פחות מיממה לאחר חקיקת חוק הפטור ממעצרים למשתמטים חרדים, שופט בג"ץ עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי אשר מקפיא את החוק - ובניגוד לסדר הדין בבית המשפט העליון אף הוציא צו על תנאי מבלי שהתקיים קודם לכן דיון בעתירה. חוק נוסף שחוקקה אתמול (יום רביעי) הכנסת ונגדו הוגשה עתירה לבג"ץ הוא החוק אשר מפחית ממעמד היועמ"ש ומקנה לממשלה עצמאות בכך שלא תהיה תלויה בחוות הדעת של היועצים. בבית המשפט עדיין לא הוחלט אם להוציא צו שיקפיא גם את כניסת החוק הזה לתוקף.
גלריה
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ורה"מ בנימין נתניהו
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, אלכס קולומויסקי, shutterstock/7th Sun, רויטרס, הדר יואביאן, AFP, AP, חיים גולדברג/פלאש 90, נחום סגל, עמית שאבי, תומר שונם הלוי)
חוק משמעותי נוסף שנחקק לאחרונה ונתקף בבג"ץ הוא "חוק מח"ש", אשר משנה את המחלקה לחקירות שוטרים. החוק הוציא את מח"ש מהפרקליטות, הפך אותה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים הכפופה ישירות לשר המשפטים, והעביר את סמכויות ההעמדה לדין מידי היועמ"ש למנהל המחלקה. גם נגד חוק זה הוגשו עתירות לבג"ץ, שעדיין לא החליט האם להקפיא את כניסתו לתוקף.
המצב דומה גם בנוגע ל"חוק יסוד לימוד תורה", אך במקרה הזה הצפי הוא כי בג"ץ לא ישהה את כניסתו לתוקף, שכן החוק אינו מחיל הוראות יישומיות, וממילא, ככל שיהיה מי שירצה לגזור מהחוק פעולה שאינה רק הצהרתית, ניתן יהיה לעתור נגד הפעולה עצמה.
בג"ץ יצטרך להכריע גם לגבי חוק התקשורת שעבר רק היום במליאה. עתירות כבר הוגשו נגד החוק, בטענה שההליך היה פגום כדי להשתלט על התקשורת החופשית, לשון אחת העתירות.
וזה לא הכל: שישה חוקים שחוקקה הכנסת עומדים למבחן בג"ץ במסגרת עתירות שהוגשו לבית המשפט בדרישה לפסילתם. התיקון בחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא אחד הדרמטיים שבהם. בדיון שהתקיים לאחרונה רמזו רוב השופטים כי בכוונתם להתערב בחוק, שלא הוקפא משום שממילא קבעה הכנסת כי יכנס לתוקף רק בממשלה הבאה. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מתח ביקורת חריפה על החוק, ש"מכניס וירוס פוליטי למערכת", כלשונו.
חוק נוסף הקשור במערכת המשפט הוא התיקון לחוק לשכת עורכי הדין אשר מבטל את כפיית התשלום של עורכי הדין ללשכה וכן משנה את סמכויותיה הכלכליות כך שמעביר את השליטה בתקציב למחוזות ומחליש את ראש הלשכה. במקרה הזה בג"ץ הקפיא את כניסת החוק לתוקף.
דיון בבג"ץ בנושא משתמטים, השבוע
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
ישנם שלושה חוקים נוספים שעוסקים בענייני ביטחון שנתקפו בעתירות: חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח ישראל; חוק שלילת קצבאות מהורים למחבלים קטינים - חוק אשר כבר נפסל בעבר בבג"ץ; חוק נגד העסקת מורים בעלי תואר ממוסדות ללימוד הוראה ברשות הפלסטינית; וחוק שעורר הרבה מאוד סערה בישראל ובעולם - חוק אל-ג'זירה. בג"ץ נמנע מהוצאת צו ביניים, כך שחוק אל-ג'זירה כבר מיושם ובאישור בית המשפט המחוזי המדינה פועלת למניעת שידורים והטלת סנקציות על גופי תקשורת בינלאומיים אשר פוגעים בביטחון המדינה, לפי חוות דעת של מערכת הביטחון.
במקביל, צווי בג"ץ המקפיאים כניסה לתוקף עלולים להיות מוגשים לא רק נגד חוקים, אלא גם נגד החלטות ממשלה ושרים. ישנן לפחות שלוש עתירות כאלה הנחשבות לדרמטיות: בענייני תקשורת ועיתונות הן סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל וכן מניעת הפרסום הממשלתי בעיתון הארץ בשל התבטאות מו"ל העיתון.
מרגע פיזור הכנסת השבוע, על פי פסיקת בג"ץ, הממשלה נכנסת תחת סטטוס "ממשלת מעבר" כך שהיא רשאית להמשיך להוביל הליכים או החלטות שהתקבלו קודם היציאה לבחירות, אולם נאסר עליה לקבל החלטות חודשות, ביתר שאת כאלה שיכבלו את ידי הממשלה הבאה. בעבר הוציא הייעוץ המשפטי לממשלה והיועמ"שים במשרדי הממשלה עשרות של החלטות ל"מניעה משפטית" להחלטות שרים או ממשלה בשל הריסון החל על ממשלת מעבר.
כמה מקרים כאלה גם הגיעו לפתחו של בג"ץ, אשר נדרש וכך ידרש גם בתקופת הבחירות הקרובה לקבל החלטות בעתירות נגד התנהלות ממשלת המעבר במהירות, שכן כל תקופת הבחירות היא שלושה חודשים בלבד ועלול להיווצר מצב לפיו עד מתן פסק הדין כבר תקום ממשלה חדשה. במקרים כאלה עלול בג"ץ להוציא צווי המקפיאים את החלטת הממשלה בתקופת הבחירות, עד להכרעה בעתירה.
פורסם לראשונה: 19:27, 16.07.26
