, כדי שתייתר פסיקה שלהם. שני הצדדים אינם מוכנים לכך.
ההערכה במערכת המשפטית והפוליטית היא שבקשתו הדחופה של רה"מ נבעה מניסיון למנוע מבג"ץ להיחשף לתצהיר של ראש השב"כ, שצפוי לגולל את הלחצים שגרמו לנתניהו להדיח אותו. כמו כן, ההערכה היא שרה"מ מבקש לייתר את הגשת תצהירו הנגדי, שבמסגרתו לא יוכל עוד להסתפק באמירות כלליות על "אי-אמון" ביחסיו עם רונן בר, אלא להשיב אחת לאחת לטענות של ראש השב"כ ולסתור אותן.
החלטת השופטים בבג״ץ פיטורי ראש השב״כ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הלחצים, הסירוב - והטענה לחוסר אמון
בתצהיר, לפי המסתמן, הוא יגולל את הלחצים שגרמו לנתניהו להדיח אותו - ובהם הלחץ להגיש חוות דעת ביטחונית שתדחה את המשך משפטו, הסירוב לדרישת נתניהו להגביל את המחאה נגד המהפכה המשפטית, וחקירת פרשת "קטאר-גייט".
בתצהירו צפוי ראש השב"כ לטעון כי ראש הממשלה ביקש ממנו לכתוב חוות דעת ביטחונית שתמנע את עדותו הרציפה במשפטו הפלילי - אך הוא סירב, לאחר שקבע שאין מניעה ביטחונית לכך. "אי-הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה כי שורר בינינו 'חוסר אמון' כביכול", כתב בר במכתב שהגיש בחמישי שעבר לבג"ץ.
בר תיאר גם פגישה בהולה עם נתניהו שנערכה בינואר, שבה נמסר לו כי הודח מצוות המשא ומתן להשבת החטופים, והוא נדרש להגיש את תחקיר שב"כ על המלחמה תוך שבועיים - מבלי שנמסרה, לטענתו, סיבה. לדבריו, "ראש הממשלה ציין בפני כי הטעם להחלטה הוא אחד - אין לו אמון בי. אולם לא הביא בפני דוגמאות או נימוקים לכך". הוא הדגיש כי "הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים".
עוד כתב כי חוסר האמון מצד רה"מ החל להיערם בנובמבר, כשהציג לשרי הממשלה את עמדתו בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר. "הם התעצמו שעה שהעברתי את עמדתי, והחמירו עם הצגת תחקיר השב"כ, שבו לצד פירוט הכשלים בתפקוד הארגון - הוצג הצורך בבדיקה רחבה של ההקשר והמדיניות במסגרתה פעל השירות".
2 צפייה בגלריה
אוריך ופלדשטיין. "גם בחקירה זו מתקיים מסע השחרה ודה-לגיטימציה"
(צילום: שאול גולן, Q world / Shutterstock)
בין קטאר-גייט להפגנות
בר יפרט גם כיצד, לטענתו, ניסה נתניהו להתערב בחקירת פרשת המסמכים הסודיים - שהועברו לעוזריו הקרובים ללא אישור ביטחוני, והודלפו לעיתון "בילד" הגרמני לאחר שנפסלו על ידי הצנזורה. "החקירה, שטרם הסתיימה, הייתה לצנינים בעיני ראש הממשלה", כתב בר. לדבריו, נתניהו אף כינה את רשויות החקירה "מכונת ציד", אך בפועל, "החקירה מנעה נזק ביטחוני חמור".
חלק מרכזי בתצהיר יוקדש לפרשת "קטאר-גייט", אותה תיאר בר כ"חקירה רגישה, מורכבת וחשובה". לפי דבריו, מדובר בבדיקה של חשדות למעורבות של קטאר, מדינה תומכת חמאס, בלשכת ראש הממשלה. "מהלכי החקירה מבוצעים על ידי צוות מיומן הכולל את שב"כ, משטרת ישראל והפרקליטות". בר הזהיר כי "גם בחקירה זו מתקיים מסע השחרה ודה-לגיטימציה שנועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק".
בהקשר זה, אמר בין היתר נתניהו בסרטון שפרסם לפני כשלושה שבועות כי "יש פה חקירה פוליטית, אבל לא ידעתי עד כמה. הם מחזיקים את יונתן אוריך ואלי פלדשטיין כבני ערובה וממררים להם את החיים על כלום ושום דבר". נתניהו טען כי מדובר ב"ציד פוליטי שנועד למטרה אחת - למנוע את הפיטורים של ראש השב"כ". בר, מנגד, ציין: "ככל שבית המשפט ימצא לנכון - אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
גם שאלת מעורבות השב"כ בטיפול בהפגנות המחאה צפויה להיכלל בתצהיר. בר הדגיש במכתבו כי "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה". לדבריו, הוא ביקש להציג מידע גם בנושא זה בדלתיים סגורות.
בר צפוי לסכם את תצהירו בעמדה עקרונית: ראש השב"כ אינו "משרת אמון" של הדרג המדיני, אלא מופקד על ביטחון המדינה בלבד. "עלולים להתעורר מצבים שבהם עליו להדוף לחצים של הדרג המדיני ולקבל החלטות המתחייבות רק על פי תפקידי השב"כ בלבד", כתב במכתב, שבו הוסיף: "התנהלות אחרת תפגע באינטרס הציבורי".
