כ-1,300 עובדי מוסדות האיחוד האירופי פנו לפני כמה ימים במכתב חריף ביותר לראשי הארגון הבין-מדינתי, ובראשן לנשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין ולשרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, בדרישה לנקוט סנקציות מיידיות נגד ישראל ולנקוט "צעדים נחרצים" לשם החזרת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. כך נודע היום (רביעי) ל-ynet.
3 צפייה בגלריה
האיחוד האירופי - שותף הסחר הגדול של ישראל. נתניהו נפגש עם נשיאת הנציבות, שישה ימים אחרי טבח 7/10
(צילום: לע"מ)
במכתבם הביעו עובדי האיחוד "דאגה עמוקה ודחיפות עליונה" לנוכח "האסון ההומניטרי בעזה". לטענתם, הרעב ברצועה "מואץ בקצב אקספוננציאלי", ויביא איתו תוך כמה שבועות "מאות מקרי מוות ביום, בעיקר של ילדים". העובדים כתבו כי "בזמן הזה, הקלה זמנית באמצעות משלוחים חלקיים כמו הצנחות או באמצעות הזרמה מוגבלת של סיוע לא ימנעו את הקריסה, אלא רק יעכבו אותה.
"שתיקה מצד האיחוד האירופי בשעה זו - משמעותה שותפות לפשע", כתבו עוד, והדגישו כי "הערכים שעומדים בבסיס האיחוד האירופי - כבוד האדם, חירות, שוויון, דמוקרטיה ושלטון החוק - נמצאים כעת בפני מבחן מוסרי מכריע". לדבריהם, הפרויקט האירופי כולו מאבד את הלגיטימיות שלו אם לא תינקט עמדה ברורה "בזמן החירום הזה".
עוד מתחו העובדים ביקורת חריפה על קרן הסיוע האמריקנית לעזה (GHF), שלטענתם הפכה ל"כלי כושל שהביא בעקיפין למותם של יותר מ-1,000 אזרחים פלסטינים מירי צה"ל ואנשי האבטחה של הקרן, בהסתמך על נתוני האו"ם". הקרן האמריקנית טוענת מנגד שמדובר בטענה שקרית, וכי המספרים נופחו על ידי חמאס שגם היה אחראי להרג אזרחים שהיו בדרכם לקבלת סיוע.
בין ההצעות שהעלו עובדי האיחוד: בחינת סנקציות ממוקדות נגד ישראל - כולל הגבלות על עסקאות פיננסיות ופיקוח על ייצוא - נגד גופים שאחראים לחסימת גישה לסיוע הומניטרי, כולל מנהיגים ישראלים בכירים; הפסקת שיתוף פעולה עם ישראל בתוכניות מחקר ופיתוח של איחוד האירופי, כולל תוכנית הענק המדעית Horizon; הובלת מאמץ בינלאומי מתואם בתוך האו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים להבטחת מסדרונות הומניטריים בטוחים לרצועה.
כמו כן, דובר על השעיה דיפלומטית של יחסי האיחוד עם ישראל והחזרת שגריר הארגון מתל אביב; וכן על השעיה מיידית של כל שיתופי הפעולה והמו"מים שמתנהלים להסכמים עתידיים עם גופים מישראל. המכתב נחתם כך: "האיחוד האירופי תמיד הציג את עצמו כמגן עולמי של זכויות אדם. אסור לנו לאפשר לטרגדיה הזו להידרדר עוד. האמינות שלנו תלויה בפעולה נחרצת עכשיו".
גורמים בנציבות האירופית דיווחו על מתיחות פנימית גוברת בתוך הארגון, ואפילו על איומים בשביתה אם האיחוד ימשיך לפעול עם ישראל ולהימנע מהטלת מסנקציות. "המצב מתדרדר מיום ליום, אמרו. "האיחוד צריך להשתמש בעמדת הכוח הכלכלית שלו כשותף הסחר המרכזי של ישראל כדי לאלץ אותה להפסיק את המצור ההומניטרי, וכדי לאפשר הזרמה מיידית של סיוע - ללא הפרעות".
על אף שמדובר במכתב חמור מבחינת ישראלית, הוא עדיין לא צפוי להיות זה שיטה את הכף לטובת מתנגדי ישראל, שכן העמדה של גרמניה היא מכרעת בהקשר הזה, ונכון לעכשיו ברלין מתנגדת להטלת סנקציות. בסוף החודש יתכנסו שרי חוץ אירופים לכינוס לא רשמי כדי לדון שוב באפשרות של השעיה חלקית של ישראל מתוכנית Horizon.
ככלל, פורום שרי החוץ לא מקבל החלטות במהלך המפגש, ואם אכן יתקבלו החלטות נגד ישראל - הו צפויות להידחות לספטמבר, אז גם צפויות מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עם זאת, בירושלים מבינים שאם גרמניה תשנה את דעתה במהלך כינוס שרי החוץ בסוף החודש - האיחוד האירופי עלול לקבל החלטות מיידיות נגד ישראל.
על רקע האפשרות שישראל תכבוש את כל רצועת עזה ובהמשך לדיוני הקבינט שעוסקים בנושא, אמר תת-אלוף (במיל') אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, כי "כיבוש מלא של עזה נושא עימו מספר השלכות. ראשית, הוא צפוי לקומם עלינו את כל העולם המערבי. בעוד התקבלה ההחלטה בעת הזו לדחות את הוצאת ישראל מתוכנית Horizon, לאור התנגדות גרמניה ואיטליה, כיבוש עזה עשוי לשנות אותה, ולהביא להוצאת ישראל ממנה. בסוגייה האזורית, מהלך כזה מוריד לטמיון את הסיכויים להרחבת הסכמי אברהם".
