בג"ץ דחה בצהריים (חמישי) את דרישת הממשלה להכריע במהירות בעתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, וקבע כי "אין בסיס לטענה כי סמכויות הממשלה בתחום הביטחון הופקעו". בממשלה ביקשו אמש לקבל החלטה מהירה בתיק, על רקע מעצר איש המילואים בשב"כ החשוד בהדלפת מידע סודי - אולם לפי השופטים, "כל החלטה נוספת שלנו תתבסס על התצהירים שאמורים להיות מוגשים. המשיבים רשאים לעשות מאמץ להקדים את מועד הגשתם, ככל הניתן". אמש העריכו מקורות משפטיים שהשופטים מעדיפים להימנע ממתן פסיקה בנושא - ויעדיפו לתת תוקף לפשרה.
החלטת השופטים בבג״ץ פיטורי ראש השב״כ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
שופטי בג"ץ יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, שדנו בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ, ציינו כי "העמדות שהוגשו לנו (בבקשת הממשלה - נ"ב) מבוססות על פרסומים בכלי התקשורת, שמטבע הדברים אינם יכולים לשמש בסיס להחלטה שיפוטית". לדברי השלושה, "הממשלה היא האמונה על קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות וקיומה של ביקורת שיפוטית בעניינו של מינוי, בכיר ככל שיהיה, אינה גורעת מכך כמלוא הנימה, כפי שהובהר גם במהלך הדיון".
השופטים קראו לרונן בר, היועצת המשפטית לממשלה והממשלה להגיע לפשרה שוב - כפי שסיימו את הדיון הקודם, וכתבו: "כפי שציינו בהחלטתנו הקודמת – דלתו של בית המשפט פתוחה לכל בקשה משותפת שתוגש על-ידי הצדדים". בסיום הדיון הקודם קבעו השופטים כי בר יישאר בתפקידו, ועל ראש הממשלה ייאסר להודיע על ממלא-מקום, אך כן לראיין מועמדים. על היועמ"שית והממשלה להגיע לפתרון עד יום חמישי הבא - 24 באפריל.
אלא שלמרות קריאת השופטים, בין עמדת הממשלה לעמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה קיים פער תהומי. הצדדים מתבצרים בעמדותיהם - ועל כן גוברת ההערכה ש"אם לא יתחולל נס", לא ניתן יהיה להגיע לפשרה.
בשבוע הבא: התצהירים
מומחים למשפט מנהלי העריכו אמש בשיחה עם ynet שאחת הסיבות לפנייה הדחופה של ראש הממשלה לבית המשפט להחיש את פיטורי בר עוד בטרם דיון נוסף בבג"ץ היא רצונו למנוע משופטי העליון להיחשף לתצהיר שהזמינו מבר, ושאותו יגיש בשבוע הבא. באותו תצהיר הוא יגולל את הלחצים שגרמו לנתניהו להדיח אותו - ובהם הלחץ להגיש חוות דעת ביטחונית שתדחה את המשך משפטו, סירוב בר לדרישת נתניהו להגביל את המחאה נגד המהפכה המשפטית וחקירת פרשת "קטאר-גייט".
בהמשך, ראש הממשלה בעצמו אמור לחתום על תצהיר נגדי בשבועה, והוא לא יוכל עוד להסתפק באמירות כלליות על אי-אמון ביחסיו עם בר. עד כה ראש הממשלה ביקש לפטר את ראש השב"כ מטענות סובייקטיביות ובהן אותו חוסר אמון. בעקבות התצהיר הזה של בר, שצפוי להיות מוגש תוך ימים ספורים, הוא יצטרך לפרט מה מסתתר מאחורי טענה זו.
בפניית הממשלה לבג"ץ אמש נכתב כי "החלטות של בית המשפט העליון, המפקיעות את סמכות הממשלה בנושאי ביטחון וזהות ראשי מערכת הביטחון, יוצרות מצב מסוכן ומזיק". בהמשך, כאמור, קישרו את הסוגייה לפרשת ההדלפות של איש השב"כ: "באי כוח הממשלה וראש הממשלה עמדו, הזהירו והתריעו בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון מפני הסכנה הברורה שגלומה במצב זה - הנה לא חלפו ימים ספורים וכבר ניתן לומר שהסכנה מפניה הזהירו, הולכת ומתגבשת".
הממשלה טענה כי "כפיית המשך כהונתו של ראש השירות בצו ביניים שיפוטי, בשעה שהממשלה הביעה חוסר אמון מוחלט בהמשך הכהונה, כבר מציבה חשש ממשי לפגיעה ביחסי החוץ ובשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. תקופת חסינות לראש השירות, שבה מושעה ציוויו הברור של המחוקק המכפיף אותו למרות הממשלה, פוגעת באופן אנוש במימוש מטרותיו ומשימותיו של שב"כ, כמו גם באתגרים שמולם ניצבת המדינה".
מ"מכונת האמת", ממגישי העתירות נגד הפיטורים, נמסר בתגובה לעמדת בג"ץ: "הממשלה מנסה בסרבנות לחוק להמשיך ולפרק את מוסדות המדינה, לערער את הלגיטימיות ולזרוע כאוס והכל במטרה למחוק את קטאר-גייט. אנחנו מברכים על ההחלטה וקוראים לבג״ץ להמשיך לעמוד כחומה בצורה לשמירת החוק והדמוקרטיה".
