ראש הממשלה בנימין נתניהו הדיח אתמול (שלישי) מתפקידו את ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) צחי הנגבי - ובכך נשאר היחיד שעדיין לא ראה לנכון לממש את אחריותו על חלקו במחדל 7 באוקטובר - ולהתפטר או ללכת לבחירות. האחרים, מנגד, עשו זאת בשנתיים האחרונות, או אפילו פוטרו באופן חד-צדדי, למרות שטענו כי התכוונו לסיים את תפקידם בכל מקרה במועד מאוחר יותר.
המועצה לביטחון לאומי שבראשה עמד הנגבי הוקמה למעשה על בסיס לקחי מלחמת יום הכיפורים, וייעודה הוא "לרכז, לעצב ולתכנן את מדיניות הביטחון הלאומי במדינת ישראל". אחד מתפקידי המל"ל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, הוא "אחריות על פיתוח והפעלת המטה ללוחמה בטרור (מטה לוט"ר) על כלל תפקידיו".
אלא שהדחתו לא מגיעה על רקע אחריותו למחדל, אלא חילוקי דעות עם נתניהו. לאחרונה שרים העריכו שהנגבי בדרכו החוצה, לאחר שבישיבות הקבינט התנגד לכיבוש העיר עזה, צידד בעסקה בשלבים עם חמאס והתנגד למבצע "מרכבות גדעון ב'". לביקור האחרון של נתניהו בוושינגטון הוא כבר לא הצטרף.
את ההודעה על סיום תפקידו פרסם הנגבי עצמו, ולא לשכת נתניהו. בהודעתו אמש הוא כתב כי "את הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי כדי לוודא שיופקו הלקחים הראויים וכדי לסייע בהשבת האמון שנסדק".
בחודש מרץ האחרון, ראש השב"כ רונן בר היה האדם השני שנתניהו מפטר מאז פרוץ המלחמה, אחרי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הסיבה המרכזית לפיטורים, כך טען נתניהו בשתי הפעמים - "חוסר אמון שהלך וגדל". מלבדם, במהלך המלחמה סיימו את תפקידם בגלל חלקם במחדל 7 באוקטובר גם הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליוה, מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן, ראש אגף המבצעים עודד בסיוק, מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד ושישה גורמים ניהוליים-פיקודיים בשב"כ בדרגות בכירות ובדרגות ביניים.
גם מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר - חבר פורום מטכ"ל הבכיר ביותר שנותר בתפקידו מאז 7 באוקטובר - צפוי לסיים בקרוב את תפקידו. בר בחר לסיים בתום קדנציה מלאה של 4 שנים, חרף בקשות שימשיך לשנה נוספת. המועמד העיקרי להחליפו הוא תת-אלוף עומר טישלר, שהיה ראש מטה החיל ב-7 באוקטובר ועד היום, ועל כך יצטרך להכריע שר הביטחון ישראל כ"ץ, שקבע עוד לפני כן שכל מי שכיהן בתפקיד כלשהו ב-7 באוקטובר לא יקודם. גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן פנה לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר - וביקש לא להאריך שוב את כהונתו.
בתחילת החודש סיים את תפקידו ועזב גם אלוף נמרוד אלוני, מפקדת מפקדת העומק - שפיקד על אוגדת עזה כשנה לפני טבח 7 באוקטובר. בנאום קשה ותקיף לסיום שירותו בצה"ל מתח אלוני ביקורת נוקבת על הצבא ועל העומד בראשו - שנכח באירוע. "אני משתחרר מצבא שמושג האחריות בו נרמס וחולל, ושאיבד את ביטחונו לשים את כישלונותיו על השולחן", האשים.
גם אלוף אמיר ברעם, מי שהיה סגן הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023, ביקש בחודש ינואר השנה לסיים את תפקידו, מאחר ש"עצימות המלחמה ירדה משמעותית". לדבריו, "אני חש שבמצב העניינים הנוכחי יכולתי לתרום כסגן רמטכ"ל מוגבלת, ואין בכוונתי לשמש כסגן הרמטכ"ל למשך שלוש או ארבע שנים מלאות (קדנציה כפולה)". לצד זאת, לא מדובר בלקיחת אחריות הלכה למעשה כיוון שברעם הדגיש כבר אז "שבעתיד אהיה נכון למלא במערכת הביטחון כל תפקיד שאדרש". וכך, כחודשיים לאחר מכן הוא מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.
ולצד כל אלה ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמרבה לקחת אחריות על פעולות מוצלחות של ישראל וצה"ל. בחודש מאי האחרון אמר נתניהו בתגובה לשאלת ynet מדוע הוא לא לוקח אחריות על המחדל - כי הוא "מעביר את ההחלטה לציבור כל יום". לדבריו, "אני נתון לביקורת כל הזמן, לא יכול להגיד אני לוקח אחריות ולא מפרט את האחריות. אני עומד במבחן הציבור כל יום, יכולים להביע אי-אמון. אנחנו במלחמה, אתה רוצה בחירות עכשיו?"
