"שום תמונה של אחרי שתראו לא תספיק. אתם צריכים להגיע פיזית לבית שלנו, לראות את ההורים שלי, לתת חיבוק לאחותי ולי ולהבין את הכוח של המשפחה הזאת. זה מה שאני מבקש: גם מי שלא מכיר אותו - תבואו ותשאבו מאיתנו כוחות", כך אמר הבוקר (ראשון) לאולפן ynet עומר בירן, אחיו של סרן רעי בירן ז"ל, מפקד צוות בסיירת גולני שנפל בחאן יונס ביום חמישי שעבר. צפו בריאיון המלא:
הריאיון עם עומר בירן
(צילום: מיקי שמידט)
רעי בירן ז"ל גדל ביישוב תמרת שבעמק יזרעאל. הוא למד בבית הספר ויצו נהלל ולאחרונה משפחתו עברה ליישוב שורשים. התקרית שבה נפל התרחשה במהלך מבצע גדודי של חטיבת גולני בחאן יונס למיקוש מבנים באזור. במהלך הפעילות התרחש פיצוץ מחוץ לאחד המבנים וכתוצאה ממנו הוא נהרג.
אחיו עומר הוא לוחם מילואים בעצמו. בשבוע שבו נהרג אחיו בחאן יונס – הוא עצמו לחם בג'באליה. "עשיתי 350 ימי לחימה מתחילת המלחמה, גם בדרום וגם בצפון, וגם אבא שלי גם משרת מילואים. הוא סגן אלוף בחיל האוויר", הוא מספר בריאיון. "שני אחים של אבא גם סגני אלופים, וסבא שלי ז"ל, מוריס לופטון, גם היה סגן אלוף. אנחנו משפחה מאוד צבאית שמאוד מאמינה בזה ונמשיך להאמין בזה.
"רעי נכנס לעזה ביום שני האחרון, כמה שעות אחרי שאני יצאתי. ביום חמישי הוא התקשר אליי אחר הצהריים ופספסתי את השיחה. ראיתי שהוא התקשר אליי וישר חזרתי אליו. השיחה האחרונה שלנו הייתה 49 שניות שאני לא אשכח אף פעם. 12 שניות עד שהאינטרנט התייצב ועוד 33 שניות לשאול איך הוא. בדקתי רק שהוא בסדר, שהוא מוכן למשימה שלו. השיחה נחתמה בארבע שניות ואמרתי לו 'אני אוהב אותך, אהבת חיי'. הוא אמר לי 'אוהב אותך, עומריקו. נתראה'. הוא הספיק גם להגיד לחיילים שלו לעלות על הכלים. כזה הוא היה. מנהיג".
אני מניחה שיצא לכם לדבר לא מעט על הלחימה.
"נכון. אני משרת ביחידה מיוחדת אחרת. דיברנו על מה שאפשר בינינו. תמיד ידעתי מה עובר עליו ותמיד ידעתי איפה הוא. עשיתי הכול כדי שלא נהיה יחד באותו אזור בעזה, כדי שחס וחלילה אם יקרה משהו, אז האסון לא יהיה כפול. הלוואי שזה הייתי אני".
הלוויתו של סרן רעי בירן בבית העלמין בנהלל
הייתה המוטיבציה שלו? מה הניע אותו?
"קודם כל משפחה. הניע אותו לשמור עלינו ועל עם ישראל. כל מי שצופה פה שיידע: הוא שמר עליכם. לא עניינה אותו פוליטיקה. אפס. הבן אדם היה בור בפוליטיקה. עניינו אותו רק החיילים שלו, עם ישראל והחזרת החטופים".
אתה תחזור לעזה?
"שאלה טובה. אתמול רבתי עליה קצת עם אחותי הקטנה ועם אבא שלי. אנחנו נדבר על זה. חונכנו על הערכים שקיבלנו מסבא שלי, שעלה ממרוקו כחייל בודד והגיע להיות סגן אלוף. כל הנכדים הלכו להיות לוחמים. אני, כנכד הבכור, רציתי לשמש להם גם דוגמה. רעי התגייס בעקבותיי והרגשנו שאנחנו מתגרים במזל גם יותר מדי. אני לא ידעתי להגיד די למילואים, ורעי לא ידע להגיד די לסדיר שלו. הוא נשאר להיות מפקד. יש לי בן דוד שלחם יותר משנה וחצי בסיירת נח"ל ועכשיו מטייל בהודו. אתמול דיברתי איתו בווידאו. הוא גדל עם רעי כתף אל כתף".
לסיכום אמר: "העליתי אתמול קטע של שלוש דקות מתוך 20 דקות של הספד. אני מבקש מכל מי שיכול - תשתפו את זה, תפנימו, תעריכו. אני לא מבקש יותר משלוש דקות ולחיצה על שיתוף. אני מסכם שם את רעי בצורה הכי טובה שאפשר. גם מי שלא מכיר אותו - קחו מזה גרם וחצי ואני הבן המאושר באדם".
