מאז פרצה המלחמה עם מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 מימשו את אחריותם כמה אנשים שהיו בתפקידי מפתח ביום הטבח, ואחרים אף פוטרו באופן חד-צדדי, למרות שהתכוונו לעשות זאת בכל מקרה במועד מאוחר יותר. ראש השב"כ רונן בר שפוטר אמש (ראשון) הוא האדם השני שמפטר ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז פרצה המלחמה, אחרי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הסיבה המרכזית לפיטורים, כך טען נתניהו בשתי הפעמים - "חוסר אמון שהלך וגדל".
ההודעה של נתניהו על פיטורי ראש השב"כ רונן בר
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
מלבד בר וגלנט, במהלך המלחמה סיימו את תפקידם בגלל חלקם במחדל 7 באוקטובר גם הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליוה, מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן, ראש אגף המבצעים עודד בסיוק, מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד ושישה גורמים ניהוליים-פיקודיים בשב"כ בדרגות בכירות ובדרגות ביניים.
מי שעוד לא מימש את אחריותו על חלקו במחדל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל כך אמרו אמש בסביבתו כי "יש הבדל בין נבחר ציבור לדרג ממונה. נבחר ציבור אפשר להביע בו אי-אמון באמצעות הכנסת והבחירות".
בצל פרשת "קטאר-גייט": נתניהו פיטר את בר
נתניהו זימן אמש את בר לפגישה דחופה בלשכתו - שם הודיע לו על הכוונה לפטר אותו. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי נתניהו הודיע לבר שיביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. בימים האחרונים, על רקע ההתנגשות ביניהם ובצל חקירת פרשת "קטאר-גייט", נשמעו קולות בסביבת ראש הממשלה לפיהם אחרי שנתניהו ניסה לשכנע את בר להתפטר - הוא החליט לפטר אותו. גורמים בלשכת נתניהו האשימו: "בר הילך אימים על הלשכה - והמציא חקירות סרק".
ראש הממשלה פירט את הסיבות להחלטה, ואמר כי "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ, שהלך וגבר עם הזמן".
בר מסר בתגובה כי לקח אחריות על חלקו, וציין כי הוא "מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה - וכך היה מצופה מכולם. ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע 7 באוקטובר". הוא התייחס לתחקיר השב"כ, והוסיף: "הוא הצביע על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על-ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.
"הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, מתבקש לטובת ביטחון הציבור", אמר. "אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה. עליי להשלים את מחויבותי האישית ומחויבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי".
הדיון בממשלה על פיטוריו של בר צפוי להיות ביום רביעי הקרוב. למרות שבר לא התכוון להשלים קדנציה מלאה, הוא לא התכוון להתפטר לפחות עד חודש מאי, בניגוד למה שהיה רוצה נתניהו לראות. כדי להדיח את בר מתפקידו, לנתניהו מצפה כעת הליך שכולל גם את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
בפעם השנייה בכהונת הממשלה: נתניהו פיטר את גלנט
בחודש נובמבר האחרון הודיע נתניהו לגלנט על סיום כהונתו כשר הביטחון. ראש הממשלה הסביר את החלטתו, ואמר כי "המחויבות העליונה שלי כראש ממשלת ישראל היא לשמור על ביטחון ישראל ולהביא אותנו לניצחון מוחלט. בעיצומה של מלחמה, יותר מתמיד, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון. לצערי, אף שבחודשים הראשונים של המערכה היה אמון כזה והייתה עבודה מאוד פורייה, במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק ביני לבין שר הביטחון".
נתניהו מודיע על פיטורי גלנט
(צילום: לשכת רה"מ)
עוד הוסיף נתניהו כי "ביני לבין גלנט התגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה ולהחלטות הקבינט". ראש הממשלה טען כי עשה ניסיונות רבים לגשר על הפערים הללו, "אבל הם הלכו והתרחבו". לדבריו, "הם הגיעו גם לידיעת הציבור בדרך לא מקובלת, וגרוע מזה, הם הגיעו לידיעת האויב - האויבים שלנו רוו נחת מזה והפיקו מזה הרבה תועלת. משבר האמון שהלך ונפער ביני לבין שר הביטחון הפך לנחלת הכלל, והמשבר הזה אינו מאפשר המשך תקין של ניהול המערכה". בתגובה לפיטורים כתב גלנט: "ביטחון מדינת ישראל היה - ותמיד יישאר - משימת חיי".
הרמטכ"ל הלוי פרש: "אחריותי ל-7/10 תלווה אותי כל חיי"
בחודש ינואר השנה הודיע הלוי לשר הביטחון ישראל כ"ץ על פרישתו "מתוקף הכרה באחריותי לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר, ובנקודת הזמן שבה צה"ל רשם הישגים משמעותיים ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים". הלוי כתב במכתבו כי "בבוקר 7 באוקטובר, צה"ל תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל. מדינת ישראל שילמה מחיר כבד וכואב - בחיי אדם, בחטופים ובפצועים בגוף ובנפש.
"לא היה בכוחם של מעשי הגבורה הנועזים מצד רבים - אנשי כוחות הביטחון, חיילי ומפקדי צה"ל ואזרחים אמיצים, בכדי למנוע את האסון הכבד", הוסיף. "אחריותי בכישלון הנורא מלווה אותי יום-יום, שעה-שעה וכך יהיה למשך שארית חיי".
