בכל פעם שהחרדים מאותתים על פרישה מהממשלה, עולה שוב "חידת דרעי" - מה תעשה ש"ס? לרוב, האיומים מגיעים מהפלג האשכנזי, יהדות התורה. הפעם, לאחר שזו כבר שלחה את מכתבי ההתפטרות מכל תפקידיה בכנסת ובממשלה בעקבות השינויים לטענתם שהכניס יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לחוק ההשתמטות מגיוס, עיני כולם נשואות אל יו"ר ש"ס אריה דרעי.
2 צפייה בגלריה
נתניהו ודרעי. מהאנשים הקרובים ביותר לרה"מ ושותף בפורומים הביטחוניים הסגורים ביותר
(צילום: עמית שאבי)
דרעי, אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא שותף סוד בפורומים הביטחוניים הסגורים ביותר, ומי שהיה מעודכן עוד ב"ליל פיזור הכנסת" שישראל צפויה לתקוף באיראן ביום שלמחרת. אך לצד הקרבה הזו, דרעי הוא גם יו"ר מפלגה חרדית שדורשת מנתניהו לקיים את הבטחתו להעביר חוק פטור מגיוס שיסדיר את מעמד בני הישיבות.
אם החרדים לא יקבלו נוסח מוסכם - הם ינטשו. בש"ס, בשלב זה, ממתינים להוראות מועצת חכמי התורה שתתכנס היום, אולם מתחת לפני השטח מתקיים תיאום מלא עם דגל התורה, ועם מנהיגה הרוחני הרב דב לנדו. במפלגות החרדיות מדגישים כי גם ביממה האחרונה, בעוד "האשכנזים" פרשו - הספרדים ממתינים להוראת הרבנים. מדובר במהלך מחושב: לתת זמן לראות אם פרישת יהדות התורה תיצור אפקט שיזרז את החקיקה - ואז לפרוש, ורק אם אין ברירה.
שלא כמו התפטרות מראשי ועדות או שרים מגזריים, בש"ס מדובר בהתפטרות של שרים בכירים - מהלך בעל משקל פוליטי כבד יותר. דרעי, שעד כה שימש כמתווך מרכזי בשימור הקואליציה, גם כשהאיומים באו מאגודת ישראל ושר השיכון לשעבר יצחק גולדקנופף, תיווך את המגעים שהובילו להרגעת הרוחות לפני התקיפה באיראן, ובכך תרם לנתניהו מרווח נשימה משמעותי. כעת, נדמה שגם סבלנותו פקעה.
מה הוביל לשינוי החד בעמדתו? לדברי הפרשן החרדי ישראל כהן, "דרעי הרגיש שיולי עבד עליו". כהן מתייחס לאדלשטיין, שלטענת גורמים חרדים הבטיח נוסח מוסכם מול אריאל אטיאס ונציגי הסיעות החרדיות, ערב התקיפה באיראן. לדבריו, דרעי בעצמו עודד אותם להסכים. עוד לפני טיסת נתניהו לטראמפ הוא דרש טיוטה, אלא שלאחר הפסקת האש, לדבריהם, אדלשטיין חזר בו מההבנות, סירב למסור טיוטה, ובסופו של דבר "ברח" - כפי שהגדירו זאת.
נתניהו: "צריך חוק - אבל לא בהתרסות"
(צילום: עידו ארז)
גם אריאל אטיאס תיאר את השתלשלות האירועים בצורה חריפה. בריאיון לרדיו קול חי אתמול בערב אמר: "הגיע מסמך שיש בו חזרה מוחלטת מכל ההסכמות. הוא הוליך שולל, הוא שיקר. שינו את העקרונות. ברגע ששברנו את העקרונות הבסיסיים - שמי שרוצה לשבת וללמוד יוכל לעשות זאת - אני חושב שהייתה אסטרטגיה מראש שלא יהיה שום חוק. לא נשב בשקט - ונמשיך לעשות את כל הפעולות שינחו אותנו גדולי ישראל".
ברקע, נשמעת גם השפעתם של רבנים בש"ס, שהתבטאו לאחרונה בחריפות נגד כל חוק שיכלול סנקציות או ענישה כלפי לומדי תורה. נראה כי גם הציבור יתקשה לקבל את החוק, בעוד פלגים קיצוניים ינהלו נגדו קמפיין עיקש ויטענו כי הסיעות החרדיות מכרו את מצביעיהן. גם אם הפרשנות החרדית להסכמות שנחתכו אינה מקובלת על כולם - הרי שבקרב ציבור הבוחרים של ש"ס יש מי שמצפה לראות את המפלגה נלחמת, לא מתקפלת.
כיום, ש"ס היא כבר לא רק מפלגת השכונות והמסורתיים. לקדמת הבמה צמח ציבור חרדי "ישיבתי", שניזון מרבנים כרב אברהם סאלים - ראש ישיבה מזרחי המזוהה עם הציבור הליטאי - ומביא איתו ציבור שמבקש לראות עמידה עקרונית, לא רק נאמנות פוליטית. בש"ס יודעים שכדי לשמר את כוחם - עליהם להיראות כמי שנאבקים.
פורסם לראשונה: 22:42, 15.07.25
