ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (שלישי) כי מועמדו לממלא מקום נציב שירות המדינה הוא יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית. ההחלטה היא למנות אותו לתקופה של שלושה חודשים עם אפשרות להארכה נוספת. נתניהו ביקש את עמדת ממלאת מקום היועמ"שית במשרד ראש הממשלה למינויו.
זאת, לאחר שמנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל ביקש לפני שבוע מנתניהו שלא להטיל עליו את התפקיד, בצל חילוקי דעות עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על הליך המינוי. כהן מסר כי הוא מודה לראש הממשלה, וכי בכוונתו "למלא את התפקיד באחריות ובמקצועיות, תוך שמירה על מעמדה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל".
כהן שימש בעבר בין היתר כמנכ"ל המועצה המקומית מעלה עירון, מנכ"ל המועצה המקומית ביר אל-מכסור וראש המועצה המקומית בוקעתא (ממונה משרד הפנים). הוא גדל במוסדות הציונות הדתית ולא מזוהה עם ש"ס. ברבנות הוא נחשב למינוי מקצועי ולא פוליטי, והליך מינויו החל תחת השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא והסתיים תחת השר הנוכחי מיכאל מלכיאלי.
לפי דיווח של מיכאל שמש, נציבות שירות המדינה מנהלת חקירה סמויה נגד כהן עצמו בחודשים האחרונים - בין השאר בעקבות טענות עובדים על התעמרות ואי סדרים חמורים. מלבד זאת, בעבר כשכיהן כהן כראש מועצה ממונה בבוקעתא, לפי מבקר המדינה, הוא לא הצהיר על קיום ניגוד עניינים בדיון על מינוי יועץ משפטי שהיה מקורב אליו, ונבחר לייצג את המועצה בעתירה מינהלית - אבל קיבל הסכם התקשרות למתן שירותים משפטיים כוללים.
בנוסף, דוח מבקר עיריית נתניה מ-2015 חשף אי סדרים חמורים במועצה הדתית ומתח ביקורת חריפה על כהן, שהיה מורשה חתימה, ועל תנאי העסקתו. בין היתר נקבע כי "חמורה עוד יותר התנהלותו של מורשה החתימה בהקשר להיעדר דיווחי נוכחות העובדים, בכך שניצל את היעדר הפיקוח והבקרה בנושא דיווחי הנוכחות ובחר גם הוא שלא לדווח על שעות עבודתו וימי חופשה שלקח לאורך תקופת עבודתו. אף כשסיים את עבודתו החמיר התנהלות זו בכך שדרש לקבל פדיון ימי חופשה תוך מתן הצהרה בדיעבד כי לאורך שלוש שנים לא לקח ולו אך יום חופשה אחד (מלבד חופשות בחגים - א"א)". התיק נגד כהן נסגר בסופו של דבר.
גורמים שמעורים בנושא נדהמו שנתניהו העלה את שמו של כהן. "הוא יכול היה רק להרים טלפון והיה שומע שמתנהלת נגדו חקירה ויש לו קופת שרצים של תלונות ועימותים", אמרו. "למה תמיד נתניהו לוקח אנשים עם חמאה על הראש. אין אנשים טובים בשירות המדינה?". ההערכה היא שמאחורי המינוי עומדים גורמים בש"ס שרצו להזיז את כהן מתפקידו הנוכחי ו"מכרו אותו" לנתניהו כאדם מוצלח מאוד - ובפועל גרמו למבוכה. ההערכה היא שהיועמ"שית תיאלץ לפסול את המינוי בשל החקירה המתנהלת נגדו.
24 שעות לייעוץ משפטי
נתניהו פנה כאמור במכתב לעו״ד אורלי פישמן, מ"מ היועצת המשפטית במשרדו, שבו כתב לה: "לאחר שמר עדן בר-טל הודיע לי שהוא מוותר על תפקיד מ"מ נציב שירות המדינה בשל המגבלות המשמעותיות שהטיל עליו הייעוץ המשפטי, ובשל הצורך הדחוף במ"מ נציב, בכוונתי להטיל את התפקיד על מר יהודה כהן, שמכהן היום כמנכ"ל הרבנות הראשית (במקביל לתפקידו כמנכ"ל), וזאת לתקופה של שלושה חודשים או עד למינוי קבוע לפי המוקדם".
