לראשונה מאז קום המדינה תקיים ועדת שרים שימוע לפני פיטורין ליועצת המשפטית לממשלה - ולפי ההערכות היא לא תגיע אליו. לאחר האור הירוק שנתן למעשה בג"ץ, אף ששופט העליון נעם סולברג הבהיר כי "הצעד לא בלתי הפיך", יתכנסו מחר במשרד ראש הממשלה חברי הוועדה שמונתה על ידי שר המשפטים יריב לוין, על מנת לקיים את השימוע.
השימוע ייערך לאחר שלפני כמה חודשים הביעה הממשלה אי-אמון ביועמ"שית, גלי בהרב-מיארה. ההערכה במערכת המשפטית ובצמרת הממשלה היא שגם אם הוועדה ולאחר מכן הממשלה יאשרו את ההדחה, היא תאותגר בבג"ץ - שימנע את ההדחה.
1 צפייה בגלריה
עיתוי ההדחה - על רקע שלושה גורמים. בהרב-מיארה, נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
הקלטות מתוך ועדת השרים לענייני חקיקה, היום
בהרב-מיארה רואה בהליך לא-חוקי, וככל הנראה לא תגיע לשימוע. הסיבה היא שהיא רואה בכך הליך בלתי-חוקי. זה 30 שנה היה נהוג שאם הממשלה מבקשת לפטר יועץ משפטי לממשלה, יש לכנס את ועדת האיתור המיוחדת לבחירתו ולפיטוריו, המכונה כיום "ועדת גרוניס" - אלא שהממשלה לא הצליחה להרכיב את הוועדה, ולכן שינתה את הכללים והקימה ועדת שרים בראשות השר עמיחי שיקלי לקידום הדחתה.
לצד השר שיקלי, חברים בוועדה השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי. אם בהרב-מיארה אכן לא תגיע לשימוע - כפי שנכתב ב-ynet כבר לפני שבוע וחצי - היא צפויה להודיע לוועדה ולציבור במכתב מדוע היא אינה מכירה בחוקיות ההליך.
במערכת המשפט אומרים ששלושה גורמים עומדים ביסוד ההדחה בעיתוי זה:
1. החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנמשכת ומפריעה לו מאוד אישית ותדמיתית ומקשה עליו לתפקד בעת מלחמה. הממשלה רוצה לפטר את היועמ"שית כדי לבחור מישהו במקומה אשר "יבחן" את האישומים מחדש וימצא דרך לבטל את המשפט.
2. משבר הגיוס, המאיים על שלמות הקואליציה. בהרב-מיארה ניצבת בחוד החנית נגד חקיקת חוק הפטור מגיוס, והיא שבה ומבהירה כי התנגדותה נובעת לא רק מהפגיעה בשוויון בפני החוק, אלא גם מדרישת מערכת הביטחון לגייס כוח אדם נוסף, בעיקר בעת מלחמה, והחשש של אגף התקציבים מקריסה כלכלית.
3. חקירות "קטאר-גייט" – כפי שנמסר לבג"ץ, חקירת מקורבי ראש הממשלה בפרשת קטאר-גייט וההדלפה לעיתון "בילד" צפויה להסתיים תוך חודשיים, ולאחר מכן צפויים כתבי אישום נגד חלק מהמעורבים. אף שנתניהו אינו חשוד, קיים חשש ל"נזק סביבתי" שעלול להיגרם לו, ולא רק במישור התדמיתי.
השימוע
על פי הנחיית הממשלה ועדת השרים תערוך שימוע לבהרב-מיארה, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד הוחלט שהממשלה תוכל להדיח את היועמ"שית ברוב של 75% מחבריה. רוב השרים שחברים בוועדה הביעו טרם מינוים דעה שלילית על תפקודה של בהרב-מיארה, ולפיכך טענה היועמ"שית שהשימוע כבר זוהם בדעה קדומה.
היועמ"שית: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
לפני ישיבת הממשלה, שדנה בהדחה, העבירה בהרב-מיארה את חוות דעתו של המשנה שלה ד"ר גיל לימון, ולפיה ההחלטה לסיים את כהונתה באמצעות מנגנון עוקף ועדת איתור "אינה חוקית". "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית, וסותרת את פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים, ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה". בחוות הדעת מתח לימון ביקורת על המהלך וטען כי "למעשה, תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה".
הוסבר שההליך החדש להדחת היועמ"שית כולל גורמים פוליטיים בלבד, תוך התעלמות מהחובה להיוועץ עם גורם חיצוני, מקצועי ואובייקטיבי. "מדובר בהסרת ערובה מוסדית מרכזית והכרחית להבטחת יכולת התפקוד העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה והחיונית לפיכך להגנת שלטון החוק", הסבירו. "תוצאתה של ההצעה היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ, וכנגזרת מכך פוליטיזציה של מגוון הסמכויות הנתונות בידיו – באכיפה, בייעוץ המשפטי ובייצוג".
לדברי שר המשפטים לוין, בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצורכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת. בנסיבות אלה, התייתר למעשה הליך ההתייעצות עם ועדת האיתור, ויש הכרח לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה של היועצת ולאפשר לה, ככל שרוב מוחלט של השרים יתמוך בהדחה, לעבוד עם יועץ משפטי שיש בו אמון ויש עימו שיתוף פעולה יעיל.
במסמך בסגנון "אני מאשים" שחיבר לוין, ושהוגש לממשלה במרץ, הוא הסתמך על קביעת ועדת שמגר לבחירת ופיטורי היועץ המשפטי לממשלה, שאפשרה לממשלה הורתה להניע פיטורי יועמ"ש "אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל". לוין טען כי "התנהלותה הבלתי הולמת וחילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית יוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
הדוגמאות שהציג השר לוין המונעות לדעתו שיתוף פעולה היו: זיהום המשפט בשיקולים פוליטיים, סיכול מדיניות הממשלה, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול חקיקה פרטית של ח"כים מהקואליציה, סיכול מינויים בשירות המדינה, הפרת אמון כמייצגת המדינה בערכאות בדגש על בג"ץ, סירוב לאפשר לשרים ייצוג פרטי כשהיא לא מייצגת אותם, ייצוג כושל בכוונה, מחאה נגד המהפכה המשפטית, הסתה לאלימות, סרבנות לטיפול במרי אזרחי, הדלפות לא חוקיות, מעילה באינטרס הציבור, איסור על שימוש ברוגלות, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית, היעדר טיפול בפשיעה המאורגנת ובפרט במגזר הערבי.
במכתב נגדי ששיגרה בהרב-מיארה לממשלה טרם זו הביעה בה אי אמון, היא אמרה: "לא אמון מבקשת ההצעה לקדם, אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות. לא נירתע. הממשלה לא מעל החוק". באשר להאשמות שלפיהן היא אינה מאפשרת לממשלה לקדם את מדיניותה, השיבה: "בתקופת הממשלה הנוכחית סייענו בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה ומאות דברי חקיקה ממשלתית. ייעצנו לממשלה באופן שוטף וייצגנו את המדינה באלפי הליכים משפטיים. מניעה משפטית ביחס להחלטות ממשלה נקבעה במקרים ספורים בלבד".
