היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה הבוקר (שישי) כי מינוי מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל לממלא מקום נציב שירות המדינה בוצע ללא היוועצות - ולכן הוא חסר תוקף משפטי.
"מטעם זה, הטלת התפקיד נעשתה שלא בהתאם להוראות הדין. ככל מינוי אחר שנעשה שלא כדין, היא אינה בת תוקף משפטי, כל עוד לא יושלם הליך ההיוועצות הסטטוטורי המתחייב", כתב המשנה ליועמ"שית גיל לימון במכתב ששלח לצחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
למכתב המלא - לחצו כאן
במכתב הבהיר כי יש דחיפות במינוי ממלא מקום לנציב שירות המדינה. "לשם שמירה על הרציפות התפקודית של נציבות שירות המדינה, קיימת אפוא דחיפות במינוי ממלא מקום לנציב, למלוא תקופת הביניים שעד למינויו של נציב קבוע, שיוכל להפעיל את מגוון הסמכויות הדרושות לשם שמירת הרציפות התפקודית של הנציבות", כתב.
אך עם זאת, הוא טען כי יש במינוי חשש לפוליטיזציה: "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף. יש בדבר כדי להחמיר את הקושי בכך שלא התקיימה חובת היוועצות כדין".
לשכת ראש הממשלה הודיעה ביום רביעי האחרון על מינויו של בר-טל למ"מ נציב שירות המדינה, מאחר שהחזיק בסמכויות הנציב בחודשים האחרונים. להודעת הלשכה צורפה מתקפה על בג"ץ, ובה נטען כי "כעת הולך בג"ץ צעד רחוק יותר. הוא פועל כרשות מחוקקת, מבטל פסק דין קודם שלו, ומפרש חוק בניגוד מוחלט ללשונו ולכוונת המחוקק", לשון הלשכה.
המתקפה הגיעה לאחר שיומיים קודם לכן בג"ץ הפך פסק דין קודם מלפני 14 שנה, וביטל את החלטות הממשלה שקבעו את אופן מינוי נציב שירות המדינה. נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית קבע אז כי הנציב הוא שומר סף, ויש לקיים הליך שבמסגרתו ועדה תבחר עבור הממשלה מועמד מתאים לתפקיד. לפי פסק הדין החדש, מתווה הבחירה של הממשלה לוקה בשיקולים זרים ובחוסר סבירות.
