סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס הודיע אמש (יום ג') כי יצטרף לרעייתו, הגברת השנייה אושה ואנס, לביקור מתוקשר בגרינלנד, האי הגדול בעולם שהנשיא דונלד טראמפ הבטיח להשתלט עליו "בדרך זו או אחרת". הביקור, שייערך ביום שישי, עורר זעם בגרינלנד ובדנמרק, שאליה שייך האי כבר יותר מ-300 שנה, בפרט בשל העובדה כי הוא נערך ללא הזמנה ובשעה שבגרילנד טרם הוקמה ממשלה מקומית חדשה אחרי הבחירות שנערכו שם החודש. ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן תיארה זאת אתמול, לפני ההכרזה על הצטרפות סגן הנשיא לביקור, כ"ניסיון לחץ בלתי מתקבל הדעת".
5 צפייה בגלריה
ואנס ורעייתו אושה. ביקור בלי הזמנה
(צילום: JOE RAEDLE / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הביקור שמעורר תשומת לב גדולה בתקשורת האמריקנית והבינלאומית אמור היה להיערך תחילה רק על-ידי אושה ואנס, והוגדר ככזה שמטרתו ללמוד את התרבות המקומית. אושה הייתה אמורה לבקר בכמה אתרים היסטוריים ולצפות גם בתחרות מזחלות כלבים, אבל בעקבות הצטרפות בעלה בוטלה התוכנית הזו, והשניים יבקרו ביום שישי בבסיס חיל החלל האמריקני פיטופיק ("תולה" בשמו הקודם) שממוקם בצפון-מערב האי – הבסיס הצפוני ביותר של צבא ארה"ב שאחראי בין היתר על זיהוי שיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים לעבר צפון אמריקה. לפי הבית הלבן, סגן הנשיא ייפגש עם חיילים אמריקנים ויקבל תדרוך על הסוגיות הביטחוניות הנוגעות לאזור.
"לא רציתי שהיא תיהנה מכל הכיף לבדה", הסביר ואנס את הצטרפותו לאשתו בסרטון שפרסם. "אנחנו הולכים לבדוק איך מתנהלים העניינים שם", הוסיף, "בשם הנשיא טראמפ, אנחנו הולכים לחדש את ביטחונם של אנשי גרינלנד בגלל שאנחנו חושבים שיש לה חשיבות בהגנה על ביטחון העולם כולו". יממה לאחר שטראמפ שב והבטיח שארה"ב תשתלט על האי, בשל מיקומו האסטרטגי באזור הארקטי ומשאבי המינרלים העצומים שבו, טען ואנס כי "מדינות רבות אחרות מאיימות על גרינלנד, מאיימות להשתמש בשטחים שלה ובנתיבי המים שלה כדי לאיים על ארה"ב, על קנדה, וכמובן על אנשי גרינלנד". הוא האשים כי "מנהיגים באמריקה ובדנמרק התעלמו זמן רב מדי מגרינלנד".
הביקור ייערך כשבועיים בלבד אחרי הבחירות באי, שבהן השיגו רוב גדול תומכי העצמאות בגרינלנד – שדורשים להתנתק מדנמרק אך גם הם מתנגדים ברובם הגדול להיטמעות בארה"ב (סקר שנערך לפני כחודשיים הראה ש-85% מתושבי האי אינם רוצים שיהפוך לחלק מארה"ב). עד כה טרם גובשה ממשלה מקומית חדשה, ועצם הביקור כשהשיחות הקואליציוניות נמשכות נתפס כהתגרות אמריקנית. ראש ממשלת המעבר של האי, מוטה אגדה, תיאר זאת מפורשות כ"פרובוקציה". נואה רדינגטון, אנליסט ויועץ לשעבר לממשלת דנמרק, אמר שמדובר ב"מתקפת חיוכים בלי החיוכים", והוסיף: "כולם מתוסכלים בגלל שברור שמדובר בניסיון להפחיד את תושבי גרינלנד ולהתגרות בדנמרק".
שינוי תוכנית הביקור, שכעת יוכוון לסוגיות ביטחוניות ויתמקד כאמור בבסיס צבאי אמריקני, ריכך את הביקורת בגרינלנד ובדנמרק, ושר החוץ הדני לארס לקה ראסמוסן בירך על כך הבוקר: "אני חושב שזה טוב מאוד שהאמריקנים ביטלו את הביקור שלהם סביב התרבות הגרינלנדית. במקום זאת, הם יבקרו בבסיס שלהם, ואין לנו שום דבר נגד זה". בין ארה"ב לדנמרק, יצוין, יש הסכם ביטחוני מאז 1951 שעל בסיסו פועל הבסיס האמריקני באי והוא מעניק לאמריקנים חופש תנועה, בתנאי שהרשויות המקומיות מיודעות מראש. למשלחת האמריקנית אמור היה להצטרף במקור היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ, אבל שמו נשמט מהודעת הבית הלבן אמש על הצטרפות ואנס, כשברקע סערת הצ'אט הסודי שבה הסתבך.
טראמפ, נזכיר, קרא כבר בכהונתו הראשונה "לרכוש" את גרינלנד מידי דנמרק בשל חשיבותה האסטרטגית, אבל בקמפיין אשתקד הוא לא הזכיר את השאיפה הזו כלל. רק אחרי שניצח בבחירות החל להשמיע אותה שוב ושוב, כחלק משאיפה רחבה יותר להתרחבות טריטוריאלית של ארה"ב, שבמסגרתה קרא גם לספח את קנדה ולהשתלט על תעלת פנמה. בנאום "מצב האומה" שנשא החודש מול שני בתי הקונגרס הוא הבטיח כי ארה"ב תשיג את גרינלנד "בדרך זו או אחרת". טראמפ סירב תחילה לשלול שימוש בכוח צבאי כדי להשיג שליטה על הטריטוריה, אם כי בהמשך הוא ריכך את עמדתו, ואמר שיכבד את רצון התושבים המקומיים ושהוא "מוכן להשקיע מיליארדי דולרים" אם יצטרפו לארה"ב.
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק כאמור בטריטוריה הזו בסיס צבאי המפעיל מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי. בימי המלחמה הקרה היו לצבא האמריקני חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס פיטופיק. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעיתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין עשר היצואניות הגדולות בעולם.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת-קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
באי העצום 57,000 תושבים בלבד, ו-90% מהם אינואיטים שמתלוננים זה זמן רב על היחס שספגו לאורך ההיסטוריה מהדנים הקולוניאליסטים, שלדבריהם דיכאו את תרבותם, ביצעו עיקורים כפויים והפרידו ילדים ממשפחותיהם.