פרישת הרמטכ"ל הלוי: "כשלנו ב-7/10. זה ילווה אותי כל חיי"
בחודש ינואר השנה הודיע הלוי לשר הביטחון ישראל כ"ץ על פרישתו "מתוקף הכרה באחריותי לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר, ובנקודת הזמן שבה צה"ל רשם הישגים משמעותיים ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים". הלוי כתב במכתבו כי "בבוקר 7 באוקטובר, צה"ל תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל. מדינת ישראל שילמה מחיר כבד וכואב - בחיי אדם, בחטופים ובפצועים בגוף ובנפש.
הצהרת הפרישה של הלוי מעוטף עזה
(צילום: דובר צה"ל)
"לא היה בכוחם של מעשי הגבורה הנועזים מצד רבים - אנשי כוחות הביטחון, חיילי ומפקדי צה"ל ואזרחים אמיצים, בכדי למנוע את האסון הכבד", הוסיף. "אחריותי בכישלון הנורא מלווה אותי יום-יום, שעה-שעה וכך יהיה למשך שארית חיי".
בהצהרת פרישתו מעוטף עזה, הלוי לקח שוב אחריות על מחדל 7 באוקטובר, קרא לוועדת חקירה חיצונית, הבטיח "תחקירי אמת" של צה"ל, שיגר איום לאיראן וגם התגאה בהישגי הצבא מאז פרוץ המלחמה. "כשלנו, ואני נושא את זה מאז ולשארית חיי", אמר, והדגיש: "גאה בצה"ל על ההתעשתות, הדרך והתוצאות".
התפטרות מפקד פיקוד הדרום: "כשלתי בהגנה. זה צרוב בי"
זמן קצר לאחר שהרמטכ"ל הלוי הודיע על פרישתו, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן מסר לו כי ברצונו לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל גם כן. במכתב שכתב בידו, פינקלמן פנה לרמטכ"ל: "המפקד, בצו מצפוני והערכים המנחים אותי, החלטתי לסיים את תפקידי כמפקד פיקוד הדרום ואת שירותי בצה"ל. ב-7 באוקטובר נכשלתי בהגנה על הנגב המערבי ותושביו האהובים והגיבורים. כישלון זה צרוב בי לכל חיי.
"מתוך אחריות למדינה, לתושבי העוטף האהובים והיקרים לי מאוד, צה"ל ואנשיי, פעלתי מאז להוביל את המלחמה בחמאס ובארגוני הטרור הנוספים בעזה", הוסיף. "זכיתי לפקד במלחמה על מפקדים ומפקדות, לוחמים ולוחמות מופלאים - דור הניצחון. לחימתם - פרקי גבורה ומופת בתולדות צה"ל והמדינה. בכאב עמוק אנצור בליבי את הנופלים. טובי בנינו ובנותינו, עזי הנפש, הרוח והמעשה. במורשתם נצעד ועם המשפחות השכולות אהיה תמיד. איתי גם פצועינו בכאבם ובמאבקם המפעים להחלמה ובריאות".
נתניהו פיטר את גלנט - בפעם השנייה
בחודש נובמבר אשתקד הודיע נתניהו לגלנט על סיום כהונתו כשר הביטחון. ראש הממשלה הסביר את החלטתו, ואמר כי "המחויבות העליונה שלי כראש ממשלת ישראל היא לשמור על ביטחון ישראל ולהביא אותנו לניצחון מוחלט. בעיצומה של מלחמה, יותר מתמיד, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון. לצערי, אף שבחודשים הראשונים של המערכה היה אמון כזה והייתה עבודה מאוד פורייה, במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק ביני לבין שר הביטחון". בתגובה לפיטורים כתב גלנט: "ביטחון מדינת ישראל היה - ותמיד יישאר - משימת חיי".
התפטרות ראש אמ"ן: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"
ראש אמ"ן לשעבר אלוף אהרון חליוה הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו בחודש אפריל אשתקד, בעקבות אחריותו לטבח ב-7 באוקטובר. הוא קרא אז להקמת ועדת חקירה ממלכתית, והוסיף כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. את אותו יום שחור אני נושא עימי מאז יום-יום, לילה-לילה. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה". חליוה קיבל את ההחלטה העקרונית לפרוש מתפקידו כבר בשלב מוקדם של המלחמה בשל כשלי 7 באוקטובר, וחזר על כך בשיחותיו עם הרמטכ"ל בחודשים שקדמו להגשת המכתב. הוא היה הגורם הרשמי הראשון שעזב את תפקידו בעקבות חלקו במחדלים.
חליוה לקח אחריות למחדל מתקפת הפתע כבר כשבוע וחצי לאחר פרוץ המלחמה, אז הוא ציין כי "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון". עוד אמר אז כי "בכל ביקוריי ביחידות אמ"ן בימים האחרונים, שבתי והדגשתי כי ראשיתה של המלחמה בכישלון מודיעיני. אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס. את אשר נדרש לתחקר, נתחקר באופן העמוק והנוקב ביותר ונסיק את המסקנות".