לדברי נתניהו, "כהן נשא בתפקידי ניהול רבים ומגוונים, ובכללם כיהן כמנכ"ל המועצה המקומית מעלה עירון, מנכ"ל המועצה המקומית ביר אל-מכסור, ראש המועצה המקומית בוקעאתא (ממונה משרד הפנים), מנכ"ל מרכז חיבייה, יו"ר ממונה מועצות דתיות (תוכנית הבראה) נתניה, חדרה, כפר סבא וקריית אתא, ראש המועצה המקומית אלקנה, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מ"מ יו"ר דירקטוריון חברת פמייה, יו"ר התאגיד האזורי לטיפול בשפכים-תאגיד נחל קנה, ראש ענף כוח אדם-פרט וגמלאות ברכבת ישראל ועוד".
נתניהו ציין עוד במכתב כי "בהתאם לסעיף 23א לחוק, הטלת התפקיד כאמור טעונה התייעצות עם נציב שירות המדינה. מכיוון שמדובר בהטלת תפקיד נציב שירות המדינה עצמו והחוק שותק בעניין, אני פונה לייעוץ המשפטי לצורך קיום התייעצות בקשר להטלת התפקיד האמורה". הוא הוסיף במכתבו: "בשל דחיפות המינוי וכפי שנעשה במרבית המקרים של הטלות תפקיד מאז ומעולם, אבקש לקבל את עמדת הייעוץ המשפטי בכתב בתוך 24 שעות ממועד קבלת מכתב זה".
לפני שבוע ביקש כאמור מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל מראש הממשלה נתניהו שלא להטיל עליו את תפקיד מ"מ נציב שירות המדינה. "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי, ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", הסביר, אחרי שנתניהו ביקש ממנו לכהן בתפקיד לתקופה של חודש.
קודם לכן מסרה היועמ״שית בהרב-מיארה כי היא מתנגדת להצעת החוק שאושרה בדיון מיוחד בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין. ההצעה מבקשת לעקוף למעשה את בג"ץ, ולקבוע כי מינוי נציב שירות המדינה ייעשה ללא חובת מכרז וללא כל הליך תחרותי. בג"ץ קבע לאחרונה כי יש לפרש את החוק כך שהליך תחרותי כן יחול בעת המינוי לתפקיד.
בהרב-מיארה הסבירה כי "אנו סבורים כי הצעת החוק דנן, על כלל רכיביה, צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק משמעותי לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
לשכת ראש הממשלה מסרה בעקבות דברי היועמ"שית: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא מקום לנציב שירות המדינה – תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".
לפני כשבועיים קבע כאמור בג"ץ כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי, בניגוד לפרקטיקה שהייתה נהוגה עד אז, שבה הממשלה מינתה את הנציב ללא מכרז. בג"ץ פסל את מתווה המינוי שהציעה הממשלה, אשר אפשר לראש הממשלה למנות מועמד מטעמו לתפקיד תוך בחינה של ועדת מינויים רק בהיבטי טוהר המידות, וקבע כי יש לקיים הליך תחרותי שבו מועמדים ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית והתאמתם לתפקיד.
בתגובה לפסיקה זו, ב-14 בחודש מינה נתניהו את מנכ"ל משרד החוץ בר-טל למ"מ נציב שירות המדינה לתקופה של חודש. בהודעתו על המינוי נתניהו תקף את בג"ץ, וטען כי הפסיקה פוגעת בשירות המדינה ומפרשת את החוק בניגוד לכוונת המחוקק. המינוי של בר-טל נועד לאפשר לממשלה להמשיך ולתפקד בתקופה שבה משרת נציב שירות המדינה אינה מאוישת, ובמקביל לקדם חקיקה שתבהיר כי מינוי הנציב לא מחייב הליך תחרותי - אבל כאמור בר-טל הודיע כי הוא מוותר על התפקיד.
