בניסוי נדיר שמעורר דאגה גדולה במערב, סין הודיעה היום (שני) כי ביצעה שיגור של טיל בליסטי בין-יבשתי מצוללת גרעינית באזור האוקיינוס השקט. זהו הניסוי הראשון מסוגו שסין מבצעת מאז ניסוי קודם שערכה לפני כשנתיים – ניסוי שבעצמו היה הראשון שלה זה יותר מ-40 שנה. מדינות האזור האינדו-פסיפי רואות בניסויים הללו עדות מטרידה במיוחד להתחמשות הצבאית המואצת שמוביל המשטר הקומוניסטי בבייג'ינג, התחמשות שמגיעה במקביל לחשש הגובר באזור מהפחתת המחויבות האמריקנית להגנה עליו, במקרה של תוקפנות עתידית מצד סין.
סוכנות הידיעות הממלכתית של סין, שינחואה, דיווחה כי בשעה 12:01 (שעון מקומי) ביצע הצי הסיני שיגור של טיל "אסטרטגי" מצוללת גרעינית, שהותקן עליו ראש קרב דמה. היא לא פירטה מה היה סוג הטיל ומהיכן שוגר. גם האזור שבו נפל הטיל לא פורט בדיווח של הסוכנות, אך נטען בו כי הטיל "פגע במדויק במים המיועדים". בשינחואה טענו עוד כי מדובר בניסוי שגרתי שנערך כחלק מתוכנית האימונים השנתית של הצבא הסיני, והוסיפו: "הניסוי נערך בהתאם לחוק הבינלאומי ולפרקטיקות בינלאומיות, והוא לא מכוון נגד אף מדינה או יעד".
אף שבדיווח הרשמי של שינחואה לא פורט כאמור מהו סוג הטיל, בצהריים דיווח אתר החדשות הסיני Global Times, שנחשב לשופר המשטר הקומוניסטי, כי ההערכה היא שמדובר בטיל מדגם JL-3 – דגם חדש של טיל בליסטי בין-יבשתי שמשוגר מצוללות, ונועד לשאת ראשי קרב גרעיניים. הדגם הזה נחשף במצעד הצבאי הענקי שערכה בייג'ינג בשנה שעברה, ובו גם חשפה לראשונה יכולת של "טריאדה גרעינית" (הכינוי ליכולת לשגר נשק גרעיני מהיבשה, מהים ומהאוויר). לפי דו"ח של הפנטגון משנת 2023, JL-3 מיועד לשמש צוללות גרעיניות מדגם חדש גם כן, והטווח הארוך שלו מאפשר לו לפגוע באדמת ארה"ב היבשתית גם אם הצוללת תשהה סמוך לחופי סין.
נשיא סין שי ג'ינפינג. מגדיל את הארנסל הגרעיני - וגם את הצי הימי
(צילום: Sputnik/Vladimir Astapkovich/Kremlin via REUTERS)
הניסוי הבוקר בטיל הבליסטי הוא כאמור הראשון שסין עורכת בטיל ארוך-טווח מאז ניסוי שערכה בספטמבר 2024, ושבו שיגרה טיל בליסטי בין-יבשתי קרקעי למי אוקיינוס השקט, סמוך לאיי פולינזיה הצרפתית. זה היה הניסוי המוצהר הראשון שסין ערכה בטיל בליסטי בין-יבשתי מאז 1980, והוא עורר דאגה רבה במדינות האזור החוששות ממרוץ החימוש הסיני – כזה שנתפס גם כהכנה לאפשרות של מתקפה עתידית על האי טייוואן, שעליו היא מבטיחה להשתלט ביום מן הימים, וגם כניסיון להרתיע את מדינות האזור בצל תביעותיה השנויות במחלוקת לשליטה על נתיבי סחר ימיים חשובים כמו ים סין הדרומי.
הניסויים מגיעים גם במקביל להרחבה משמעותית של הארסנל הגרעיני הסיני בשנים האחרונות, כשלפי הדו"ח האחרון של הפנטגון, לבייג'ינג היו נכון לשנת 2024 בסביבות 600 ראשי קרב גרעיניים – כשבקצב הנוכחי המספר יגיע ל-1,000 ראשי קרב ב-2030. גם את הצי הימי שלה מרחיבה סין בשנים האחרונות, ולפי מכון המחקר האמריקני Nuclear Threat Initiative, יש לה כיום שש צוללות המיועדות לשאת טילים עם ראש קרב גרעיני, בנוסף ל-59 צוללות תקיפה שמונעות בעזרת אנרגיה גרעינית.
