הלחץ הבינלאומי על ישראל גובר: בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) יתחיל היום (שני) לדון בטענות שלפיהן ישראל מפירה את הדין הבינלאומי - בכך שהיא מונעת כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. בשימוע שייערך ב-ICJ, כ-40 מדינות שונות צפויות להופיע בפני חבר השופטים במשך חמישה ימים - ולהציג ואת טענותיהן בנושא.
הדיון ייערך בעקבות החלטה שקיבלה האספה הכללית של האו"ם בדצמבר האחרון, עוד לפני שקבעה הממשלה כי תיעצר כניסת הסיוע לרצועה. כבר היום יופיעו נציגי הפלסטינים בפני בית הדין, וישראל הודיעה כי החליטה שלא להשתתף בדיונים.
סער: "האו"ם רקוב ואנטישמי"
(צילום: לע"מ)
13 צפייה בגלריה
137 מדינות מול 12. העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, ספטמבר
( צילום: AP Photo/Mary Altaffer)
בדצמבר האחרון התקבלה באו"ם החלטה נגד ישראל, שביקשה חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לחקיקה שעברה בכנסת לאיסור פעילות סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) לפעול בישראל, וכן בנוגע למחויבותה לאפשר העברת סיוע הומניטרי לפלסטינים דרך ארגוני האו"ם – כמו אונר"א. ההחלטה, שאותה הגישה נורבגיה, אושרה ברוב של 137 מדינות שתמכו בה, לעומת 12 בלבד שהתנגדו ו-22 שנמנעו.
השגריר הפלסטיני בהולנד, עמאר חיג'אזי, הוא שייצג את העמדה הפלסטינית בפני בית הדין. לדבריו, "ישראל מפירה את החוק הבינלאומי בשטחים הכבושים. היא הורגת, מרעיבה ועוקרת אזרחים פלסטינים, ובאותה נשימה פוגעת בעובדי סיוע ובארגונים שמנסים להציל את חיי העזתים". דרום אפריקה, שהגישה לבית הדין תביעה אחרת בשנה שעברה בטענה שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, תציג את טיעוניה מחר.
למרות שישראל היא מושא הדיונים ב-ICJ בשבוע הקרוב, אף נציג ישראלי לא יציג את עמדתה בשימוע. שר החוץ גדעון סער כינס מסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה, שבה הסביר את הסיבות להחלטתו. באולם הוקרנו תמונותיהם של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ושל פיליפ לזריני, הנציב הכללי של אונר"א, ומעליהם הכותרת "אני מאשים" בצרפתית - רפרנס למאמר המפורסם שפרסם הסופר הצרפתי אמיל זולא ב-1898 בעקבות משפט דרייפוס. עם זאת, עיתונאים בודדים הגיעו לשמוע את דבריו של שר החוץ.
לדברי סער, "ישראל החליטה לא לקחת חלק בקרקס הזה. זה עוד ניסיון לנצל את ההליך המשפטי כדי להעמיד לדין את ישראל. היעד הוא למנוע מישראל להגן על עצמה. לא אנחנו צריכים לעמוד למשפט, אלא אונר"א והאו"ם שהפכו לגופים רקובים. אונר"א העסיק מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר - ואחר כך הם טייחו את זה. האו"ם בגד במטרה הנעלה שלו".
סער הזכיר את העובדה כי נואף סלאם, שהיה נשיא ה-ICJ ששפט את ישראל ואמר שהיא מדינת אויב, הוא כיום ראש ממשלת לבנון. "אי-אפשר להמציא את זה", אמר שר החוץ, שתקף גם את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) - שהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. "לבית הדין הפלילי אין סמכות על ישראל, וישראל לא חלק מאמנת רומא. הצווים הוצאו באופן לא חוקי והם בטלים ומבוטלים", ציין.
