מיליונים בגרמניה מצביעים היום (א') בבחירות שנתפסות כבעלות חשיבות גורלית לא רק לעתידה של ארצם אלא של אירופה כולה, כשסוגיית ההגירה ניצבת במוקד – על רקע שורה של פיגועי טרור בחודשים האחרונים. הסקרים חוזים אומנם ניצחון לשמרנים, ומנהיגם פרידריך מרץ הוא הפייבוריט לתפקיד הקנצלר הבא, אבל למרות גישתו המחמירה בנוגע לסוגיית ההגירה – התסכול האדיר ממנה תורם בעיקר למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) מהימין הקיצוני, שמקווה להישג היסטורי.
9 צפייה בגלריה
"האכזבה מוחלטת, אולי האלטרנטיבה טובה יותר?". מצביעים בברלין, הבוקר
(צילום: REUTERS/Nadja Wohlleben)
הבחירות בגרמניה, נזכיר, הוקדמו בשבעה חודשים בעקבות קריסת קואליציית השמאל-מרכז של הקנצלר אולף שולץ, מנהיג הסוציאל-דמוקרטים (SPD), על רקע התכתשויות בינו לבין שותפיו סביב סוגיות תקציביות. 59 מיליון בעלי זכות בחירה, מתוך אומה בת 84 מיליון איש, בוחרים כעת את 630 נציגיהם בבית התחתון של הפרלמנט, הבונדסטאג, שיושבים תחת כיפת הזכוכית של מבנה הרייכסטאג המפורסם בברלין. הקלפיות ייסגרו בשעה 18:00 לפי השעון המקומי (19:00 שעון ישראל), ולאורך הערב יתפרסמו תוצאות חלקיות שיצביעו על הכיוון הצפוי. תוצאות האמת יתפרסמו מחר בבוקר.
לפי הסקרים, השמרנים מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) בהובלת מרץ צפויים להוביל עם שיעור תמיכה שנע בין 28% ל-32%, בעוד לסוציאל-דמוקרטים חוזים הסקרים התרסקות עם 14% עד 16% מהקולות – הנתון הגרוע ביותר שלהם בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה. "אלטרנטיבה לגרמניה" צפויה להגיע למקום השני עם כ-20% תמיכה – ההישג הטוב ביותר שלה מאז הוקמה לפני 12 שנה, וזינוק דרמטי ביחס לשיעור התמיכה בה בבחירות הקודמות ב-2021, שעמד אז על 10%. במקום הרביעי ניצבת בסקרים מפלגת הירוקים עם כ-13% תמיכה, ובמקום החמישי מפלגת "השמאל" ("די לינקה") עם 7%.
בשיטת הבחירות הגרמנית נדיר מאוד שמפלגה אחת זוכה ברוב מוחלט, וגם מנהיג השמרנים מרץ יידרש להרכיב קואליציה כדי להפוך לקנצלר הבא. מרץ הבטיח לקדם "יציבות במקום כאוס" על רקע המאבקים הפנימיים שהביאו לקריסת הממשלה היוצאת, אבל לא ברור אם יוכל בעצמו להקים קואליציה יציבה יותר. מרץ מקווה שהיא תורכב משתי מפלגות בלבד, כלומר שותפות עם מפלגה גדולה אחת בלבד, אבל ייתכן מאוד שיזדקק למפלגה שלישית – בפרט אם מפלגות קטנות יותר יעברו את שיעור החסימה העומד על 5%.
9 צפייה בגלריה
שבר ימינה כדי למנוע זליגת קולות ל-AfD. פרידריך מרץ
(צילום: REUTERS/Teresa. Kroeger/File Photo)
9 צפייה בגלריה
קנצלר גרמניה שולץ בריצת בוקר בברלין, היום. בדרך להתרסקות
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
9 צפייה בגלריה
4 מיליון צפיות בסרטון אחד בטיקטוק. אליס ויידל, מנהיגת ה-AfD
(צילום: REUTERS/Matthias Rietschel)
אם המשא ומתן הקואליציוני ייקלע לקשיים, ייתכן מאוד ששולץ ימשיך להוביל את גרמניה כראש ממשלת מעבר במשך חודשים – בתקופה שבה נדרשות רפורמות דחופות על רקע המשבר שבו ראתה הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי התכווצות זו השנה השנייה ברציפות, והאתגרים מול הממשל החדש בארה"ב בהובלת דונלד טראמפ – שדורש מחברות נאט"ו להגדיל את ההשקעה הביטחונית שלהן בברית ומבקש לשים סוף למלחמה באוקראינה תוך דחיקת האירופים משולחן המשא ומתן.
מרץ הבטיח, כמו כל שאר מנהיגי המפלגות, ש"לעולם" לא יקים ממשלה עם ה-AfD – כחלק ממה שמכונה בגרמניה "חומת האש" נגד הימין הקיצוני שנשמרה מאז תום מלחמת העולם השנייה. עם זאת, הוא בעצמו סדק לאחרונה את "חומת האש" הזו והצית הפגנות ענק בעקבות מה שנתפס כשבירת הטאבו ההיסטורי: בחודש שעבר הסתייעו השמרנים בקולות הימין הקיצוני כדי להעביר בבונדסטאג החלטה סמלית נגד מהגרים. מרץ ידוע בגישתו הנוקשה נגד מהגרים וכבר בעשור הקודם מתח ביקורת קשה על מנהיגת מפלגתו דאז, אנגלה מרקל, בשל מדיניות "השער הפתוח" שלה – ולאורך הקמפיין הנוכחי ניכר כי "שבר" ימינה על מנת למנוע זליגת קולות לימין הקיצוני. הוא מבטיח כעת לאסור קליטה של מהגרים ללא מסמכים מוסדרים ולהגביר את קצב הגירוש של אלו שכבר הוכנסו.