שיגור הטיל הבליסטי הבין-יבשתי הקרקעי ב-2024 - שהיה הניסוי הראשון מסוגו על ידי סין מאז 1980
(צילום: PLA/WeChat)
ג'פרי לואיס, מומחה לארסנל הגרעין הסיני ממידלברי קולג' שבוורמונט, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי הוא מעריך שמדובר רק בהתחלה – ושיש לצפות לניסויים נוספים מצד בייג'ינג. "זה מרמז על עידן חדש של ניסויים שבו כל מערכת (נשק) תקבל את רגע התהילה שלה", הוא אמר בהתייחסות למערך ההולך וגדל של טילים גרעיניים שסין צוברת. הוא הוסיף כי ניסויים נוספים שכאלה יעניקו לסין ביטחון רב יותר בהרתעה הגרעינית שלה. "הסינים בחנו היסטורית את הטילים הבין-יבשתיים שלהם פחות ממדינות אחרות", הוא ציין. "אני חושב שזה היה עניין פוליטי, וכעת הפוליטיקה הזו השתנתה. אני חושב שהם מאמצים גישה של יותר ניסויים. הם מוכנים לשלם את המחירים הפוליטיים שכרוכים בכך, באופן שלא היו מוכנים לו בעבר".
כמו אחרי הניסוי לפני שנתיים, גם הניסוי היום עורר גינויים ממדינות האזור, ובהן אוסטרליה, יפן וניו זילנד. בממשלת ניו זילנד אמרו כי קיבלו מסין התרעה מראש על שיגור הטיל, כמה שעות לפני הניסוי, אבל גינו אותו ותיארו אותו כהתפתחות אזורית מטרידה. "נראה שלמרות החששות ארוכי-הטווח שלנו מפעילות מהסוג הזה, סין ביצעה את הניסוי שעות אחרי שהודיעה לנו עליו", אמר שר החוץ של ניו זילנד ווינסטון פיטרס, "אין לנו, כמו השכנים שלנו במדינות פסיפיות אחרות, שום אינטרס שסין תשתמש באזור הדרום-פסיפי כאתר ניסויים ליכולות הטילים שלה".
גם שרת החוץ של אוסטרליה פני וונג גינתה את הניסוי, והזהירה שהוא "מערער" את היציבות האזורית. היא אמרה את הדברים במהלך ביקור במדינת האיים פיג'י – עמה חתמה אוסטרליה, שעות לפני הניסוי הסיני, על ברית ביטחונית. הברית הזו נחתמה על רקע מאבק השפעה שמתחולל בשנים האחרונות בין ארה"ב ואוסטרליה לבין סין על מדינות האיים באוקיינוס השקט, שבהן מקווה בייג'ינג להרחיב את מעורבותה הכלכלית והביטחונית.
מארק דאגלס, אנליסט מחברת ניטור תעבורת הספינות Starboard Maritime Intelligence, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אף שהניסוי הסיני כנראה תוכנן במשך זמן רב – התזמון שלו, שעות אחרי החתימה בין אוסטרליה לפיג'י על הברית הביטחונית, היא "לכל הפחות מעניינת". דובר משרד החוץ הסיני נשאל הבוקר על הברית הזו, ואמר כי הוא מקווה ש"המדינות הרלוונטיות" יכבדו את העצמאות והאוטונומיה של מדינות האיים באוקיינוס השקט ויימנעו מפגיעה באינטרסים של "צדדים שלישיים".
גם בטייוואן, שם הולך וגובר החשש בשנים האחרונות מפלישה סינית בצל התרגילים הימיים התכופים שעורכת בייג'ינג סמוך לחופי האי, גינו בצהריים את שיגור הטיל, ובלשכת הנשיאות בטאייפיי אמרו כי מדובר בניסיון של סין "להרתיע את הקהילה הבינלאומית". גם באירופה מתייחסים בדאגה לניסוי, ומזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר בצהריים בתדרוך לתקשורת באנקרה – לקראת פסגת נאט"ו שתחל מחר בטורקיה – כי הניסוי הסיני שולח מסר ברור לחברות הברית הצפון-אטלנטית. "זו הוכחה נוספת לכך שאסור לנו להיות נאיביים, ואנחנו לא", הוא אמר, והוסיף כי "ההתפתחויות באזור הפסיפי רלוונטיות גם לאזור הטרנס-אטלנטי".
