היועץ לביטחון לאומי בתקופת ממשל ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן, קרא אמש (רביעי) לתמוך בהטלת אמברגו נשק על ישראל, והודה כי אף דחק בחברי המפלגה הדמוקרטית להצביע בעד מהלך שכזה בכינוס שלה ביום שלישי האחרון בעיר מיניאפוליס שבמדינת מינסוטה.
ג'ייק סאליבן מתראיין לפודקאסט The Bulwark
(צילום: The Bulwark )

בראיון לאתר האמריקני השמרני The Bulwark, אמר מי שכיהן כיועצו הבכיר של הנשיא לשעבר כי "הטיעון בעד עצירת נשק מישראל היום חזק בהרבה מכפי שהיה לפני שנה", בהתייחסו לתקופת כהונתו. "ראשית, הם לא ניצבים מול אותן סכנות אזוריות. שנית, הייתה הפסקת אש והסכם חטופים בתוקף והייתה אפשרות לנהל משא ומתן, וישראל היא זו שפשוט התרחקה מזה בלי לנהל משא ומתן רציני. שלישית, יש רעב, רעב של ממש בעזה. ורביעית - אין עוד מטרות צבאיות רציניות להשיג. זה רק הפצצה של חורבות על חורבות".
הוא הוסיף כי הוא "מבין מדוע יש מספר הולך וגדל של חברי קונגרס דמוקרטים שאומרים שהעמדה שלהם השתנתה, כי המצב והעובדות השתנו. למעשה, אמרתי לכמה חברים שחשבו על ההצעות האלה, שהמצב כפי שהוא היום, אחרי קריסת הפסקת האש במרץ - פירושו שהצבעה בעד עצירת נשק לישראל היא עמדה לגמרי לגיטימית. זו עמדה שאני אתמוך בה".
בסוף הכינוס במיניאפוליס, דחתה המפלגה הדמוקרטית את ההצעה שקראה לעצירת משלוחי הנשק לישראל ולהשעיית הסיוע הביטחוני, ואישרה במקומה החלטה מתונה יותר שגובשה בידי יו"ר המפלגה קן מרטין. ההצעה שעברה קוראת להפסקת אש מיידית, לשחרור כל החטופים שבידי חמאס, להגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה ולהדגשת מחויבות המפלגה לפתרון שתי מדינות.
ההצעה של מרטין, שזכתה לגיבוי כל הנהגת המפלגה, גם מגנה את מתקפת 7 באוקטובר, מתייחסת לחמאס כארגון טרור ומבקרת את השרים הקיצונים בממשלת ישראל. קבוצות יהודיות במפלגה בירכו על ההצבעה, וציינו כי דחיית הקריאה לאמברגו מהווה "מסר ברור לגבי מחויבות הדמוקרטים לביטחון ישראל ולמאבק באנטישמיות בתוך המפלגה".
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי הקבינט לניהול המלחמה במפגש עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן, בקריה בתל אביב
ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי הקבינט לניהול המלחמה במפגש עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן, בקריה בתל אביב
"לא היה מעוניין לתת עדיפות עליונה לחטופים". סאליבן ונתניהו, מאי 2024
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
במהלך הראיון, סאליבן גם מתח ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו - שלדבריו לא שם את החטופים בעדיפות עליונה, ומנע עסקה. "הבעיה שהתמודדנו איתה לאורך כל השנה שעברה הייתה שביבי לא היה מעוניין במיוחד לתת עדיפות לשחרור החטופים. אבל גם חמאס לא באמת בא לשולחן כדי לעשות עסקה רצינית על החטופים, לפחות עד שחיזבאללה שבר את הפסקת האש", אמר.
"אז התחילו באמת משאים ומתנים רציניים. לפני כן חמאס חשב, 'טוב, הפרשים יבואו, איראן, חיזבאללה, אחרים, למה שנעשה עסקה גדולה על חטופים, למה שנפסיק את המלחמה?'. אז אני חושב שהיינו במצב קשה בגלל אתגרים משני הצדדים, גם מצד ביבי וגם מצד חמאס".
סאליבן גם התייחס למניע שדחף אותו לכתוב טור דעה עבור ynet - פנייה ישירה לעם בישראל והפצרה בו לסיים את המלחמה: "אני חושב שמה שקורה היום שונה ממה שקרה בתקופתי, והעמדה שלי היא שאנשים שחשבו שזה היה לא נכון מההתחלה (לתמוך בישראל - ד"א) לא הביטו מבט ישיר ל-7 באוקטובר. אנשים שחושבים שזה צודק ונכון היום לא מביטים ישירות למה שקורה בעזה ברגע זה, עם ההרג והרעב של אנשים חפים מפשע. אז כתבתי מאמר דעה לעיתון ישראלי, פניתי ישירות לציבור הישראלי, ואמרתי שהמלחמה הזו חייבת להסתיים. היא חייבת להסתיים. היא צריכה להיגמר".
2 צפייה בגלריה
מפגינים להשבת החטופים, מול מעון רה"מ
מפגינים להשבת החטופים, מול מעון רה"מ
סאליבן: "המלחמה הזאת חייבת להסתיים"
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
סאליבן הוסיף כי הוא חושש מפגיעה באופיה הדמוקרטי של ישראל בגלל ממשלת הימין הקיצוני כדבריו, ולהשלכות על היחסים עם וושינגטון. "אני חושב שזה מתנקז לשאלה מה עתידה של ישראל. האם אנחנו נצטרך להתמודד עם ראש ממשלה וממשלת ימין במשך שנים קדימה, או שתהיה בישראל תמורה פוליטית? כי אני חושב שזה ישפיע על טבע מערכת היחסים בין המדינות.
"האופי הדמוקרטי של ישראל בעוד שנתיים, שלוש, ארבע, חמש - יהיה לו השפעה עצומה על כך", הבהיר. "אם לא ישתנה כלום בממשלתם, אם זו תהיה ממשלת ימין קיצוני שתמשיך במדיניות הזו, אז זו לא תהיה ישראל כפי שהכרנו אותה. ואני חושב שרבים מהישראלים יאמרו שהם לא יזהו את ישראל אז, וזה כמובן צריך להשפיע על היחסים".
סאליבן הוא האחרון מבין בכירי ממשל ביידן שיוצאים בחודשים האחרונים בגלוי נגד ישראל. מת'יו מילר, שהיה דובר מחלקת המדינה ושימש כקול הרשמי של הממשל לעולם, אמר בעבר כי "אין ספק שישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה".
גם מזכיר המדינה לשעבר אנתוני בלינקן התבטא בנושא, כשאמר כי "ישראל לא עמדה בצרכים העצומים של המשבר ההומניטרי בעזה. הסבל של תושבי עזה גם גרם לבידוד בינלאומי של ישראל. ככל שהמשבר ההומניטרי בעזה יימשך, כך יגבר הלחץ על מדינות שיש להם נורמליזציה עם ישראל לפרוש מההסכמים, ויהיה חשש לעתיד הסכמי השלום בין ישראל למצרים וירדן".
לדבריו, "ישראל גם מגבירה את קצב הבנייה בהתנחלויות ומעלימה עין מהמאחזים הלא חוקיים. התקפות של מתנחלים קיצונים על פלסטינים הגיעו לשיא של כל הזמנים".