סוגיית ההגירה והביטחון האישי הייתה כאמור אחת המרכזיות בקמפיין – על רקע שורה של חמישה פיגועים קטלניים מאז חודש מאי. רק ביום שישי האחרון דקר סורי בן 19 תייר ספרדי באנדרטה לזכר חללי השואה בברלין, כשהוא מודה שמטרתו הייתה לרצוח יהודים. גרמנים רבים חוששים כעת מהיעדר היכולת של הרשויות לטפל במיליוני המהגרים והפליטים החיים בארצם, וסקרים מלמדים גם על זינוק בקרב אלו שסבורים כי הפליטים מביאים עימם פשיעה אלימה: 55% מהגרמנים סברו כך ב-2022, וכעת הנתון עומד לפי הסקרים על 69%.
החשש מהמהגרים הוא שעומד מאחורי הזינוק הצפוי בתמיכה ב-AfD, שעד כה מוקדי התמיכה שלה היו בעיקר במזרח גרמניה וכעת היא מושכת אחריה מצביעים צעירים גם במערב המדינה – בפרט גברים. סקר של מכון Pew מהשנה שעברה הצביע על כך של-26% מהגברים הגרמנים יש עמדה חיובית בנוגע ל"אלטרנטיבה לגרמניה", בהשוואה לכ-11% אצל נשים.
"הוריי לימדו אותי שהם נהגו לחיות בשלום ובשלווה, בלי שום חשש לגורל ארצם", סיפר ל-BBC ניק בן ה-19. "אני רוצה לחיות במדינה שבה אני לא צריך לפחד". צעיר נוסף, דומיניק, אמר שאין לו שום בעיה עם "אנשים שמבקשים להיטמע, ללמוד ולעבוד כאן", אך הביע חשש שרבים ממבקשי המקלט מנצלים לרעה את המערכת. "אבל היום אמירות כאלו מתקבלות בעוינות. קוראים לך נאצי, בגלל העבר של גרמניה".
מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" אליס ויידל, שקוראת לא רק לגרש מהגרים אלא גם לפרוש מהאיחוד האירופי ולשפר את היחסים עם רוסיה, מושכת אחריה המוני צעירים באמצעות שימוש מוצלח למדי ברשתות החברתיות – ובפרט טיקטוק. סרטון אחד של ויידל, שחיה בעצמה בזוגיות עם מהגרת מסרי לנקה, משך אחריו ארבעה מיליון צפיות. היא זוכה גם לתמיכה מאילון מאסק, בעלי רשת X, שהתערבותו בבחירות עוררה זעם באירופה. היא קוראת לגרמנים לשבור את "חומת האש" נגד מפלגתה, ומקווה שהישג היסטורי כעת יסלול את הדרך לעלייתה לשלטון בבחירות הבאות, שאמורות להיערך ב-2029.
הסוגיה המרכזית הנוספת היא הכלכלה, ורמת הפסימיות מאיכות החיים של הגרמנים כיום היא הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. לפי סקר "גאלופ", שיעור הגרמנים שאומרים כי המצב שלהם משתפר צנח דרמטית מ-42% ב-2023 ל-27% בשנה שעברה. אף שמנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ויידל לא ממקדת את עיקר תשומת ליבה בסוגיה זו – נראה שהתסכול והאכזבה הרבים של הגרמנים תורמים גם הם לתמיכה במפלגה. לודמילה בלהורן, פנסיונרית בת 72 מברלין, סיפרה למשל לרויטרס כי היא מתקשה לחיות על פנסיה של 800 אירו בלבד וכי היא מתכוונת להצביע ל-AfD. "אני מאוכזבת לגמרי מהפוליטיקה, אז אולי האלטרנטיבה תהיה טובה יותר".
כך או כך, מי שצפוי לפי ההערכות להפוך לקנצלר הבא הוא כאמור פרידריך מרץ בן ה-69, פוליטיקאי ותיק למדי שהודח על-ידי אנגלה מרקל מהנהגת המפלגה השמרנית עוד בתחילת שנות ה-2000. הוא עשה הון מעסקיו כבנקאי השקעות, וחזר לפוליטיקה ב-2021, במקביל לפרישתה של מרקל. מרץ הוא פרו-ישראלי שלאורך המלחמה בעזה הביע תמיכה מוחלטת בזכותה של ישראל להגן על עצמה. הוא הבטיח לגלות יד תקיפה יותר כלפי הפגנות אלימות נגד ישראל בגרמניה, ולהוביל מדיניות אכיפה וענישה קשה יותר נגד גילויי אנטישמיות.
באוקטובר האחרון, במלאת שנה לטבח 7 באוקטובר, נשא מרץ נאום תקיף בבונדסטאג שבו קבל על הצביעות לדבריו של ממשלת שולץ – וטען שמצד אחד היא חוזרת ומצהירה על הסולידריות של גרמניה עם ישראל וזכותה להגן על עצמה, ומצד שני לא מספקת לישראל נשק וחלקי חילוף לפני שתוכל לוודא שהם לא משמשים לפשעי מלחמה לכאורה. בעבר אמר כי "מערכת היחסים של גרמניה וישראל היא מיוחדת במינה – ללא אבל או אם". הוא תומך גם בפתרון שתי המדינות, אבל לפי המשוואה שהפלסטינים חייבים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