פיטורי ראש השב"כ - בצל פרשת "קטאר-גייט"
בחודש מרץ האחרון פוטר ראש השב"כ רונן בר. הוא זומן לפגישה דחופה בלשכת נתניהו - שבה הוא הודיע לו על הכוונה לפטר אותו. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי נתניהו הודיע לבר שיביא לממשלה הצעת החלטה על סיום תפקידו. באותם ימים, על רקע ההתנגשות ביניהם ובצל חקירת פרשת "קטאר-גייט", נשמעו קולות בסביבת ראש הממשלה לפיהם אחרי שנתניהו ניסה לשכנע את בר להתפטר - הוא החליט לפטר אותו. גורמים בלשכת נתניהו האשימו: "בר הילך אימים על הלשכה - והמציא חקירות סרק".
ראש הממשלה פירט את הסיבות להחלטה, ואמר כי "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ, שהלך וגבר עם הזמן".
המתקפה של נתניהו על בר
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
בר מסר בתגובה כי לקח אחריות על חלקו, וציין כי הוא "מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה - וכך היה מצופה מכולם. ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע 7 באוקטובר". הוא התייחס לתחקיר השב"כ, והוסיף: "הוא הצביע על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על-ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון. הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, מתבקש לטובת ביטחון הציבור".
ראש אגף המבצעים עודד בסיוק פורש מצה"ל
ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, שנחשב למספר 3 בהיררכיה בצה"ל, ביקש בחודש מרץ האחרון לפרוש מתפקידו. התפטרותו הייתה צפויה ומתבקשת בעקבות חלקו במחדלי הטבח, ואת הודעתו על הכוונה לפרוש מהצבא הציג בסיוק בפגישה שקיים עם הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר, שקיבל את בקשתו אך ביקש שימשיך בתפקיד בחודשים הקרובים "לאור האתגרים המבצעיים".
התחקיר של תפקוד חטיבת המבצעים שתחת האגף בראשות בסיוק אומנם לא מצא רשלנות או ליקויים משמעותיים ביחס לעוצמת והתפתחות המתקפה ב-7 באוקטובר, אבל הציפייה ממנו הייתה לממש את אחריותו כעומד בראש האגף שמפעיל את כוחו של צה"ל.
מפקד אוגדת עזה פרש: "נכשלתי במשימת חיי"
בחודש יוני אשתקד הודיע מפקד אוגדת עזה תת-אלוף אבי רוזנפלד על פרישתו מצה"ל. "ב-7 באוקטובר נכשלתי במשימת חיי להגן על העוטף", כתב לראשי הרשויות בעוטף, ואמר שעדכן את מפקדיו בהחלטתו. במכתבו ציין כי "המלחמה פרצה בהפתעה" בבוקר שמחת תורה - והדגיש כי לא קיבל התרעה על מלחמה שעתידה לפרוץ.
"במשך שעות ארוכות לא הצלחנו להגן על היישובים, על עשרות אלפי התושבים, על אלפי החוגגים במסיבה בחניון רעים ועל הכוחות במוצבים מול אלפי המחבלים שפלשו לשטחנו בעשרות נתיבים במתקפה כוללת של צבא הטרור חמאס", הודה. "אני כואב ונושא איתי יום-יום את המחיר הכבד ששילמו האזרחים, חיילי וחיילות צה"ל וכוחות הביטחון ואת האובדן של חברים רבים".
האלוף שעזב בכתב אישום חריף
אלוף נמרוד אלוני, שפיקד כאמור על אוגדת עזה כשנה לפני 7 באוקטובר לא לקח אחריות על הטבח, אך תקף בנאום הפרישה שלו. "אני משתחרר מצבא שמושג האחריות בו נרמס וחולל, ושאיבד את ביטחונו לשים את כישלונותיו על השולחן", אמר. על הימים שקדמו למחדל הוסיף כי "לפני שנתיים ניסינו להכיל את אויבינו מדרום ומצפון מתוך מחשבה שהזמן יעשה לנו טוב, לכלכלה ולצמיחה, ונוכל לשמר מצב קיים לאורך זמן. טעינו, כולנו. אני משתחרר מצבא שמבין שטעה באירוע גלדיולה, באוהל בהר דב, בהתעצמות חמאס או שנתיים של ירי ג'יהאד פלסטיני בתקופת בהא אלעטא. שימרו על שבועתנו: לעולם לא עוד ניר עוז, לעולם לא עוד טבח הנובה".
עוד אמר: "אנחנו בימים של בין כסה לעשור ויותר מכל אלו ימים של תשובה. בחשבון הנפש שלי אשא עמי ארבעה: את כישלוני למנוע את רצח משפחת פוגל, את החלטתי לנסוע למפקדת פיקוד הדרום בצהרי 7 באוקטובר לבקשת מפקד הפיקוד ולא לנסוע להילחם בקיבוצי העוטף. את אי-הצלחתי להביא להפעלת מפקדת העומק לייעודה ואת חייליי אשר נפלו תחת פיקודי".