"היה צריך להעמיד לדין את אונר"א שהעסיק מאות מחבלים, שרבים מהם לקחו חלק בטבח. אחד מעובדי הארגון לקח חלק בחטיפה של הרש גולדברג-פולין, אור לוי, אלי-ה כהן ואלון אהל. גוטרש אחראי לכך - הוא ידע מה קרה באונר"א", תקף סער. "ישראל הזהירה אותו אך הוא לא עשה כלום". סער ציין כי העובד שלקח חלק בחטיפה הוא נהג, שנראה בתיעוד מרגעי החטיפה, וכי הוא עדיין מועסק בארגון.
על החקיקה בכנסת נגד אונר"א אמר שר החוץ: "ישראל החליטה לא לשתף פעולה עם הגוף המביש הזה. בית המשפט קבע שאונר"א לא יכול להסתתר מאחורי חסינות האו"ם. האו"ם ואונר"א צריכים לעמוד לדין - ולא ישראל. העולם צריך לשמוע את הסיפור האמיתי".
"1,462 מאנשי אונר"א הם מחבלים"
אמיר וייסבורד, ראש אגף האו"ם וארגונים בינלאומיים במשרד החוץ, דיבר אחרי סער. "אונר"א הוא הסקנדל הגדול ביותר בתולדות האו"ם", אמר. "1,462 עובדי הארגון בעזה הם מחבלים מוכחים - 25 אחוז. צה"ל איתר מתקני תשתית טרור שנמצאו ב-32 מתקנים של הארגון ברצועה. באונר"א ידעו על זה עוד לפני 7 באוקטובר. ישראל הזהירה".
לאחר מכן הציג וייסבורד אזהרה של משרד החוץ מ-2011 על כך שמחבלים מועסקים באונר"א, ביניהם גם מנהל בית ספר בשם אבו עזיז. לפי האזהרה, ברשותו של אבו עזיז היו בין היתר חמש פצצות, ובמסמך פנימי של חמאס נכתב שהיה מעורב בהכנת נשק כימי. "אבו עזיז השתמש בבתי ספר למטרות צבאיות", הדגיש וייסבורד.
בהמשך הוצג צילום של בית ספר של אונר"א בשכונת זייתון שבדרום העיר עזה, שבשטחו נחשפה מנהרת טרור ב-2021. "המנהרה נותרה על כנה גם ב-2023, אונר"א הודתה בכך ולא עשתה דבר. הם לא פיטרו את המנהל או אטמו את המנהרה - וכך הגענו לאוקטובר 2023", אמר וייסבורד.
"אחרי 7 באוקטובר אונר"א טען שמדובר בכמה תפוחים רקובים שעסקו בטרור. ביולי 2024 הזכרנו 100 עובדי אונר"א שהם מחבלים - והארגון לא עשה דבר. 95 אחוז ממחבלי אונר"א עדיין מועסקים בארגון", טען.
וייסבורד הציג גם דוח חקירה של מזכל האו"ם גוטרש על המידע המודיעיני שהעבירה ישראל על 19 עובדי אונר"א שהיו מעורבים בטבח ב-7/10 - וכל המסמך היה מושחר. לדבריו, באו"ם השחירו את הדוח כדי להסתיר מישראל את החקירה שניהלו. "ישראל הציגה להם מידע מודיעיני וישבה עם ועדת חקירה של האו"ם. הם הסתירו מאיתנו את החקירה למרות שהם מחויבים לשקיפות. באנו לדפדף בדוח וכמה דפים היו מושחרים במלואם", הסביר וייסבורד.
ארה"ב, שהייתה בין המתנגדות להחלטת האו"ם בדצמבר, צפויה להציג את טענותיה ביום רביעי. רצועת עזה ויהודה ושומרון הן שטחים שנכבשו על-ידי ישראל על-פי הגדרות האו"ם, ולכן מדינות רבות מצפות ממנה לספק מזון, ציוד רפואי ותוכניות סיוע ובריאות לאוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת תחת שליטתה. זאת, לטענת המדינות, בשל מחויבותה של ישראל לדין הבינלאומי כ"כוח כובש בשטחים הפלסטיניים".
