מתקפת סייבר יוצאת דופן שהתרחשה בשבוע שעבר שיתקה את מערכות המחשוב של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק והעלתה בו-זמנית תמונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מסכים ברחבי הקמפוס. אולם מאחורי המהלך הפרובוקטיבי הסתתרה פעולה מתוחכמת בהרבה: האקר לא מזוהה, שלפי האוניברסיטה פעל ממניעים אידיאולוגיים, פרץ לשרתי האוניברסיטה והצליח לשאוב מהם מאות מיליוני פרטי מידע רגישים, לרבות נתונים אישיים של סטודנטים, עובדים ובני משפחותיהם – בהם יותר מ-1.8 מיליון מספרי ביטוח לאומי.
5 צפייה בגלריה
תמונתו המחויכת של טראמפ הופיעה על מסמכים ברחבי הקמפוס. מאות מיליוני פריטי מידע רגישים נגנבו
לפי הודעת קולומביה, התמונות שהוצגו על המסכים – כולל לפחות מסך גדול אחד במבואת מרכז הסטודנטים בקמפוס המרכזי שבו נראתה תמונה מחויכת של טראמפ – "אינן פעילות של האוניברסיטה", אם כי הקשר בינן לבין תקיפת הסייבר טרם הובהר במלואו.
ההאקר – שמסרב לחשוף את שמו – מסר בהודעה כי ביצע את הפריצה כדי לבחון האם קולומביה ממשיכה להשתמש במדיניות העדפה מתקנת (affirmative action) לבני מיעוטים בקבלה לסטודנטים, אף שבית המשפט העליון בארה"ב פסל את המודל המבוסס על רקע אתני כבר בשנת 2023. בין החומרים שהודלפו נמצאו 1.6 ג'יגה-בייט של נתונים הכוללים 2.5 מיליון בקשות קבלה לאוניברסיטה לאורך עשורים, עם פרטי אזרחות, מסלול לימודים, סטטוס קבלה, מספרי תעודה מזהים פנימיים ועוד.
ההאקר סיפר כי גם הצליח להגיע לגישה מלאה למערכות קולומביה לאחר תקופה של למעלה מחודשיים, במהלכה חדר בהדרגה לעומק השרתים. במקביל, דיווח כי הוא מחזיק בכ-460 ג'יגה-בייט נוספים, הכוללים מידע כלכלי, תלושי שכר של סגל אקדמי ומנהלי, נתוני מלגות ואפילו מידע רפואי ונתוני ביטוח של מועמדים ובני משפחותיהם. הוא אף טען לאחריות על מתקפות דומות באוניברסיטת מינסוטה ובאוניברסיטת ניו יורק (NYU), שבהן הודלפו נתוני קבלה של יותר משלושה מיליון מועמדים – כולל גרפים שהצביעו על הבדלים בציוני הקבלה הממוצעים בין מועמדים לבנים ואסייתים לבין מועמדים היספנים ושחורים.
5 צפייה בגלריה
מפגינים פרו-פלסטינים בקולומביה, ב-2024. גם אז פרצו לשרתי האוניברסיטה, שעומדת בלב ההתנגשות מול ממשל טראמפ
(צילום: AP /Stefan Jeremiah)
באופן מפתיע, אחת הפצצות שהוטמנו בנתונים נגעה דווקא למועמד הדמוקרטי לראשות עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני. לפי דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס", בבקשת הקבלה שהגיש ממדאני בשנת 2009 לקולומביה – ושנדחתה – הוא סימן את עצמו גם כ"אסייתי" (Asiatic) וגם כ"שחור או אפרו-אמריקני" (Black or African American). זאת, בתקופה שבה ניתנה העדפה למיעוטים שחורים. ממדאני, יליד אוגנדה ובנו של פרופסור באוניברסיטה ובמאית קולנוע הודית-אמריקנית, הסביר כי הסיווגים שהיו זמינים בטופס לא שיקפו את זהותו המורכבת, ולכן בחר גם לסמן את שתי הקטגוריות וגם לציין ידנית את ארץ לידתו – אוגנדה.
ממדאני, נזכיר, הדהים את ניו יורק ואת המערכת הפוליטית בארה"ב כולה כשניצח בחודש שעבר בפריימריז הדמוקרטיים לראשות העיר, וכעת הוא הפייבוריט לניצחון בבחירות הכלליות שייערכו שם בנובמבר. אם ייבחר, ממדאני בן ה-33, שמוביל קו אנטי-ישראלי מובהק, יהיה המוסלמי הראשון בתפקיד ראש העיר אם ינצח, והצעיר ביותר אי-פעם.
ממדאני לא הכחיש את הדיווח ב"ניו יורק טיימס" והבהיר כי מטרתו לא הייתה להפיק תועלת מהעדפה מתקנת אלא לייצג את מורכבות הרקע שלו. לדבריו, לא הייתה אפשרות בטופס לבחור בזהות כמו "הודי-אוגנדי", ולכן עשה כמיטב יכולתו. יש להדגיש כי ממדאני לא התקבל בסופו של דבר לקולומביה.