הצהרת הפרישה של הלוי מעוטף עזה
(צילום: דובר צה"ל)
בהצהרת פרישתו מעוטף עזה, הלוי לקח שוב אחריות על מחדל 7 באוקטובר, קרא לוועדת חקירה חיצונית, הבטיח "תחקירי אמת" של צה"ל, שיגר איום לאיראן וגם התגאה בהישגי הצבא מאז פרוץ המלחמה. "כשלנו, ואני נושא את זה מאז ולשארית חיי", אמר, והדגיש: "גאה בצה"ל על ההתעשתות, הדרך והתוצאות".
התפטרות מפקד פיקוד הדרום: "כשלתי בהגנה על תושבי העוטף"
זמן קצר לאחר שהרמטכ"ל הלוי הודיע על פרישתו, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן מסר לו כי ברצונו לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל גם כן. במכתב שכתב בידו, פינקלמן פנה לרמטכ"ל: "המפקד, בצו מצפוני והערכים המנחים אותי, החלטתי לסיים את תפקידי כמפקד פיקוד הדרום ואת שירותי בצה"ל. ב-7 באוקטובר נכשלתי בהגנה על הנגב המערבי ותושביו האהובים והגיבורים. כישלון זה צרוב בי לכל חיי.
"מתוך אחריות למדינה, לתושבי העוטף האהובים והיקרים לי מאוד, צה"ל ואנשיי, פעלתי מאז להוביל את המלחמה בחמאס ובארגוני הטרור הנוספים בעזה", הוסיף. "זכיתי לפקד במלחמה על מפקדים ומפקדות, לוחמים ולוחמות מופלאים - דור הניצחון. לחימתם - פרקי גבורה ומופת בתולדות צה"ל והמדינה. בכאב עמוק אנצור בליבי את הנופלים. טובי בנינו ובנותינו, עזי הנפש, הרוח והמעשה. במורשתם נצעד ועם המשפחות השכולות אהיה תמיד. איתי גם פצועינו בכאבם ובמאבקם המפעים להחלמה ובריאות".
התפטרות ראש אמ"ן: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"
ראש אמ"ן לשעבר אלוף אהרון חליוה הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו בחודש אפריל אשתקד, בעקבות אחריותו לטבח ב-7 באוקטובר. "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים", כתב. "את אותו יום שחור אני נושא עימי מאז יום-יום, לילה-לילה. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה". חליוה קרא אז להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
חליוה קיבל את ההחלטה העקרונית לפרוש מתפקידו כבר בשלב מוקדם של המלחמה בשל כשלי 7 באוקטובר, וחזר על כך בשיחותיו עם הרמטכ"ל בחודשים שקדמו להגשת המכתב. הוא היה הגורם הרשמי הראשון שעזב את תפקידו בעקבות חלקו במחדלים.
חליוה לקח אחריות למחדל מתקפת הפתע כבר כשבוע וחצי לאחר פרוץ המלחמה, אז הוא ציין כי "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון". עוד אמר אז כי "בכל ביקוריי ביחידות אמ"ן בימים האחרונים, שבתי והדגשתי כי ראשיתה של המלחמה בכישלון מודיעיני. אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס. את אשר נדרש לתחקר, נתחקר באופן העמוק והנוקב ביותר ונסיק את המסקנות".
ראש אגף המבצעים עודד בסיוק פורש מצה"ל
ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, שנחשב למספר 3 בהיררכיה בצה"ל, ביקש בתחילת החודש לפרוש מתפקידו. התפטרותו הייתה צפויה ומתבקשת בעקבות חלקו במחדלי הטבח, ואת הודעתו על הכוונה לפרוש מהצבא הציג בסיוק בפגישה שקיים עם הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר, שקיבל את בקשתו אך ביקש שימשיך בתפקיד בחודשים הקרובים "לאור האתגרים המבצעיים".
התחקיר של תפקוד חטיבת המבצעים שתחת האגף בראשות בסיוק אומנם לא מצא רשלנות או ליקויים משמעותיים ביחס לעוצמת והתפתחות המתקפה ב-7 באוקטובר, אבל הציפייה ממנו הייתה לממש את אחריותו כעומד בראש האגף שמפעיל את כוחו של צה"ל.
מפקד אוגדת עזה פרש: "נכשלתי במשימת חיי להגן על העוטף"
בחודש יוני אשתקד הודיע מפקד אוגדת עזה תת-אלוף אבי רוזנפלד על פרישתו מצה"ל. "ב-7 באוקטובר נכשלתי במשימת חיי להגן על העוטף", כתב לראשי הרשויות בעוטף, ואמר שעדכן את מפקדיו בהחלטתו. במכתבו ציין כי "המלחמה פרצה בהפתעה" בבוקר שמחת תורה - והדגיש כי לא קיבל התרעה על מלחמה שעתידה לפרוץ.
"במשך שעות ארוכות לא הצלחנו להגן על היישובים, על עשרות אלפי התושבים, על אלפי החוגגים במסיבה בחניון רעים ועל הכוחות במוצבים מול אלפי המחבלים שפלשו לשטחנו בעשרות נתיבים במתקפה כוללת של צבא הטרור חמאס", הודה. "אני כואב ונושא איתי יום-יום את המחיר הכבד ששילמו האזרחים, חיילי וחיילות צה"ל וכוחות הביטחון ואת האובדן של חברים רבים".
פורסם לראשונה: 23:26, 16.03.25