החלטות בית הדין לצדק אינן מחייבות, ועל אף שהוא מחזיק בכוח פוליטי ובינלאומי, אין ביכולתו להכריח את ישראל לשנות את מדיניות הכנסת הסיוע לרצועה. החלטה סופית של בית הדין צפויה להתקבל רק בעוד כמה חודשים.
בתחילת מרץ, עוד בזמן הפסקת האש עם חמאס, החליטה ישראל לעצור את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה. בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו אז כי הסיבה לכך היא הסירוב המתמשך של ארגון הטרור הפלסטיני לשחרר את 59 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי.
מאז הועלו טענות הן מצד ארגונים בינלאומיים והן מצד הפלסטינים על מצב הומניטרי קשה ברצועה, מחסור במזון ורעב. עם זאת, במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) אמרו כי עד 18 במרץ, יום קריסת הפסקת האש, הוכנסו לרצועה 25,200 משאיות שנשאו כ-450,000 טונות סיוע. "זה כמעט שליש מסך המשאיות שנכנסו לרצועה מאז תחילת המלחמה, תוך קצת יותר מחודש. יש מספיק אוכל לתקופה ארוכה מאוד - אם חמאס רק ייתן אותו לאזרחים", ציינו.
בתחילת החודש נחשף ב-ynet כי צה"ל נערך לחידוש אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועה - גם ללא הכרעת חמאס ובלי קשר לשחרור חטופים. בצבא הבהירו לדרג המדיני כי אין מנוס מכך. כשבוע וחצי לאחר מכן אישר זאת במרומז שר הביטחון ישראל כ"ץ, אך הסתייג והדגיש כי "זה ייעשה באמצעות תשתית לחלוקה באמצעות חברות אזרחיות בהמשך".
בשלישי האחרון שרי החוץ של גרמניה, צרפת ובריטניה יצאו נגד תוכנית ההגירה מרצון שהעלה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ושקיבלה תמיכה מצד חלקים בממשלה. השלושה פרסמו הצהרה משותפת שבה קראו לישראל "לציית לחוק הבינלאומי, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי - ולא לצמצם את השטח הפלסטיני". לדבריהם, "אסור להשתמש בסיוע הומניטרי ככלי פוליטי".
בשישי הפתיע נשיא ארה"ב רבים, כשציין כי לחץ על ראש הממשלה להכניס יותר מזון ותרופות לרצועה. במענה לשאלות כתבים על המטוס הנשיאותי "אייר פורס 1", בדרכו להלוויות האפיפיור פרנציסקוס ברומא, התייחס טראמפ לפגישתו האחרונה עם נתניהו וחשף כי "עזה עלתה בשיחה ואני אמרתי 'אנחנו צריכים להיות טובים לעזה, האנשים שם סובלים'".
הפיילוט האמריקני: "המטרה - יצירת אזור הומניטרי חדש ברצועה"
ב"וול סטריט ג'ורנל" האמריקני דווח היום כי הסיוע ההומניטרי ברצועה עלול לאזול בקרוב. "כל מה שאגרנו בזמן הפסקת האש - נגמר", אמר יוסף רג'ב, תושב בית לאהיה בן 30, שנעקר מביתו כמה פעמים. לדבריו, מטבחים משותפים שפעלו להזין את ההמון ברחבי הרצועה חדלו מלפעול, ובשוק נותרו מוצרים מעטים - שמחירם גבוה. "אנחנו אוכלים ארוחה אחת בלבד ביום, בארבע בצהריים, כדי שנלך לישון קצת פחות רעבים", הוסיף.
סאלי ג'יבריל, בת 33 ואם לארבעה ילדים המתגוררת בעיר עזה, אמרה כי היא שולחת את אחד מבניה לחפש מבין ההריסות חפצים שניתן להבעיר, כדי שיהיה לה איך להדליק אש ולבשל. "היו ימים שבהם לא היה לנו שום דבר לאכול", אמרה.