למרות זאת, התגובות מצד יריביו הפוליטיים לא איחרו להגיע. ראש העיר המכהן אריק אדמס, שיתמודד מול ממדאני בנובמבר, תקף אותו בחריפות ואמר כי מדובר ב"עלבון לכל סטודנט שהתקבל בדרך הראויה". לדבריו הזהות האפרו-אמריקנית אינה פרט שניתן לנכס כך סתם: "היא היסטוריה, היא מאבק והיא חיים של ניסיון. ניצול שלה לתועלת אישית הוא דבר פוגעני ביותר". אדמס קרא לקולומביה לפרסם את תיק ההגשה המלא של ממדאני ולחקור האם הופרו נהלים.
"חסר מוח": הסערה במערכת "ניו יורק טיימס"
הפרסום עורר סערה גם בתוך מערכת ה"ניו יורק טיימס". ג'מאל בואי, עיתונאי בכיר שם המזוהה עם השמאל הליברלי, יצא להגנת ממדאני ותקף את עמיתיו למערכת. בפוסט ברשת החברתית "בלוסקיי" כינה את אחד מכותבי הכתבה "חסר פעילות מוחית", אך בהמשך מחק את הפוסט והתנצל כשהוא מסביר ש"נודע" לו כי הוא מפר את קוד ההתנהגות של העיתון.
ה"טיימס" עצמו נאלץ לפרסם הודעת הבהרה ולהגן על החלטתו לפרסם את המידע שמקורו בהדלפה, למרות הרגישות הרבה. פטריק הילי, עורך בכיר לענייני אתיקה בעיתון, הסביר כי מדובר במידע מאומת, שממדאני עצמו אישר בריאיון, וכי קיים אינטרס ציבורי ברור להבין את הרקע והמניעים של מועמד מוביל לראשות עיריית ניו יורק.
ואולם, מבקרים מהשמאל טענו כי העיתון מנהל קמפיין נגד ממדאני והזכירו כי במהלך הקמפיין לנשיאות העיתון בחר שלא לפרסם מידע פרוץ שהשיג על קמפיין הבחירות של טראמפ מהאקר איראני לכאורה. קית' אולברמן, מנחה MSNBC לשעבר וכיום פרשן בולט במחנה הפרוגרסיבי, תקף את ה"טיימס" בפוסט חריף: "הנטישה המוחלטת של הסטנדרטים של הניו יורק טיימס – באירוע אחר הייתה מובילה להתפטרות כוללת של ההנהלה. כישלון גמור. ובינתיים, אם אינכם מבינים שהטיימס נתפס כמי שמנהל קמפיין אקטיבי נגד ממדאני, אתם כבר אבודים".
העיתון הנחשב, נזכיר, נמנע השנה מלהעניק תמיכה רשמית באף מועמד במרוץ לראשות עיריית ניו יורק – החלטה חריגה במונחים של העיתון, אשר מאז 1897 נוהג לפרסם המלצה מערכתית לקראת כל מערכת בחירות חשובה. במקום זאת, כתבה שפורסמה ב-12 ביוני המליצה באמצעות "ועדת מומחים חיצונית" על מועמדותו של היהודי בראד לנדר כמועמד המבוסס והראוי ביותר. בטור מערכת שפרסם ה"טיימס" הוא גם הסביר כי אינו ממליץ על ממדאני בשל עמדות בעייתיות וחוסר ניסיון. "איננו סבורים שמר ממדאני ראוי להופיע על פתק ההצבעה של תושבי ניו יורק", נכתב בטור המערכת. "הניסיון שלו דל מדי", הוסיפו, והזהירו כי "המצע שלו נראה כמו גרסה מואצת של הקדנציה המאכזבת של מר דה בלאזיו".
ברקע להתקפת הסייבר עומד המשבר של קולומביה מול ממשל טראמפ, שמעכב העברת תקציבי מחקר בגובה של יותר מ-400 מיליון דולר בטענה כי האוניברסיטה לא עשתה מספיק כדי להגן על סטודנטים יהודים מהסתה אנטישמית. האוניברסיטה הודיעה כי תשקול לפרסם לציבור את ממצאי החקירה על הפריצה עם סיומה – ייתכן שבעוד שבועות או חודשים.
בינתיים נמשכת חקירת ה-FBI סביב המתקפה, כאשר קולומביה שכרה את שירותי חברת הסייבר CrowdStrike. מהאוניברסיטה נמסר כי מדובר בפעולה "מתוחכמת וממוקדת מאוד", שנעשתה לצרכים פוליטיים, וכי מאז 24 ביוני לא נצפה ניסיון פריצה נוסף. עוד קודם לכן, באפריל 2024, קיבלה אחריות קבוצת האקטיביסטים האנונימית "Anonymous Arabia" על מתקפה אחרת נגד קולומביה – אז כמחאה על פינוי סטודנטים פרו-פלסטינים שהתבצרו בבניין המילטון.