בדיווח צוינו חילוקי הדעות בישראל בנוגע לסוגיית הסיוע. מצד אחד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שתקף את הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בישיבת הקבינט בשבוע שעבר, אחרי שזה אמר כי "צה"ל לא יחלק את הסיוע" בהמשך לדבריו של השר כ"ץ, שהבהיר כי יש להיערך לחידוש הסיוע.
"אנחנו מגדירים שלא נכנס סיוע שיגיע לחמאס, ולא אכפת לי איך", ענה שר האוצר לזמיר. "אם אתה לא יודע לעשות את זה, אז תגיד - 'דרג מדיני, אני לא יודע'. הצבא לא בוחר את המשימות שלו בדמוקרטיה. אתה לא תעמוד כאן ותגיד לנו 'אני לא עושה'. זה לא יהיה. רק הדרג המדיני יחליט מה המשימות".
לאחר מכן הפנה סמוטריץ' אצבע מאשימה לעבר נתניהו ומדיניותו: "הכנסת סיוע לוגיסטי שמגיע לחמאס זה צעד שלא אהיה שותף לו, נקודה. המשך דשדוש צבאי והכנסת סיוע הומניטרי לחמאס כשחטופינו שם - לא אופציה. ראש הממשלה הוא האחראי העליון. יש לפתוח במערכה להכרעת חמאס, כיבוש עזה והחלת ממשל צבאי זמני עד לפתרון אחר, השבת החטופים והתנעת תוכנית טראמפ (לעקירת עזתים מהרצועה) או שלממשלה הזו אין זכות קיום".
ב"ג'ורנל" ציטטו את ד"ר ערן שמיר-בורר, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, וכיום מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אם צה"ל יחלק את הסיוע, זה עלול לחזק את התפיסה שלפיה לישראל יש שליטה על הרצועה, אחד מהקריטריונים הבסיסיים להגדרת כוח כובש", הדגיש. "דבר כזה עלול לחשוף את ישראל לאחריות משפטית".
עוד צוין בדיווח כי כבר קיימת היערכות להתנעת תוכנית פיילוט לחלוקת סיוע הומניטרי על-ידי חברות אמריקניות פרטיות - בדרום הרצועה. לפי גורמים המעורים בפרטים, נערכו שיחות בנושא, והמטרה היא ליצור אזור הומניטרי חדש שאליו עזתים יוכלו לעבור, ושבו "הסיוע לא ייפול לידיו של חמאס". עם זאת, לפי הגורמים, טרם ברור איך להוציא לפועל דבר כזה.
בינתיים, בחמאס ממשיכים להכחיש טענות שלפיהן ארגון הטרור גנב את הסיוע שהוכנס לרצועה במשך הפסקת האש ובמהלך 15 חודשי המלחמה שקדמו לה. ג'ונתן פאולר, דובר מטעם אונר"א, טען כי "אין כל הוכחה לטיפול שיטתי כושל בעניין הסיוע, למרות שמדי פעם הוא אכן נגנב או שפוגעים במחירים שלו". לדבריו, "אזורי מלחמה אינם מקומות נחמדים, בהגדרה. זה אף פעם לא מאה אחוז מושלם, אבל המערכות ההומניטריות של האו"ם עושות את העבודה, וחייבים לאפשר להן לעשות זאת".
בתוך כך, הפלסטינים דיווחו על המשך התקיפות הישראליות ברחבי הרצועה. לפי הרשת הקטארית "אל-ג'זירה", 23 בני אדם נהרגו ברצועה החל משעות הבוקר המוקדמות. ברשת התקשורת הפלסטינית "קודס", המזוהה עם חמאס, דווח על חמישה פצועים בתקיפת קבוצת עזתים מזרחית לחאן יונס, בהם גם כאלה שרכבו על אופניים. לטענת הפלסטינים, לפחות אדם אחד נהרג בתקיפה בעיירה עבסאן אל-כבירה השוכנת ממזרח לחאן יונס, וחמישה נוספים נפצעו בתקיפה בעיירה א-זוואידה, הנמצאת סמוך לדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה.
השתתפו בהכנת הכתבה: עינב חלבי
